קַח נָ"א אֶת בִּ"נְךָ אֶת "יְחִי"-דְךָ! • ניסיון אחרון לדור אחרון

הרב מנחם ששון, מגזין 'בית משיח'

הניסיון האחרון לדור האחרון 

כל כך מתבקש לערוך הקבלה מסודרת בין נסיון העקידה בפרשתנו, לנסיון בו אנו עומדים כעת קודם התגלותו המושלמת של הרבי מלך המשיח. 

הדמיון בין הניסיון האחרון של אברהם אבינו לניסיון האחרון של דור השביעי זועק מאליו ודורש תשומת לב ראויה לאוצר המובל בכנפיו. נכון, לא כל הפרטים שווים ככפתור ופרח, אך רב הדומה על השונה.

1. לאחר שאברהם אבינו צלח בגבורה את 9 הניסיונות הקודמים שהקב"ה הציב בפניו, מובא לפתחו הניסיון האחרון עם 'הבהרה' ברורה: "נִיסִּיתִיךָ בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת וְעָמַדְתָּ בְּכֻלָּן. עַכְשָׁיו, עֲמוֹד לִי בְּנִסָּיוֹן זֶה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: אֵין מַמָּשׁ בָּרִאשׁוֹנִים״ (מסכת סנהדרין, פט, ב).

גם לאחר שאברהם אבינו התחסד עם הקב"ה מעל לכל דמיון בכל ה'מבצעים' בשיא השטורעם, והפך לטנקיסט פעיל המפרסם את בשורת הבורא בפני כל עובר ושב, עדיין אומר לו הקב"ה – ששעת המבחן היא הניסיון האחרון; וכביאור רבינו (לקו"ש ח"כ, וירא-ג) שדווקא בניסיון האחרון – שאין בו כל הגיון או רווח רוחני,  דווקא בו – מתבטא מסירות הנפש ואבן הבוחן המהותי לכל שאר הניסיונות, ולולא העמידה בו – יתברר למפרע שכל הניסיונות היו מצד חישובים שכליים ולא מצד מסירות הנפש העצמית. 

אם אכן אני חסיד שצלח את כל הניסיונות הקודמים של דור השביעי, בהם לחמתי בגבורה על 'מיהו יהודי', 'שלימות הארץ', 'אות בספר תורה' והקמת בתי חב"ד בכל עיר ומטבח, מתבקש ממני לעמוד בגבורה ובעוז בניסיון האחרון של האמונה בבשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח שמעל לכל היגיון או רווח, כי לולא זאת יתכן ש"יאמרו אין ממש בראשונים"… [וכדרשת החסידים – 'אין ממ"ש בראשונים']. 

2. כל האופי של הניסיון האחרון היה ההפך מטבעו של אברהם ממש. כאחד שהנחיל את קו האהבה "אברהם אוהבי", המעשה בשחיטת יצחק על גבי המזבח – הוא הקוטביות המנוגדת בתכלית לטבעו ולאופי עבודתו [כל שאר הניסיונות לא היו בהכרח היפך מטבעו, ודו"ק], ובכל זאת עשה זאת – כי כך ציווה ה'.

לא לכל חסיד, ולא בכל מקום, ולא בכל זמן, הניסיון האחרון של קבלת פני משיח צדקנו 'מסתדר' ומתיישר חלק עם טבעו של השליח, עם סגנונו, עם שיטתו, ועם ואופי עבודתו; אך כאשר זהו הניסיון כעת – עלינו ללכת לעקידה מתוך 'הנחת עצמותו' והנחת טבעו, ולהתחבר למסר הטבעי של המשלח רבינו משיחנו שליט"א ללא חשבונות ושיקולים אישיים-טבעיים. 

3. מיד לאחר קריאת ה' אומר אברהם לקב"ה "ויאמר הנני"; על פירושו של רש"י הידוע על מילים אלו "כך הוא ענייתם של חסידים, לשון ענווה הוא ולשון זימון", מבאר הרבי הריי"צ (ספר השיחות תש"א) שכאן טמון דרך תשובתם ונכונותם של החסידים כאשר תמיד הם עונים "הנני" – תמיד הם מוכנים ומזומנים.

