הרב אריאל קהניאל, יועץ חינוכי M.E.d בת"ת צבאות מנחם הקריות ובמוסדות חינוך בחו"ל, מרצה במכללות לחינוך ומאמן מנטלי
כשילד נעלב ממשפט קטן. למעשה, אנחנו רואים רק את קצה הקרחון העליון, מה שקורה מבחוץ.
הוא נעלב לא בגלל עוצמת המילים אלא בגלל המשמעות שהוא בונה לעצמו. מבחוץ זה נראה כמו תגובה מוגזמת, אבל בפנים מתרחש תהליך מהיר: המוח שלו מנסה להבין מה זה אומר עליו. אולי צוחקים עלי? אולי אני לא שווה? אולי כולם שמו לב?
הפגיעה נוצרת לא מהאירוע, אלא מהפרשנות שהוא מייחס לה.
גם אנו המבוגרים מגיעים לעיתים עם העומס שלנו ורוצים "לסגור את זה מהר", ואז אומרים לו שלא ייעלב. אבל ילד לא צריך שיבטלו את הרגש שלו. הוא צריך שעזור לו לזהות מה קורה לו בפנים.
כאן נכנס עיקרון יסודי מהגישה הקוגניטיבית־התנהגותית CBT: לעזור לילד להבחין בין מה שקרה, לבין מה שהוא חושב שקרה. אפשר לומר לו ברכות:"נראה שהרגשת שהוא דיבר עליך, שזה ממש פגע בך. בוא ננסה יחד להבין מה קרה שם, ומה עוד אפשר לחשוב על זה".
המשפט הזה לא בהכרח מרגיע את הלב מיד, אבל הוא יוצר נקודת פתיחה חדשה. הילד מרגיש שמנסים להבין אותו, ושיש לו שותף למסע הפנימי. מכאן מתחיל תהליך שבו הוא לומד להתבונן בחוויה שלו, ולא רק להיסחף אחריה.
לאחר שהלב קיבל מקום, אפשר בעדינות להציע גם שינוי מסגרת, רעיון מעולם ה־NLP. לבדוק איתו, אולי ההערה של האחר הייתה על פעולה מסוימת, לא על מי שהוא. אולי החבר היה עסוק בקושי שלו ועוד שלל כיווני רעיונות. שינוי קטן בזווית הראייה מאפשר לילד לראות את אותה סיטואציה בצורה רגועה ובהירה יותר, ופותח פתח לשינוי המחשבה, הרגש והתגובה.
כשהילד חווה פעם אחר פעם שהמבוגר מתייחס אליו מתוך הבנה ולא מתוך דחייה, מתרחש בו תהליך עמוק: הוא מגלה שהערך שלו לא נקבע לפי משפט של מישהו אחר. הערך שלו מגיע מכך שהקב"ה שלח אותו לעולם עם נשמה יקרה, כוחות וכשרונות ושליחות מיוחדת.
הוא לומד שהוא יכול לבדוק מחשבה לפני תגובה. שיש לו בחירה אמיתית. ומתוך זה נבנית בו תחושת מסוגלות ושקט פנימי שמלווים אותו גם ברגעים מאתגרים יותר.
כדברי הרבי שמבט של אמון מצד המחנך מעורר בילד את הכוחות הגנוזים בו. כשהילד מרגיש שמבוגר רואה בו את הטוב, את היכולות ואת הנפש הנפלאה שלו, משהו בו נפתח. הוא מתחיל לראות בעצמו את מה שראו בו מלכתחילה.
רגעים שבהם רואים את הילד באמת אינם יוצרים בו ערך חדש, אלא מאפשרים לו לפגוש את הערך הנפלא שכבר נטע בו הקב״ה, ולהתחזק בכוחות ובשייכות שנמצאים בו מעצם מהותו. זו מהות הדרך החינוכית: לעזור לו להתחבר אל מה שכבר קיים בו בפנים, להאיר ולהעצים את הטוב שבו על מנת שיוכל לממש את השליחות החשובה שהאציל עליו הקב"ה לעשות בעולם הזה.