-
מיוחד לשלוחים • בעוד שהמושג 'מסירת מידע' מושתת על העברת המידע הקיים ברשותי בהתאם למבוקשו של הלקוח, והגשת מסרים בהתאם לבקשתו של הפציינט, הרי ש'פרסום' מאופיין בהליך אקטיבי של תעמולה, שידול ושכנוע גם ללא בקשת הלקוחות במטרה לשכנעם להאמין במוצר הקיים ברשותי • טור דעה מאת הרב מנחם ששון, מגזין בית משיח • לקריאה
עורך תוכן|י״א במרחשוון ה׳תשפ״והרב מנחם ששון, מגזין בית משיח
מאי פרסומא?
המונח 'פרסום' הפך לחלק בלתי נפרד מהטרמינולוגיה של דור השביעי ועלה במהירות למקומות הראשונים במילות המפתח העיקריות של מילון דור הגאולה.
הרבי מלך המשיח הטביע בנו החסידים, חותם נצחי של פרסומאים המשליכים בטבעיות את לפיד המידע שברשותם לקהלים נוספים; אם בזעקותיו על שלימות הארץ, אם בבכיותיו על חוק 'מיהו יהודי', אם בקריאותיו לרישום לאות בספר תורה, ואם בעיקר העיקרים של ציווי דור השביעי – "לפרסם לכל אנשי הדור" אודות נבואת ובשורת הגאולה ההיסטורית של דורנו, דור הגאולה.
אך דומה שעדיין לא זיקקנו מספיק את הגדרת המושג 'פרסום'.
פעמים רבות המונח 'פרסום' מתערבב בשטחיות עם מונחים אחרים, כמו 'העברת מידע', 'מסירת מידע', 'תחנת מידע', ועוד, ובעקבות כך הפרסום לא עובד, לא יעיל ולא אפקטיבי בצורה גורפת. שוב ושוב אנחנו תוהים מדוע המוצר היקר הקיים ברשותנו לא 'נחטף' כלחמניות טריות בקרב כל הקהלים בישראל.
הסדר והניקיון הראשוני שעלינו לערוך למונח הפרסומי עומד על משפט אחד: פרסום הוא איננו מסירת מידע.
בעוד שהמושג 'מסירת מידע' מושתת על העברת המידע הקיים ברשותי בהתאם למבוקשו של הלקוח, והגשת מסרים בהתאם לבקשתו של הפציינט, הרי ש'פרסום' מאופיין בהליך אקטיבי של תעמולה, שידול ושכנוע גם ללא בקשת הלקוחות ולפעמים אף למורת רוחם, במטרה לשכנעם להאמין במוצר הקיים ברשותי ולרוכשו מתוך הזדהות פנימית עם מעלותיו.
ממש כמו ההבדל בין 'טלפן' של משרד התחבורה – העונה לשאלות הלקוחות בנוגע לזמני נסיעות ואופני התחבורה, אך אינו מתיימר לשווק את המידע הקיים באמתחתו יתר על המידה שמתחייב בה, לבין 'סוכן' ממולח של חברת ביטוח מוצלחת העושה כל שביכולתו, בפיו, בשפתו החלקה ובכושר שכנועו לשדל את הלקוח לרכוש את פוליסת הביטוח הקיימת ברשות חברתו.
מחויבות מינימלית מול יזמות מקסימלית. כאן נעוץ ההבדל "הקטן".
זוהי המחיצה הדקה המתעתעת במחננו, אשר לפיה ניתן לצאת ידי חובת הפרסום לכל אנשי הדור בתור רובוטים של תחנות מידע העונים בדייקנות ובמהירות לכל שאלה בענייני הגאולה, ומערפלת מאיתנו את הגדרתו היסודית של המונח 'פרסום': לשדל, לשכנע, לפרסם, לצאת, ולעשות כל שביכולתנו על מנת למכור את מרכולתינו לכל אנשי הדור, איש איש בשפתו, בסגנונו, באופיו, ובהבנתו.
לא רק לספק את המידע הנדרש לכל דורש, אלא ליזום את השיח סביב המידע בכל מקום, לכל אדם.
יסודות הפרסום בהררי קודש
לצורך דיוק עבודת הפרסום המוטלת על שכמינו, אנו זוכים לדמויות הוד מהפרשיות הנלמדות בשבועות אלו, המלמדות אותנו דבר ושתיים בסוגיית גדרי הפרסום: נח ואברהם אבינו.
