הזמר איתי לוי
כולם יודעים את החיבור שלי עם הרבי, ועם הקהילה המדהימה הזאת שנקראת חב”ד.
זה לא משהו חדש – אבל כל ביקור מחדש מחזיר אותי הביתה. לא לבית פיזי – אלא לבית של הנשמה.
הייתי ב-770. לא רק כדי לראות – אלא כדי להרגיש. להתחבר לשורש, למסר, לאור.
הרבי מזכיר לי – כמו שהוא מזכיר לכולנו – שיש לנו תפקיד. לא רק להאמין. להאיר. לא רק לחכות שמשהו יקרה – להיות מי שמתחיל את זה.
גם בעולם של רעש, לחץ, פחדים – הוא מבקש דבר אחד: תהיה נוכח. תהיה מדויק. תהיה באור.
המסר הזה לא עוזב אותי – ואני מעביר אותו הלאה. כי העולם לא מחכה למהפכות. הוא מחכה לאנשים שבוחרים בטוב. כל יום. כל רגע.
ולסיום – ממני, באהבה אל הרבי שלי: תורתו היא תורת החיים.
והלב שלו – הוא לב שכל כולו אהבת האדם. אהבה פשוטה. עמוקה. בלי תנאים.
ואני רק מקווה להיות כלי קטן לאור הגדול הזה.
כמו שהרבי אמר: “מעט אור דוחה הרבה מן החושך.” ואני משתדל להיות האור הזה – גם כששקט, גם כשסוער.
באהבה ענקית – לרבי שלי, לתורתו, ולכל אחיי ואחיותיי החב”דניקים – אור, שליחות, ואהבת ישראל – לנצח.