טור נוקב: שעת צלותא או שעת קרבא? • אחרון חביב

שניאור חביב, בית משיח

1.

בראשית השבוע, ממש עד הרגע שבאו תמונות הזוועה של אוטובוס הדמים בקו 402, מה שתפס את הכותרות הראשיות בתקשורת החרדית, היה סערה מקומית בעקבות צילומי קדימון של תכנית כלשהי לא פחות ולא יותר מאשר – בבית כנסת. התכנית ציינה 13 שנים, ובהפקה חשבו שזה יהיה רעיון טוב לציין 'בר מצוה' לתכנית בצילומי פרומו בבית כנסת. כך זכו כל צרכני התקשורת החרדית, שלפחות חלקם, כנראה לא הכירו עד ראשית השבוע את התוכנית המדוברת, להיחשף לתכנית ולתכניה דרך התמונות של השחקנים עטופים בטליתות סביב ספר תורה כשמאחור הנשים עטויות כיסויי תחרה של בר מצווה ומיידות סוכריות מעזרת הנשים.

כמובן שהעיתונאים החרדים הזדעזעו כהוגן כמו שרק עיתונאים חרדים יודעים להזדעזע. ההלם התדהמה והזעם נשלפו במהירות ונורו בסטטוסים עצבניים ובפוסטים זועמים ברשתות החברתיות ופורסמו באמצעות יישומונים להעברת מסרים מידיים. הרבנות הראשית לא נותרה מחוץ למצעד ההוקעה ויצאה בהודעה מיוחדת שהביעה את שאט נפשה ואת הצטרפותה להלם והזעזוע הכללי שפקד את המגזר.

2.

אחרי ששבה אליי רוחי, ונרגעתי מעט ממתקפת הזעזועים, נותרתי במחשבות נוגות משהו. ולא, המחשבות הנוגות לא היו על השחצנות, עזות המצח, הפגיעה בקודשי ישראל ושאר תופעות לוואי של הבועתיות התל-אביבית שנהגו במוחם הפורה ראש של הפקת התוכנית.

משום מה, המחשבות הנוגות, עסקו דווקא בנו. במזועזעים ובמזעזעים. אין ספק שהפרומו הזה הוא בלתי ראוי. אבל, שאלתי את עצמי, לפני שאנחנו רצים להביע שאט נפש מרעיון חסר טעם, שאולי נהגה בתום לב ואולי אפילו מתוך רצון כלשהו להתחבר למסורת, האם ההתנהגות שלנו בבית הכנסת הולמת את ההגדרה 'בית מקדש מעט'?

סתם דמיינתי לעצמי, ניסיתי לחשוב על מצב הפוך שבו שחקני התוכנית מבקרים באיזשהו בית כנסת קהילתי גדול בשבת בבוקר. האם ייתכן שדווקא הם אלו שיזדעזעו מההתנהגות של לובשי סירטוק / פראק / חליפה / קפוטה עם הטלית על הכתפיים בבית כנסת?

לצערי – התשובה לא הייתה חד משמעית.

3.

סיפר לי אחד השלוחים ששתי סטודנטיות שהחלו להתקרב לאחרונה, קיבלו משימה במסגרת קורס באזרחות – להכיר מקרוב קהילה בישראל. מרבית הכיתה בחרה להכיר קהילות מוסלמיות, נוצריות, דרוזיות, או שאר קהילות יהודיות מוזרות ומשונות. אבל שתי הבנות המקורבות החליטו לערוך את העבודה שלהן דווקא על קהילת חב"ד.

הן פנו לשליח וביקשו ממנו לארגן להן מקום לשבת בקהילה חב"דית אמיתית. (לא כמו בבית חב"ד). השליח פנה לאחיו שמתגורר באחת מקהילות חב"ד הגדולות בארץ וביקש ממנו לארח את שתי הבנות לשבת, כשמרכז הביקור שלהם אמור להיות כמובן תפילה בבית הכנסת.

"כשאמרתי את זה לאחי", סיפר לי השליח, "הוא התחיל להתפתל במבוכה. שמע, הוא אמר לי, אולי זה לא כל כך רעיון טוב להביא אותם לבית הכנסת, אי אפשר לצפות מה יתפתח שם ועם איזה רושם הן תצאנה מכאן. אולי עדיף שיישארו אצלך בבית חב"ד"…

4.

אני לא מדבר על מה שקורה בציבור החרדי (האשכנזי בדרך כלל) בכלל. אבל אני בטוח שאצלנו בליובאוויטש, כל אחד שנשלוף אותו מהספסלים בבית הכנסת ונזרוק אותו בבית חב"ד כלשהו, הוא מיד יהפוך למנהיג חסידי ורב דגול. הוא ישמש דוגמה אישית לתפילת רצינית ואפילו יסביר ויעזור לכל מי שלא ימצא את ידיו ורגליו בסידור.

הבעיה שכאשר אנחנו נמצאים יחד, פתאום כבר לא ברור מי הם השישה שמהווים את הגרעין של המנין גם כשיש מאתיים איש בבית הכנסת. וצריך לפתוח חושי שמיעה של בעל חיים כדי לשמוע קדיש, ברכו, קריאת התורה, ההפטרה, שלא לדבר על מי שברך ויקום פורקן…

לפעמים אני חושב שזה יהיה רעיון לא רע לשתול כמה מגודלי שיער עם כיפות לבנות בבתי הכנסת. שלפחות בספסל שלהם יהיה שקט…

  5.

כשהתפילה של הילדים בכיתה מתחילה להיראות כמו זו של המבוגרים בבית הכנסת. אני עוצר את התפילה. מדבר קצת על המעמד היומי הזה של התייחדות ועמידה בפני הבורא.

"דע לפני מי אתה עומד", אומרים לנו חז"ל, "לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". כדי להבין משהו, אנחנו צריכים לדמיין אותו. הבעיה, שאין לנו שום אפשרות לדמיין את עצמינו עומדים מול הקדוש ברוך הוא. אז באו חז"ל וסידרו לנו תרגיל. תחשוב שאתה עומד מול מלך גדול. לא מלך מלכי המלכים, מלך רגיל, בשר ודם. ככה תעמוד בתפילה.

הבעיה היא שזה היה טוב לפעם. כיום, אף אחד מאתנו כבר לא יכול לדמיין לעצמו יראה של מלך. ולמען האמת, הדוגמאות האחרונות שנותרו לנו מהשלטון המלוכני בעולם לא ממש נותנות השראה לאימה יראה רתת וזיע. לכן, ה' נתן לנו את הרבי. כך אני אומר לילדים. תדמיינו את עצמכם שאתם מתפללים מול הרבי. איך שהייתם מתפללים מול הרבי, ככה תתפללו בכיתה.

ולנו אני אומר, אם אנחנו לא מסוגלים לדמיין את הרבי מולנו בתפילה, לפחות נדמיין איזה מקורב עם שיער ארוך, או אפילו סתם שחקן מאיזו תוכנית סאטירה, אולי זה מה שיעזור…

לתגובות: [email protected]