לגרום לתלמידים תשוקה להבין

הרב גרשון אבצן, מגזין בית משיח

קורא יקר: טבעי שכאשר אתה קורא טור שבועי, אתה זוכה להציץ אל חייו של כותב הטור. השקפותיו ורעיונותיו של אדם מתעצבים מניסיון חייו. זו הסיבה שאני רוצה לשתף אתכם בשיחה מעניינת שקיימתי עם המשפיע שלי, הרב עקיבא וגנר זצ"ל, לפני למעלה מעשרים שנה.

זכיתי להיות מתלמידי השלוחים בישיבת ליובאוויטש טורונטו במשך שנתיים – תשס"ב ותשס"ג. השליחות נמשכה גם בחודשי קיץ. 

בשנת תשס"ג קיבלה הישיבה הגדולה הצעה ייחודית: לעבור לבודפשט שבהונגריה ולהצטרף לישיבת קיץ שהוכנה שם לתלמידי הישיבה קטנה. בקיצור, הרב וגנר הסכים להגיע עם משפחתו וקבוצת תלמידים, ואני הייתי מנהל הלימודים של ישיבת הקיץ.

למרות שישיבת הקיץ שכרה בחורים להיות מגידי השיעור (ואחד מהם הפך להיות גיסי), ארגנתי שהרב עקיבא וגנר יתן שיעור כללי שבועי לתלמידים. הרב וגנר היה אדם מבריק מאוד ומוכשר, והוא ידע איך להתייחס לאנשים ברמות שונות. ראיתי אותו אישית מתקשר עם בחורים צעירים או לומד בעניין רב עם אנשים שלא היה להם רקע בידיעת התורה. לכן הופתעתי מאוד כשהוא נכנס לבית המדרש של ישיבת הקיץ ונתן פלפול עמוק בסוגיות הגמרא שהתלמידים לא ממש באמת הבינו.

כשזה נמשך גם בשבוע השני, ניגשתי אליו ושאלתי אותו בכבוד, אם יוכל להסביר לי את ההיגיון מאחורי הגישה שהוא נוקט. במבט לאחור, אני שמח שאזרתי אומץ לשאול את השאלה, כי התשובה שלו האירה בעיני – ואני מקווה שתמצאו בה תועלת גם אתם. מדובר בגישה ייחודית בחינוך שלעתים קרובות מזניחים אותה.

הוא הסביר: כדי שתלמיד יצליח בלמידה, הוא חייב לפתח דחף ועונג בלמידה. זה בא מהתחושה שהם יכולים להבין ולהנות מקטע גמרא או ממאמר חסידות. התפקיד העיקרי של החינוך הוא, להרשים את התלמיד ולתת בו את ההבנה שיש לו יכולת ללמוד, להבין וליהנות ממה שמלמדים אותו.

למרות שזה צעד חשוב ביותר, עדיין אין זה מספיק. המורה צריך לעורר בתלמיד סקרנות שתדחוף אותו להשקיע זמן ואנרגיה במה שהוא לומד. זה מגיע גם כאשר התלמיד שומע רעיונות שהוא לא מבין, או אולי "עוברים מעל ראשו", אבל גורמים לו להבין שיש הרבה יותר בגמרא או במאמר החסידות ממה שהוא חשב.

[במילים פשוטות: אני מלמד תלמידי גיל מתיבתא מזה יותר מעשרים שנה. תמיד מפליא ומשעשע אותי לראות אותם לוקחים ספר מאמרים מלוקט של הרבי, לומדים מאמר ב–45 דקות, ואומרים לי כמה הם הבינו ונהנו מהמאמר. זה נכון גם לגבי גמרא ותוספות. הם פשוט לא מודעים לעומק שהם מחמיצים].

הרב וגנר ע"ה המשיך ואמר: 

במקרים עליהם שאלת, אני מודע לכך שהתלמידים לא מבינים את השיעורים שלי, וזה בסדר גמור מבחינתי. מכיוון שאיני המורה היומיומי שלהם, אני רואה את השיעור הכללי שלי כהזדמנות לפתוח אותם למציאות שמעולם לא נחשפו אליה. אני מקווה שיהיו כמה מהתלמידים שיבינו שהגמרא שהם מרגישים שהם מבינים (ושוב: חשוב שהם ירגישו שהם מבינים כי זה ייתן להם הנאה וביטחון עצמי בלמידה שלהם!) היא באמת עמוקה ומורכבת יותר ממה שהם חשבו. זה לא ידכא אותם; להיפך, זה יעורר בהם השראה להתחיל לדחוף את עצמם להסתכל וללמוד יותר לעומק.

•     •     •

מורים יקרים: אנחנו מתחילים עכשיו שנה חדשה וזו מציבה בפנינו הזדמנויות חדשות. ברור שהמאמצים העיקריים שלנו צריכים להיות בהכנת השיעורים שלנו באופן שמעסיק את התלמידים ברמה שלהם ומחזק את הידע, הכישורים והביטחון העצמי של התלמידים שלנו. יחד עם זה, אני מפציר בכם ללכת בעצתו של הרב עקיבא וגנר ז"ל (ויהי זה לעילוי נשמתו) לשאול (מדי פעם) שאלות ואפילו למסור מידע שאולי לא יובן מיד אצל התלמידים, אבל מספיק דיו כדי להצית בהם את הסקרנות והרצון לחקור.

הצלחה רבה בעבודת הקודש!

אנא הרגישו חופשיים לשתף איתי את מחשבותיכם על הנ"ל בשליחת מייל אישי: rabbiavtzon@gmail.com