מתי טוכפלד
כאלף יהודים הגיעו למה שאמור היה להיות אחד מרגעי השיא של השנה בחיים היהודיים בסידני. אור גדול שהפך לחושך וחור שנפער בלב. ילדים קטנים שנמלטים לבדם, הורים קרועים מדאגה ומנוסה המונית מפני התופת שנפתחה עליהם משום מקום. ושואל את עצמו כל אחד, שנכח באירוע, וגם אלה ששמעו מרחוק: איך ממשיכים מפה? והאמת שאין תשובה המניחה את הדעת.
חז"ל לימדו אותנו ששלוחי מצווה אינם ניזוקים. אבל בשנים האחרונות חזינו ביותר מדי יהודים, צדיקים והורים, ששילמו בחייהם עם אמונתם. שליחי חב"ד שנמצאים בחזית המאבק על חיים יהודיים, בארץ ובתפוצות, שנהרגים על קידוש השם, כשמולם שנאה יוקדת, אנטישמיות ושנאת יהודים.
רק לפני קצת יותר משנה היה זה, סמוך לראש חודש כסלו, השליח של הרבי בדובאי שנרצח באכזריות. לפני כמה שנים הייתה זו השליחה בהודו שנהרגה מטיל מחבלי חמאס דווקא כשביקרה בישראל, וכמובן בשיא האימה הטבח בבית חב"ד במומבאי שבו נרצחו השלוחים בני הזוג גבי ורבקי הולצברג הי"ד, כשתינוקם מוישי בוכה חסר אונים בחדר הסמוך. בינתיים מוישי גדל וכבר חגג לפני כמה שנים בר מצווה. החיים ממשיכים. ללא אבא ואמא אבל ממשיכים.
חג החנוכה, שיחוג מהערב ובשמונה הימים הבאים מדבר בדיוק על זה. על רשעה שבאה לעולם ומאיימת בדיוק על הנקודה הזאת: השמדת כל ערך יהודי וחיים יהודיים שעם ישראל מעוניין לשמר ולציין. היוונים לא ביקשו לפרק את בית המקדש ואפילו לא להפסיק את העבודה בו. הם לא שפכו את השמן והשמידו אותו אלא טמאו אותו. כמו אמרו לעם ישראל – אתם רוצים להמשיך להאמין בקב"ה? אין בעיה, אבל באופן שנגיד לכם. המנורה יכולה להמשיך ולבעור אבל לא בשמן טהור, אלא בשמן שלהם. בשמן של אומות העולם, שמן טמא שהאור שלו חיצוני בלבד, ורחוק מהציווי האלוקי.
ומכאן בדיוק גם הכוח להמשיך. כי כשהם מבינים שעם ישראל לא מוותר, לא מבקש להיטמע ולהתיישר אלא בדיוק להפך – להמשיך בבידול והייחודיות, הם מבינים שמולם כוח רוחני עצום שלעולם לא יוכלו לו.
אז נכון שיש כמה מהם שעדיין מנסים. בפיגועים, ברצח, בהפצת שנאה והסתה, אבל אותו תוקף יהודי שעמד לאבותינו בימים ההם, הם שיעמדו לנו נגד חורשי רעתנו בזמן הזה.
כל עוד לא הגיעה הגאולה השלמה – זו המציאות שעימה נתמודד. אבל כמו שהבשורה קשה מנשוא, כך גם הנחמה שבאה איתה. כי הרבי מליובאוויטש, אביהם של אותם שלוחים יקרים שעושים לילות כימים ומוסרים את נפשם למען עם ישראל, בתפוצות וגם בארץ הקודש, הבטיח שהגאולה קרובה. והיא תבוא בדיוק בזכות הנקודה הזאת – שלא נטשו את דתם, שפתם ולבושם.
וכגודל החושך – כך האור מתעצם. היום בערב יעמדו וישירו מול הנרות הדולקים מיליוני יהודים ברחבי העולם, בדיוק כמו ששת החטופים שנרצחו במאורת המחבלים, ויכריזו בגאון שדבר לא ישבור אותם. בלי קשר למצבם הרוחני ומידת אמונתם. הקשר בינינו לקדוש ברוך הוא קשר נצחי שלעולם לא ינתק. לא משנה כמה ינסו. ואדרבא – בייתר שאת ויתר עוז. הטוב המוחלט יגבר על החושך הרגעי והנצח יעמוד במלוא עוזו ותוקפו.