לל-עוג? יש לנו חסינות • טור דעה

הרב מנחם ששון, שליח ורב ביהכ"נ הגדול-770, ראשון לציון 

לל-עוג? יש לנו חסינות 

אלה תולדות יצחק. אברהם הוליד את יצחק. כל כוחו ויכולתו של יצחק הגיעו מאברהם. אחד מהרגעים הגדולים בהם העניק אברהם חסינות ליצחק מול כל העולם הסוחף והרועש ארע בסעודה הגדולה שערך אברהם לכבוד בנו יחידו. 

אברהם אבינו עורך סעודה גדולה ביום הגמל את יצחק, וכל מכובדי הדור מכבדים את האירוע המרשים בנוכחותם. בין מלכי האומות והשרים הנכבדים יושב עוג מלך הבשן בכבודו ובעצמו וסוקר את החגיגה המציקה לו בעצם קיומה.

אז, בעיצומו של האירוע ההיסטורי, נורה חץ נוסף לליבו המורתח של עוג: כמה מחבריו המלכים רומזים לו בגסות על כך שתחזיותיו בעבר על אברהם כאיש עקר שאינו בר-הולדה מתבדים כעת מול עיניו, ומורשתו הענפה של אברהם תמשיך למורת רוחו בזכות קיומו של יצחק בנו.

עוג לא המשיך לנמנם על כסאו. באחת הוא קם ממקומו, ובמילים ברורות לעג ואיים על אברהם ויצחק בעיצומו של הטקס המשמח באומרו: "באצבע אחת הנני מוכן למחוץ את יצחק ולהופכו לאין ואפס". 

על אך האיום והזלזול המביש, ולמרות שיש ממה לפחד מדמות מגושמת ומגודלת שקרוסלי רגליה מגיעים לגובה של 15 מטר, ומאכלו היומיומי מסתכם ב-1000 שוורים ליום, ואריכות ימיו מימי המבול מעידים דבר ושניים על כוחו הרוחני – אברהם אבינו המשיך בשלו ולא התפעל למשמע דברים הלעגניים. 

אמר הקב"ה לעוג באותה שעה: "חייך! שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו (של יצחק), ואין סופך ליפול – אלא בידו של יצחק". וכך אכן ארע. בסבבי המלחמות בדרכם של בני לארץ ישראל, נלחם משה רבינו בעוג, והפיל אותו בפניו "עד בלתי השאיר לו שריד". 

אל יבוש מפני המלעיגים 

על המדרש המרתק הזה (בראשית-רבה, נג, י) מדבר הרבי מלך המשיח במכה הזדמנויות, כאשר הנקודה התיכונה הנלמדת ממנו מעניקה לנו שיעור חשוב בחיים; בחיי השליחות (בפרט לחוזרים מכינוס השלוחים, וד"ל), בחיי הבית, בחיי החינוך, ובחיי דכל בית ישראל:

אברהם אבינו חי כל חייו נגד הזרם, נגד החברה, ונגד הדעה המקובלת. אברם אבינו לא שיכתב את דפוס חייו לפי תכתיבי החברה והדעות הרווחות בעולם הפיזי ובעולם האמוני. הוא סלל, הוא בנה, הוא חשב, הוא האמין, וכשהגיע למסקנת האמת – הוא הלך עמה באש ובמים (באש – באור כשדים, במים – בנהר בדרך לעקידה). 

האפיזודה עם עוג מלך הבשן, הייתה 'תחנה נוספת' במסלול חייו הברורים והנהירים של אברהם; חיים של אי התפעלות מ"מה אומרים", ו"מה חושבים", ו"מה לועגים". התקרית הזו הייתה נקודה נוספת ששימשה עבור יצחק 'שיעור בשידור חי' מאביו הדגול כיצד לא להתפעל מרוחות העולם, ולהשאיר את הלועגים ללעג וקלס בעיני האמת. 

ובלשון קודשו של רבינו שליט"א (לקוטי שיחות חלק א, תולדות, סעיף ו): "בשעה שערך אברהם את המשתה . .  הרי אף שעוג מלך הבשן לעג לה בלבו והתיימר לבטלה בכחו ובגבורתו – לא זו בלבד שהדבר לא הביא לרפיון ידיים, כי אם, אדרבה, "יום הגמל את יצחק" נחגג במשתה גדול". 

