הרב שניאור זלמן שניאורסאהן, שליח הרבי ברובנא, אוקראינה, מאמן ומטפל בכיר בשיטת itt, מפתח מודל גשר להצלחה – לתקשורת בין־אישית בונה להורים וצוותי חינוך
הורים יקרים, אם תקראו את השורות הבאות – אל תהיו מופתעים לשינוי שתחוו עם הילדים בבית ובישיבות.
אחרי המבול.
הילדים כבר בישיבות, וחלקם יתחילו מחר, יום ראשון. חשוב מאוד לבטא במילים את אהבתכם לילד.
שיתף אותי הורה כואב: קשה לי לבטא את אהבתי לילד – זה לא אמיתי.
קושי לומר בפה מלא; בכתיבה הדף סובל הכול, למרות שאני מרגיש שזה לא באמת נכון.
גם לצוות הישיבה הוא דוחה את השיחה שוב ושוב.
בפרשת נח, אותה קראנו השבת, התורה מספרת לנו על נח הצדיק, אבל מקטני אמונה היה.
לפעמים אנחנו דוחים דברים או ניגשים למשימות באיטיות מוגזמת – זה לא כי אנחנו בודקים יותר מדי, אלא כי אנחנו לא מאמינים במה שאנחנו עושים, או שלא מאמינים שאפשר לשנות דברים.
הטלפון לצוות הישיבה נדחה כי אין משמעות לשיחה עקרה שלא תשנה כלום.
התורה מלמדת אותנו שנח, בהשוואה לאברהם, לא התפלל על בני דורו.
ואולי מאה ועשרים שנה של בניית התיבה לא עשו את השינוי הנדרש אצל בני דורו של נח – כי גם הוא לא האמין בשינוי.
בשונה מאברהם שהתפלל גם על אנשי סדום.
אברהם היה מאמין גדול – מאמין בבורא עולם.
לא חשש להתמודד עם תחלופת השמש ביום ועם הירח בלילה.
הוא התאים את עצמו לשינוי, וכשלא הסתדר משהו – הוא המשיך לחפש, בשעה שאחרים כבר התייאשו.
אברהם עמד מול עולם שלם, ניסה אפילו לשכנע זקנים שאמונתם הייתה יצוקה מהרגל רב־שנים בעבודת אלילים ואווירה ציבורית של אמונת אלילים.
אברהם עמד ולא הרפה. הוא ידע והאמין בשינוי – ובניגוד לכל התרחישים הוא הצליח בגדול, למרות האתגרים. הסוד שלו היה – כי הוא האמין באמת.
החוויות היומיומיות אחרי מבול של טרדות, אתגרי החיים, קורונה, מלחמות, יוקר מחיה – כל זה ועוד גורמים לנו להתעטף בחומות הגנה, כל מיני הסברים, כאשר מתחת לכל ההסברים שוכבת לה אמונה איתנה – שהיא פשוט לא להאמין.
לאף אחד, גם לא לעצמך.
אנחנו מתקשים לבטא אהבה כי אנחנו לא מאמינים בה.
אנחנו מתקשים לעשות מעשה של חיבור בינינו למגיד השיעור או למשגיח – כי אין לנו אמונה בהערכה אמיתית.
הכול מניפולציה ואין סיכוי שזה יעבוד, ובוודאי לא ישנה כלום – רק נתאכזב.
תהיו אברם שהפך לאברהם. אל תיכנסו לתיבה כמו אותו צדיק בפרווה, שמגן על עצמו מחוסר האמונה והפחד שאולי באמת משהו יביא לשינוי.
תאמינו – תתאהבו בעצמכם, תגידו לילדים שאתם אוהבים אותם, תתקשרו לצוות להביע הערכה ואפילו אהבה.
אתם תחוללו את השינוי, אפילו אצל צוות שאולי גם הוא לא מאמין.
אברהם אבינו לא חיכה לניסים – הוא פעל, והנס קרה.
גם אתם תעשו את הנס, והילד שלכם יקבל מנוע אדיר של צמיחה ופריחה פי כמה וכמה בישיבה – כשאתם תפתחו את האמונה בשינוי.
תרצו לעשות שינוי? תנסו. תפעלו. תצליחו – באחריות.