הרב יהודה גינזבורג
אחד האתגרים שמתרחשים אצלנו בבית, זה לשכנע את הילדים לאכול לחם/לחמניות בארוחה.
ולא, הם לא ילדים מפונקים. הם פשוט רוצים 'לחסוך' את ברכת המזון בסוף הסעודה. גם אצלכם זה קורה?
ברכת 'בורא נפשות' לוקחת כמה שניות. ברכת 'מעין שלוש' או בשמה המוכר 'על המחיה' לוקחת כדקה, ואילו ברכת המזון ארוכה הרבה יותר.
איך משכנעים את הילדים? מסבירים להם שה' מחכה ומתענג על ברכת המזון שלהם.
תשמעו את הילדים שלנו מברכים ברכת המזון, גם אתם תיהנו!
*
בפרשת השבוע 'עקב' נקרא על מצוות ברכת המזון: 'ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך'.
המצווה מן התורה היא לברך אחרי ששבעים (ולכן הברכה הארוכה היא דווקא על אכילת לחם שמזין את הגוף), וחכמים הוסיפו לברך לפני כל אכילה ושתיה וגם ברכה אחרונה על דברים שאינם משביעים כמו לחם (כמו על המחיה ובורא נפשות).
אבל רגע, האם הוא באמת צריך את הברכה שלנו?
מרתק לקרוא את הסברו של בעל התניא בפרשה החסידית 'לקוטי תורה' על פרשת השבוע.
הוא מביא את השאלה הזו בשם הראשונים:
"כי כיון שהוא ית׳ מקור הברכה וכל הברכות הן משתלשלות ממנו כל הנמצאים המברכים אותו אין כל ברכותיהם כדאי לו
כי הוא הנמצא הקדמון שהמציא הנמצאים כלם ומציאותם אינה אלא ממציאותו ומציאותו הספיק בעצמו לא יצטרך לזולתו כלל.
ואם כן, אם יברכוהו כל היום וכל הלילה מה יתרבה בכך או מה יתנו לו או מה מידם יקח"?
מסתבר שהוא מחכה לברכה שלנו.
הגמרא במסכת ברכות מביאה את סיפורו של רבי ישמעאל כהן הגדול שאמר לו הקב"ה "ישמעאל בני, ברכני", וגם במסכת שבת מובא שה' אמר למשה "היה לך לעזרני". מה בעצם הוא צריך? – ש'נבריך' ונמשיך אותו כאן למטה.
כפי שהבאנו בטורים הקודמים, ישנם שני סוגי 'הארות' והמשכות של כוחות אלוקיים לעולם, הראשון הוא כוח מוגבל ומצומצם הנקרא בלשון הזוהר 'ממלא כל עלמין' ועל כך נאמר בפסוק "את השמים ואת הארץ אני מלא" – כוח אלוקי מצומצם לפי גדרי העולם.
השני הוא הכוח האין סופי 'סובב כל עלמין' שאינו מוגבל ואינו מתלבש בעולם, כנאמר "מלא כל הארץ כבודו", כי הוא בעצמו אינו נמצא כאן.
ואת הכוח האין סופי הזה הוא נותן לנו, בשר ודם, להמשיך כאן למטה על ידי הברכה.
ברכה מלשון 'המבריך את הגפן' שהוא המשכת ענף הגפן לתוך האדמה כדי להצמיח מחדש ענפים צעירים, וכך ברוחניות הברכה היא המשכת כוח עליון כאן למטה.
כל זה נעשה דווקא על ידינו כשאנחנו זוכים ומברכים אותו יתברך, שעל ידי זה ממשיכים שפע אלוקי אין סופי כאן למטה.
ולמה אנחנו? כנאמר "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך".
על ידי שכל יהודי מבטל את עצמו באמירת 'שמע ישראל', הוא מתחבר לדרגא האין סופית שביחס אליה אין גדול וקטן, הכל שווים אצלו. לכן, גם אנחנו יכולים ויש לנו את הכוח ולברך ולהמשיך אותו בכוח גדול ובאורות גדולים כאן למטה.
תכל'ס? נצלו כל אפשרות לברך את הקב"ה, לפני ואחרי האוכל ובכל הזדמנות שיש.
ברכות ההודיה והשבח, ברכות השחר וכל ברכה אפשרית – כך תגרמו לה' יתברך נחת רוח ותמשיכו קדושה ואור אלוקי אין סופי כאן למטה.
ובעיקר בעיקר – תחנכו את הילדים לברך ובקול רם, זה יחדור להם לכל החיים.
זמן קצר של ברכה שממשיך ומשפיע שפע רב, עד הברכה העיקרית אותה נקרא בתפילת מנחה של השבת 'ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה', ברכת הגאולה האמיתית והשלימה בהתגלות הרבי מלך המשיח בקרוב ממש.