מהירה או נכונה? החכמה שבתגובה מחנכת

הרב אריאל קהניאל, יועץ חינוכי M.Ed, מרצה במכללות לחינוך, מאמן מנטלי ומלווה מוסדות חינוך בארץ ובעולם

רגע של התפרצות ושבר בבית עלול להוציא הורים משיווי משקל. הלב פועם בחוזקה, הדם עולה לראש. אך לא תמיד החום של הרגע הוא הזמן הנכון להגיב. לעיתים, החכמה היא לעצור, לנשום, ולדבר כשהלב כבר רגוע.

תגובה מיידית מתוך סערת רגשות מוסיפה דלק למדורה. הילד חש מותקף, מתבצר, ולעיתים אינו לומד מכך דבר. לעומת זאת, כשההורה עוצר ומותיר את השיחה לזמן נכון יותר, נבנית אווירה אחרת – תחושת נוכחות יציבה ולא תגובה מתפרצת.

בשיחה רגועה ההורה יכול לומר בפשטות ובתקיפות: "המעשה שעשית אינו מקובל. כעת עליך לקחת אחריות…". התוצאה אינה עונש לשם כאב, אלא מהלך מתקֵן, לנקות, לשקם, או לסייע. כך הילד חווה כי המעשה אינו עובר בשתיקה, אך גם אינו הופך למאבק כוחני.

כך לומד הילד שיעור עמוק: גם כאשר נכשלתי, ביכולתי לתקן ואף לצמוח. הכוח ההורי איננו בכעס ובהתפרצות, אלא באהבה יציבה ובקור הרוח המגדלים אחריות וחינוך אמיתי.

בחודש אלול, בו "המלך בשדה", מתגלה עיקרון זה במלואו: הקב"ה אינו מגיב בכעס על טעויותינו, אלא מקבל אותנו בפנים מאירות, מעניק קרבה ומאפשר תיקון מתוך אהבה ולא מתוך פחד. המסר החינוכי ברור כשם שהקב״ה נותן לנו זמן ומרחב לשוב אליו, כך גם ההורה נדרש לאפשר לילדו רגע של קרבה ואמון שממנו תצמח האחריות.

חודש אלול מזכיר לנו: לא התגובה המהירה היא החינוכית, אלא זו היוצרת שינוי פנימי וצמיחה אמיתית לנח"ר הקב"ה ורבותינו נשיאנו.