כי: "ענינו של אברהם היה, שאף ש"אחד היה אברהם" – עברי בודד ויחיד בעולם כולו – כל העולם היה מעבר מזה ואברהם מעבר מזה, למרות זאת – "ויקרא שם בשם הוי' א־ל עולם", הוא פרסם בכל מקום שה' "א־ל עולם"".

ומכך לומד את ההוראה הברורה של אי התפעלות מהסביבה (שיחת ש"פ חיי שרה תשי"ט, סעיף י"ז):  "כאשר יהודי מתבונן היכן הוא נמצא . . יש לו ריבוי העלמות והסתרים . . ובשעה שעוסק בעניני קדושה, ובפרט כאשר עושה משתה גדול, באופן ש"ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" – באים אלו שאומרים שיכולים לשחקו ולעשות ממנו אין ואפס . . על כך אומרים לו ההוראה . . "אברהם הוליד את יצחק". מוצאו מאברהם אבינו, אביהם של כל בנ"י, שלא התפעל מהעולם כולו, והכריז "א-ל עולם", שהעולם הוא אלקות, "אין עוד מלבדו" . . וכך גם כל יהודי, בכל זמן ובכל מקום, אין לו להתיירא כלל". 

את הרעיון היסודי הזה כתב הרבי מלך המשיח בהזדמנות נוספת לנער בר מצווה, בו מאריך רבינו בלקיחת המסר החשוב לבני-הנוער, שלא להתייחס כלל לחברה, לסביבה, לסחף ולזרם הטבעי בענייני תורה ומצוות. בין השאר כתב לו הרבי כך (אגרות קודש, חלק ד, אגרת א'סב): 

"מכך צריך כל אחד מאתנו להסיק לעצמו, שאם לפעמים נופלת לו מחשבה, שיהודים בין העמים הם עם קטן וחלש – במובן הגשמי – בפרט שכל הדברים למענם בני ישראל מוכנים למסור את נפשם, אין להם אוהדים רבים, ובכל דור נמצאים "עוֹג"-ים, כלומר גבורים גדולים וענקים בגשמיות וחומריות, הלועגים להם ואומרים, מה אתם יכולים לפעול, כאשר באצבע אחת אנו יכולים למעוך אתכם ואת רעיונותיכם – 

לימדונו אבותינו אברהם יצחק ויעקב שלא להתפעל מהם. "אחד הי' אברהם" – הוא הי' היחיד בעולם כאשר הוא התחיל להפיץ אלוקות, והוא לא התבייש ולא התחבא, והלך בראש מורם". 

אז – לא אבוש

חסידים! ניתן לערוך הקבלה מרתקת עם רשימה מסודרת בין סיפורו עמידתו של אברהם מול עוג למציאות ימינו, בה עדיין אנו 'זוכים' לקבל דברי לעג על אמונתנו ועל דבקיתונו הבלתי-מתפשרת ברבי מלך המשיח. 

אך תמורת כתיבת רשימת הנקודות המקבילות, נחזיר לקדמת הבמה את הרעיון המרכזי שמהווה פתרון לכל הצמתים בהם ניצבים כל סוגי החסידים בקושי הלעגני; הללו מול חרדים, ספרדים, ליטאים, והללו מול כיפות סרוגות וכיפות חצי-שקל. הללו מול משפחה וידידים, והללו מול שכנים ומקרובים. הללו מול מתנגדי דת והללו מול אחינו החסידים (ואולי, אולי גם מתוך תוכנו ממש)…

האמת היא האמת. כמות הסביבה, וגודל החברה, לא ישנו מאומה. כממשיכי דרכו של אברהם, שעמד מול העולם כולו ומול עוג מלך הבשן, לא נתבלבל מהרוחות הנושבות, ממשפטי לעג ומטענות זלזול, ונמשיך לדבוק באמונה הטהורה בבשורתו, בנבאותו, בעידודו ובזהותו של הרבי מלך המשיח, ובראש מורם נוליך את העולם כולו לקבלת פניו תיכף ומיד ממש!

ואז – לא נבוש. עוג כבר יפסיק ללעוג.