-
הבחירה כעת בידינו: או לעמוד על גג המקדש ולחשוב על גלות יכניה, על חורבן בית ראשון, על מסירת מפתחות העזרה לקול חיצי המוות ולפידי האש הגלותיים של נבוכדנצר, או לעמוד על הגג ולחשוב על תחילת מסע הגאולה שיוצא מגג קדוש זה, מהכרזתו של מלך המשיח על הגג הזה – "הגיע זמן גאולתכם" • טורו השבועי של הרב מנחם ששון, באדיבות מגזין 'בית משיח' • לקריאה
עורך תוכן|י״ד באלול ה׳תשפ״ההרב מנחם ששון, מגזין 'בית משיח'
על גג העולם
אלפי אנשים שילמו דמים מרובים, ימים ארוכים, עמל, יזע ויגיעה עצומה כדי לעלות 'על גג העולם', לטפס להרי ההימלאייה, לגעת בפסגת הר האוורסט, ולהרגיש את ההרגשה הבלתי נשכחת: להימצא מעל כולם, על גג העולם.
הרגעים הקטנים הללו מקנים לאדם תחושת עליונות גדולה, שמצליחה לגמד את מנגנון העולם האפרורי ולהפוך אותו לקטן-ערך וחסר חשיבות. רגעים שיוצרים מין תחושה פנימית-רגעית, שמצליחה לקחת את בעיות היום-יום ולקפל אותם למשבצת זעירה שאינה נצפית מגובה ההרים הגבוהים בעולם.
בצלילה לקטע מיוחד משיחה שנאמרה בשבוע זה בשנת תנש"א, נגלה פרט מעניין על עצמנו: גם אם רובנו עדיין לא הספיקו לטפס להרי ההימלאיה, כולנו נמצאים 'על גג העולם', על הגג הגבוה ביותר, על פסגת הפסגות שאין שווה ואין דומה לה. פסגה שמצליחה לגמד את הגלות ולהופכה לקטנת-ערך וחסרת חשיבות.
*
בדמים מרובים, בימים ארוכים, בעמל, ביזע וביגיעה עצומה הגביה ונישא אותנו מלכנו לאורך כל שנות הנשיאות מאשפות הגלות אל חיי הגאולה, והעמידנו 'על גג העולם' האמיתי – 'גג בית המקדש'; צעד אחר צעד, שיחה אחר שיחה, מבצע אחר מבצע, עד שהביאנו לפסגה – לגג בית המקדש.
אמנם הציטוט הידוע מהמדרש בילקוט שמעוני נסוב אודות עמידתו של מלך המשיח על גג בית המקדש ולא אודות עמידתם של בני ישראל על גג המקדש, אך בשיחה המיוחדת שנאמרה בשבוע זה בשנת תנש"א (ליל י"א אלול תנש"א, סעיף י), חשף הרבי מלך המשיח מי עוד עומד עם מלך המשיח על אותו גג:
"אחרי שכבר נסתיימו המלחמות בין אומות העולם שהתרחשו מתוך ניסים ונפלאות . . הקב"ה אומר להם לישראל . . "הגיע זמן גאולתכם", היינו שהקב"ה בעצמו עוסק בגאולתם של ישראל, ומעמידם "על גג בית המקדש" (כהמשך הלשון שם בנוגע למלך המשיח), היינו, למעלה אפילו מהמדידות והגבלות של בית המקדש עצמו, כולל גם קודש הקודשים, בדוגמת גג כפשוטו שמכסה ומקיף את כל הנמצא תחתיו".
על מנת שנקלוט את גודל האמירה המרגשת הזו, זכינו שהרבי חזר על המילים המדהימות הללו שוב פעם יומיים אחרי שיחה זו (בשיחת י"ג אלול תנש"א, סעיף ה): "כל אחד ואחד מבני ישראל עומד כבר על גג בית המקדש, ועל אחת כמה וכמה על גג הבתים הדומים לבית המקדש, ומכריז ומודיע שהקב"ה אומר: "ענווים הגיע זמן גאולתכם", הגיעה כבר העת".
במילים פשוטות: לאחר שנה שלימה שבה ציטט הרבי ריבוי פעמים את דברי המדרש אודות עמידתו של מלך המשיח על גג בית המקדש, מודיע הרבי שגם בני ישראל ניצבים ועומדים על גג בית המקדש!