נח – מאפיין את קו 'מסירת המידע', ואברהם – מאפיין את קו 'הפרסום' [ראה לקו"ש פרשת נח ח"ג. לקו"ש נח חט"ו שיחה א. לקו"ש נח ח"כ שיחה א. ועוד].
הרי שניהם עסקו בהנגשת המסרים לציבור הרחב של בני דורם. נח – סיפק על פי ציווי ה' את המידע החשוב אודות חומרת חטאי הדור ובשורת המבול, ואברהם סיפק לכל אנשי דורו את האמונה בא-ל אחד. אך עם הבדל 'זעיר' בין שני הגבעות עולם הללו: נח – סיפק את המידע לשואלים, לחוקרים, ולמתעניינים בפשר בניית התיבה שעברו ושבו באותו האזור, ואילו אברהם יזם מסעות שכנוע ודיונים פומביים בכל מקום אשר דרכה כף רגלו.
כתחנת מידע – נח עשה עבודה מצויינת. הרש"י המפורסם בתחילת פרשת נח (פרק ו, פסוק י"ד) מגלה לנו שנח עסק בבניין התיבה 120 שנה רק על מנת לספק מידע לאנשי דורו ולהזהירם מפני המבול הממשמש ובא: "הטריחו בבנין זה – כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה, ושואלין אותו מה זאת לך? והוא אומר להם: עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם, אולי ישובו".
מי ששאל – קיבל תשובה מיידית, ומי שלא שאל – לא ידע. כן, גם שעות ספורות לפני י"ז חשון – יום תחילת המבול ההיסטורי שהחריב את העולם כולו – היו אנשים שלא ידעו כלל מהתהפוכה העולמית הזו. למה? כי לא נערך מסע פרסום נרחב, מלבד דוכן מידע יחיד ש'תרם' את עצמו לספק מידע לכל שואל ומתעניין ותו לא.
לעומת זאת אברהם כיתת את רגליו לילות כימים, כלוח מודעות מהלך, כשופר גדול במדבר, כלפיד אש בערפל, וכאיש בשורה בניכר, במסעות פרסום נרחבים להביא לתודעת העולם את האמונה בבורא יתברך: "ויקרא שם בשם השם" – "שהקריא אברהם אבינו שמו של הקב"ה לכל עובר ושב" (סוטה, י, ב).
וכפי שהרמב"ם מתאר את מסע פרסומו של אברהם בלשונו המיוחדת: "והיה מהלך וקורא, ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה . . וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם, ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחיבר בו ספרים".
זהו תיאור של פרסום. לא, לא רק תחנת מידע, לא רק סיפוק חומר, אלא יזמות פרסומית ושאיפת שכנוע פנימית להביא את האמת שברשותי לכל העולם כולו. זהו המתכון להצלחה אמיתית וסחף המוני סביב לפיד האמונה. זהו פרסום.
"צריכים לפרסם"
חסידים! בואו נעלה על העגלה של אברהם אבינו. כחסידי דור השביעי שיוצרו על סדן 'השביעי לראשון' עלינו להתחקות אחר דרכו הפרסומית של היהודי הראשון: אל לנו להסתפק בסיפוק מידע מינימלי לכל השואלים אודות בשורת הגאולה והגואל, אלא עלינו ליצור וליזום שיח סביב הבשורה והנבואה ההיסטורית בכל מקום, לכל אדם, בכל סגנון ובכל שפה.
לא נותיר את חלל הבשורה ריקם תמורת סיפוק מידע זעיר וצנוע רק בקרב השואלים.
לא נצא ידי חובת מצוות הפרסום שהטיל עלינו רבינו משיחנו רק בתשובות מאופקות לקהל המתעניינים.
עלינו להיות אקטיביים!
נצא במסעות פרסום, בספרים משכנעים, בעלונים מרתקים, בכרזות סוחפות, ובשיעורים מסודרים, המונגשים "לכל אנשי הדור" כפשוטו, ובכך נצליח לשתול את האמונה הזו בלב העם ולקיים את רצונו של מלכנו "לפרסם", כן לפרסם, פשוטו כמשמעו.
תגיות: הרב מנחם ששון, הרב מני ששון, מגזין בית משיח, משיח בשיח, פרסום משיח
כתבות נוספות שיעניינו אותך:












ייישר כח!!