כן. מדברים אלי • טור אישי

עורך מגזין 'לחלוחית חסידית'

אחת התופעות המצויות ביותר בקרב לומדי תורת החסידות, זו העובדה שלא אחת הם נתקלים בהסברים ודרישות על מדריגות מאוד גבוהות בעבודת השם. ביאורים דקים על ההבדל בין 'ביטול היש' ל'ביטול במציאות', ופלפול עמוק על החילוק בין 'אהבה רבה' ל'אהבה בתענוגים'..

והרי כל מי שמתחנך בדרכה של חסידות חב"ד, שתובעת פנימיות, הוא מכיר במעלות עצמו ויודע שאינו שייך למדריגות אלו כלל (וכמו הפתגם הידוע 'הלוואי בינוני'). חסיד אינו מרמה את עצמו, הוא יודע את חסרונות עצמו.

מצד שני, בשביל מה רבותינו נשיאנו האריכו כל כך להסביר דרגות כה נעלות, אם אינם שייכים כיום? ולמה הרבי דורש מדריגות כה נפלאות, אפילו יותר מבדורות עברו (כמו שכל אחד שייך להיות 'צדיק' לפי ספר ה'תניא' וכדומה – שבעבר כמעט ולא חלמו על כך)?

פתגם קצר ובהיר של המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, יכול לעשות סדר בעניין. ר' שלמה חיים שאל מדוע ספר ה'תניא' מתחיל בחידושו הגדול בעניין ה'נפש השנית' בפרק ב', ומיד בפרק ג' אדמו"ר הזקן מדבר על דרגות גבוהות מאוד באהבת השם, 'חשיקה ותשוקה ונפש שוקקה והיא כלות הנפש'.. והרי בספר ה'תניא' עצמו, קובע הרבי שיש לעלות בסולם עבודת השם בצורה מסודרת, לאט לאט (קודם יראה, אחר כך אהבה, אהבה רבה, יראה עילאה וכו')?

השיב על כך המשפיע: על האדם דבר ראשון להיות מודע לעצמו. מהי מציאותו האמיתית של האדם? נשמה, 'חלק אלוקה ממעל ממש'. לאחר מכן על האדם לחשוב – 'ומה זה אומר לי שאני חלק מהבורא? שאני בלתי מוגבל ושייך ונדרש להגיע לדרגות הכי נעלות בחיבור להשם'. איך תעשה את זה? כעת יש סדר עבודה הדרגתי.

אבל כל העבודה מקבלת משמעות אחרת לגמרי כשיש לאדם את התחושה הנפשית שהוא כבר 'כזה'. שהוא שייך לכל המדריגות. גם בצורה מעשית, כאשר לאדם יש מטרות ברורות בעבודת השם והוא שואף להתקדם אליהם, הוא בהחלט יגיע אליהם. אז כן, הרבי מדבר אליך במאמר החסידות. עליך רק להאמין בעצמך ולשאוף ליישם.