לאחר קביעת הרבי (ש"פ חיי שרה תנש"א, קונטרס בית רבינו) כי אותו 'גג בית המקדש' המדובר נמצא כעת בבית משיח-770 ברוקלין ניו יורק, עליו עומד מלך המשיח ממקומו בזמן הגלות ומכריז את בשורת הגאולה של דורנו, אומר הרבי שגם אנחנו נמצאים על אותו גג!
האמירה הייחודית הזו משמחת כל יהודי שיתבונן בה, ומשביעה את רעבונו של כל איש שיאמין בה: להימצא על גג המקדש – פירושו להימצא "למעלה אפילו מהמדידות והגבלות של בית המקדש עצמו", לחיות כבר כעת את חיי הגאולה, להסתכל כבר עתה על העולם מזווית גג המקדש, ממנו הכל נראה גאולה, הכל מריח קורבנות והכל מרגיש תחושה אלוקית טוטאלית של 'אין עוד מלבדו'.
אם נעמיק, אם נתבונן, אם נכיר בכך שזו המציאות האמיתית, נצליח להסתכל על העולם באופן גאולתי, על עצמנו באופן גאולתי, ועל הסביבה שלנו באופן גאולתי. כי מהזווית של גג בית המקדש – הכל נראה אחרת.
*
לסיומא דמילתא, ראוי לציין פרט מעניין השופך אור על ייחודיות וחשיבות גג המקדש ביחס לגאולה:
אם נעיין מעט במקורות, ניווכח לראות כי גג בית המקדש אינו עוד חלק כאחד מחלקי המקדש, אלא סמל מהותי על גלות השכינה וסמל אודות גאולת השכינה; בשעת החורבן – סמל הגלות התנוסס על גבי גג המקדש, ובזמן הגאולה – מלך המשיח יעמוד ראשונה על אותו גג ויכריז את בשורת הגאולה.
בגלות יכניה בתקופת בית ראשון, לפני צאתו לגלות הקשה, עלה יכניה לגג המקדש להיפרד מהמקדש ומהשכינה (כדברי המדרש, ויק"ר פי"ט): "מה עשה יכניה? עמד וכינס כל מפתחות של בית המקדש, ועלה לראש גגו שלבית המקדש ואמר לפניו: רבונו שלעולם הואיל ולא זכינו להיות גיזברין נאמנין לפניך, מיכן ואילך הרי מפתחותיך לפניך . . וגלה יכניה וגלתה סנהדרין גדולה עמו".
וכמעט באותו אופן היה בשעת חורבן בית המקדש הראשון (כתיאור הגמרא, תענית כט, א): "משחרב הבית בראשונה, נתקבצו כיתות כיתות של פרחי כהונה, ומפתחות ההיכל בידן, ועלו לגג ההיכל ואמרו לפניו: רבונו של עולם! הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים – יהיו מפתחות מסורות לך, וזרקום כלפי מעלה. ויצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם, והם קפצו ונפלו לתוך האור".
ממקורות אלו מובן שמסע הגלות מתחיל מגג בית המקדש [וכפי שמובא במקום נוסף (גמרא ראש השנה, לא ,א) שהפרידה האחרונה של השכינה מהמקדש לאחר עשר מסעותיה הייתה מגג בית המקדש], וכן מסע הגאולה מתחיל מגג בית המקדש!
אז כעת, בחסדו הגדול וברוב טובו, מעלה אותנו מלך המשיח יחד איתו לגג בית המקדש, ומודיע לנו שכולנו נמצאים על גג בית המקדש, מעל מגבלות הגלות, מעל מנגנון הטבע הגלותי, ומאפשר לנו לבחור: או להמשיך לחיות ברפש הגלות, או לעמוד על הגג ולנשום את האוויר הצח של הגאולה.
הבחירה כעת בידינו: או לעמוד על גג המקדש ולחשוב על גלות יכניה, על חורבן בית ראשון, על מסירת מפתחות העזרה לקול חיצי המוות הגלותיים של נבוכדנצר, או לעמוד על הגג ולחשוב על תחילת מסע הגאולה שיוצא מגג קדוש זה, מהכרזתו של מלך המשיח על הגג הזה – "הגיע זמן גאולתכם".
בכל מקרה אנחנו נמצאים על הגג, הבחירה בידינו איך לפרש זאת.
אז לכל חושקי הטיולים: במקום לטפס להרי ההימלאיה, טפסו לארון הספרים, שילפו את השיחה המדהימה הזו מהספרייה ותרגישו באמת 'על גג העולם'!
תגיות: בית המקדש, הרב מנחם ששון, הרב מני ששון, מגזין בית משיח, משיח בשיח
כתבות נוספות שיעניינו אותך: