החיים מתחילים בי"ט כסלו • טור אישי מעורר

הת' לוי זלמנוב

התחושה של חסיד בימי ראש השנה לחסידות, שונה וייחודית. כל חסיד מרגיש פנימה עמוק בנפשו, שאי אפשר לצאת מי"ט כסלו ללא שינוי פנימי עמוק. משהו חייב להשתנות, להיות אחרת לגמרי.

י"ט כסלו זה היום אליו אנו חבים את כל חיינו, ובלעדיו למה לנו חיים?.. וכפי שהרבי הרש"ב כותב במילים ברורות: 'תשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשינו ואור וחיות נפשינו ניתן לנו'. איזה מילים מבהילות..

עלינו להודות לקדוש ברוך הוא, על המתנה שהעניק לנו אדמו"ר הזקן עם תורת חסידות חב"ד ש'היא היא תורת הבעל שם טוב'. יש לקלוט שבאמת 'זה היום תחילת מעשיך'. הכל התחיל אז. כשנעצרים להתעכב על דמותו של רבינו הזקן, ומה רצונו בייסוד חסידות חב"ד, כל אחד מבין שלפחות בימים אלו, עליו להשתדל יותר בכיוון של הצורה בה חסיד צריך להיות.

אדמו"ר הזקן הבהיר מפורשות, שהמטרה של חסידות חב"ד היא לעבוד את השם 'בכוח עצמו'. לא לברוח מההתמודדות הפנימית. להילחם ולתקן את הרע ולגלות את הטוב. ונשיאנו הראשון גם העניק לנו כלים בדרך ברורה וישרה, איך להתמודד נכון ולנצח את היצר. ואז האדם עובד את השם באמת.

באחת משנות נשיאותו, ביקש הרבי שימנו בכמה מוסדות חב"ד, אדם שיבקר על הנעשה בהם. אחד המאפיינים הנדרשים לכך, הבהיר הרבי: 'פנים חדשות שיודע ויקר לו אדמו"ר הזקן וחב"ד'. התואר שהרבי דרש מאותו חסיד הוא – שאדמו"ר הזקן יהיה יקר לו! זאת אומרת שברור לרבי, שעל חסיד חב"ד אמיתי לטפח בעצמו את התובנה הזו ש'יקר לו אדמו"ר הזקן וחב"ד'. כי כשלחסיד יקר אדמו"ר הזקן, הוא ממוקד מטרה להשלים את רצונו של רבינו הזקן, 'עבודה בכוח עצמו'.

הוא לומד דברי רבותינו נשיאנו ומנסה להכיר יותר ויותר, מה רצונו של מייסד החסידות, שלאורו ולדרכו כל רבותינו נשיאנו צועדים, מבלי לעגל פינות על העקרונות המקודשים בחב"ד מדורי דורות. וכפי שאמר הרבי במאמר הראשון של קבלת הנשיאות, שהוא 'שביעי לראשון'.

כל החיות שקיימת בחסידות בשליחות ובחיות 'להביא לימות המשיח', נובעת ישירות מהעבודה הפנימית שרבינו הזקן דורש. לימוד החסידות והתבוננות בחסידות אליבא דנפשיה, עבודת התפילה באריכות, 'אתכפיא', חשבון נפש, התוועדויות וכו'. כל אלו מחוייבי המציאות של חסיד, והם הדרך הברורה שאין בלתה להביא לגאולה, כפי שמחנך רבינו הזקן. כי 'עבודה פנימית' היא 'דירה בתחתונים' אישית, שגורמת לגאולה כללית תיכף ומיד.