מספר בלי מספר • הרב יהודה גינזבורג

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי בחיפה

השבוע ליווינו למנוחות את בני אסולין, תושב השכונה שנפל בליל שלישי השבוע בעזה.

בני השתתף אצלנו בשיעורי התורה בעשור האחרון ויותר, והלב כואב ושבור.

אבל רק בלוויה בה השתתפו אלפים, ובימים האחרונים בהם שמענו סיפורים רבים עליו, הבנו כי כל מעשה קטן הוא דבר גדול מאוד, ומעשים רבים מרכיבים פסיפס של בחור צנוע ומיוחד, שמסר נפשו על קדושת השם, ה' ייקום דמו.

*

אחת הברכות שבירך בלעם ומופיעות בפרשתנו היא "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל", שפירושה הפשוט הוא כי אי אפשר לספור את עם ישראל.

מתברר, שהמשמעות הפנימית מביאה נופך אחר, שייתן לכם כוח בכל סיטואציה.

*

השבת נסיים את הפרק השישי בפרקי אבות במשנה "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו,

שנאמר… בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".

מהו ה"אף"?

מסביר בעל התניא ב'פרשה החסידית' כי מדובר כאן בדרגה רביעית, גבוהה מהמחשבה, דיבור ומעשה, אך מגיעה רק על ידי המעשה.

*

העולמות שברא ה', הנבראים וכל מה שיש בעולם, נבראו "ברוח פיו", בדיבורו של ה'. הכל – למעט האדם.

על האדם נאמר "ולאדם לא מצא עזר כנגדו", ופירש הרמב"ן כי האדם הוא בדרגא גבוהה עד מאוד, כנאמר "נשמות ישראל עלו במחשבה".

הדיבור יוצא מהנפש, אך הוא נפרד ממנה.

המחשבה מאוחדת עם הנפש והינה חלק ממנה – מה שאומר שעם ישראל מאוחד עם הקב"ה בחיבור גבוה יותר מכל הנבראים בעולם.

לכן נאמר על אברהם "אחד היה אברהם", שמקור נשמתו בדרגה המאוחדת לגמרי עם ה' יתברך.

מקור הנשמות הוא בעולם הסתום והנעלם שהיה מאוחד עם הקב"ה בתכלית הייחוד.

*

אם כך, מדוע ירדה הנשמה כאן למטה לעולם?!

אם גם קודם לכן הנשמה מחוברת עם ה', מדוע להוריד אותה למקום נמוך כל כך?

ההסבר הוא שדווקא כאן בעולם הזה הנשמה מגיעה לדרגא גבוהה עוד יותר, כנאמר "ירידה לצורך עלייה".

מהי העלייה?

בברכות קריאת שמע אנחנו מתפללים "ויַחֵד לבבנו לאהבה וליראה את שמך", כפי שביקש דוד המלך בתהלים " יַחֵד לבבי ליראה שמך".

כי יש שתי דרגות ברצון הלב. האחת – מגיעה על ידי השכל וההתבוננות, ובה יש טוב ורע. יש שכל שמביא לאהבת ה' ויש שכל שמביא לאהבה בענייני העולם.

לעומת זאת, ישנו רצון פנימי בלב הנקרא בזוהר 'רעותא דליבא', והוא מתקבל מלמעלה כנאמר "עבודת מתנה אתן" – בדרגא זו אין רע ואין לה שייכות לרע.

המטרה היא שהאהבה שלנו לה' למטה שמגיעה על ידי התבוננות, תתייחד – "ויחד לבבנו" – עם הדרגא הגבוהה, כך נהיה מחוברים עם ה' באמת.

איך מתחברים?

כאן טמון האתגר. בספר היצירה נאמר "נעוץ תחילתן בסופן", וזה אומר שדווקא על ידי המעשים הקטנים מגיעים לרצון העליון אותו רוצה הבורא.

דווקא על ידי עוד מעשה קטן מגיעים לדרגא הרביעית עליה דיברנו בתחילה – "אף", שמגיעה בהמשך לעשייה – "עשיתיו", והוא גילוי הרצון שלמעלה מהמדרגה של מחשבה, כי רצון הוא הדרגה הגבוהה ביותר בנפש.

לא רק מחשבה שאמנם מאוחדת עם הנפש אבל אפשר לחשוב גם על דברים אחרים ולהחליף מחשבות – מדובר על רצון אמיתי של הבורא אליו מגיעים דווקא על ידי המעשים.

זו הסיבה שהנשמה ירדה למטה, כדי להתעלות מדרגת "מחשבה" ממנה הגיעה, לדרגא גבוהה עוד יותר – להתחבר עם הרצון האמיתי של הבורא.

*

ואיך זה קשור לברכה של בלעם?

אם תשימו לב, החול ליד הים יבש, לעומת החול בכל מקום אחר שהוא בוצני וסמיך יותר.

מדוע? כי השמש והים שואבים את הלחלוחית מהחול של הים וכך אפשר לראות כל גרגר חול בפני עצמו.

והנמשל?

הקדוש ברוך הוא ברא אין סוף ברואים ומעשים בעולם הזה, שנראים נפרדים אחד מהשני, אבל האמת היא שרק בגלל השאיבה של הלחלוחית והאור האלוקי שמסתתר בעולם.

נראה כאילו כל אחד וכל דבר הוא בפני עצמו – כמו החול שליד הים, האמת היא שהכל אותו דבר ודבר אחד ממש – אין עוד מלבדו.

זה גם מה שאומר הנביא (בהפטרת פרשת במדבר העסקת בספירת עם ישראל) "והיה מספר בני ישראל אשר לא ימד ולא יספר".

נכון שבני ישראל עושים ריבוי מצוות שהן 'מספר' כל אחד בפני עצמו, אבל בסוף הכל אותו דבר – להגיע לדרגה שלמעלה מהמספר.

וזוהי ברכתו של בלעם – "מספר את רובע ישראל".

רובע מלשון ארבעה וגם מלשון דרגא רביעית – כי הדרגה הרביעית מכילה את כל הדרגות כולן, והיא מגיעה על ידי עם ישראל שבכל מצווה שעושה מתחבר לרצון אחד שלמעלה מכל מספר.

והדרך האמיתית לעשות זאת – היא לעשות את המצוות בשמחה, כנאמר "בשמחה ובטוב לבב מרוב כל", שדווקא על ידי עשיית המצווה עם חיבור אמיתי ושמחה

מגיעים לדרגא של הבלי גבול – "מרוב כל".

למעלה מזה היא הדרגה של "מי מנה עפר יעקב", שעל ידי לימוד תורה מגיעים לדרגה של 'עפר' שבו אין מספר כלל (שלא כמו גרגירי החול הנפרדים זה מזה).

כי הלימוד מבטל את האדם ומחבר אותו לגמרי אל הבורא – ובכל זאת צריך לא רק את הלימוד אלא גם ובעיקר את המעשה, כי "לא המדרש עיקר, אלא המעשה".

*

תכל'ס?

ירדנו לעולם הזה כדי להגיע לדרגה גבוהה עוד יותר, וזה נעשה על ידי קיום המצוות ולימוד התורה, שמחברים אותנו עם האין סוף. חשוב לזכור כי כל מצווה קטנה וכל שורה של לימוד תורה מחברת אותנו ומרוממת אותנו למקום אלינו אנחנו צריכים להגיע.

לא לזלזל ולהעריך כל מעשה קטן כגדול, כל אחד מהמעשים הוא חשוב בפני עצמו, ומכריע את הכף לגאולה האמיתית והשלמה.

שבת שלום ומבורך!