כך מביאים משיח: "הנני"! להיעמד במצב נפשי של כוננות פנימית ונכונות אמיתית לבצע כל פעולה שיכולה להכריע את הכף, וליטול חלק פעיל בכל מיזם ופרויקט שמגשים את מטרת-העל. כי כל מציאותי עלי אדמות היא "הנני": מוכן ומזומן לבצע את המוטל עלי – להביא משיח בפועל ממש. 

4. הפסוק מתאר את הזריזות של אברהם אבינו לביצוע הניסיון הגדול: "וישכם אברהם בבוקר", וכפירוש רבינו הזקן שהזריזות הייתה עיקר הניסיון (אגרת הקודש, סימן כ"א), עד כדי כך שחבש את חמורו בעצמו לבצע את ציווי ה' במהירות.

ולא עשה זאת רק מתוך זריזות, אלא מתוך חיות, התלהבות ושמחה רבה; וכפירושו הנפלא של הבעש"ט (כתר שם טוב, א, כ"ז) על הפסוק "ויקח את שני נעריו איתו", שאברהם לקח איתו את "שני נעריו" – היינו את שנות נעוריו! את הרוח הצעירה וההתלהבות הרבה של שנות הנעורים על מנת לבצע את הניסיון בחיות.

כי בדור השביעי נקוט היטב האי כללא בידינו: "בין קרירות לכפירה מחיצה דקה מבדלת", ולכן כל הפעולות לביצוע התפקיד האחרון המוטל על שכמנו נעשות מתוך שמחה רבה, חיות עצומה, זריזות יתירה, ומרץ נעורים תמידי, ששופך אנרגיות מתחדשות לעבודה היחידה שנותרה כעת – לקבל פני משיח בפועל ממש. 

5. הדרך לעמידתו של אברהם בניסיון האחרון לא הייתה קלה. השטן דאג להעמיד מכשולים רבים בדרכו במטרה להניאו מביצוע העקידה. בתוך דברי המדרש (תנחומא, וירא, כב) המתאר את הצבת מכשולי הס"מ בדרכם להר המוריה – ממסכת הטענות ועד להצבת הנהר הגדול שחסם את דרכם – מסתתר משפט יסודי שאומר אברהם ליצחק נגד השטן: "אמר ליה – אברהם ליצחק – אל תשגיח עליו שאינו בא אלא ליעף לנו"…

אברהם אבינו לא נותן מציאות לניסיון הנהר המחשיך עליו ומבטלו כלא היה (ראה ד"ה 'נתת ליראיך' תשל"ו, סעיף ה), ומודיע ליצחק ברורות מהי המטרה הזדונית העומדת מאחורי הקלעים של כל מסכת הקטרוגים הזו ומי ניצב בראשה…

כן, הניסיון האחרון של דור השביעי מלווה במכשולים רבים, בנקודות גישה לרפיון, ובהזדמנויות לחלישות באמונה הטהורה. אך כשמצביעים על יוזם הקטרוגים ואומרים ברורות "אל תשגיח עליו – שאינו בא אלא ליעף לנו", מתוך הבנה שכל עניינו הוא לעייף אותנו מהחיות הנלהבת על בשורת הגאולה של מלכנו משיחנו, קל הרבה יותר להתגבר ולנצח את תופעות הלוואי הללו…

6. ולסיום, בסגנון הדרוש: הקב"ה מצווה את אברהם מהו הניסיון האחרון שלו: "קח נא את בנך את יחידך", ומאז לשון ההוראה הזו 'דורשת' (תרתי משמע) ברמז אודות הניסיון האחרון של דור השביעי:

"קח נא" – קח את נ"א, את שיחות הדבר מלכות משנת תנש"א. "את בנך" – קח את ב"נך, את שיחות הדבר מלכות משנת תשנ"ב. "את יחידך" – את ה"יחי" משנת תשנ"ג. 

כך עומדים בניסיון האחרון שהחל בשנת תשנ"ד, כאשר מאורעות הגילויים הגאולתיים של שנות נ"א-נ"ב-נ"ג ניצבים בראש מעניינו, ומתווים לנו את הדרך כיצד לעמוד בניסיון האחרון לפני הרגע הנכסף בקבלת פני הרבי משיח צדקנו.