פסח בשליחות הרבי בתאילנד • לוי אליטוב

לוי אליטוב, פוקט – תאילנד

"לא, יש כרטיס רק דרך קאטר" אמר הבחור החביב שסגר לנו כרטיסים לשליחות לפסח בפוקט, זה היה השלב שחשבתי שאין מצב שאני טס לשם, זכיתי להיות תקופה בשליחות בפוקט אך עדיין לא חוויתי שם את חג הפסח, והבנתי שזה שיא השנה, ועד שאני מגיע לשלב סגירת הכרטיסים יש טיסות רק דרך קטאר.

אחרי הרבה שכנועים וטלפונים אני מוצא את עצמי יחד עם עוד שני חברים בשדה התעופה הנוצץ חאמד שבדוחה – שדה תעופה עצום ולמען האמת הרגשנו די בטוחים,
בזמן הקונקשן היה התוועדות בזום לכל הבחורים של מרכז שליחות בתאילנד לכבוד י"א ניסן, ואנחנו הצטרפנו מהשדה, מאמין שזה היה הפארבריינגען הראשון שנערך בקאטר…

ואחרי מסע של שלושה טיסות הגענו ליעד, "פוקט תאילנד".

רק שהגעתי הבנתי את המיימדים של ההיערכות, למעלה מ-2500 יהודים עתידים לפקוד את שולחנות הסדר הפזורים ברחבי פוקט, לצורך כך נרתמו מאות עובדים מספר בתי מלון, צוותי אבטחה מהארץ ומתאילנד וכמובן אנחנו, צוות הבחורים.

הגענו קרוב ל-30 בחורים וישבנו לאסיפה לחלוקת הצוות יחד עם הרב שלום גליצינשטיין.

אני קיבלתי קומה קטנה יחסית בבית חב"ד, בשבילי כמובן הבית חב"ד בפוקט זה מגרש הבית אחרי שהייתי שם בשליחות תקופה.

ביום שישי ערב שבת מגיע אליי המנהל הטכני ואומר לי "לוי כנראה שאין קומה 2 אתה תעשה עם הרב אריה במלון נובהוטל", הרב אריה – אברך צעיר ונמרץ שנמצא בשליחות בפוקט באופן קבוע וכבר מכיר את העבודה, נובהוטל זה מלון במרחק 10 דקות מבית חב"ד עם 350(!) מושבים.

האמת שדי נלחצתי, התכוננתי לגג 120 משתתפים באולם קטן ופתאום זה הגיע, אבל אין זמן להתלונן יותר מידי ואני כבר רואה את עצמי עושה חזרות יחד עם הרב אריה לסעודת ליל הסדר הממשמשת ובאה.

שבת בצהריים אנחנו יוצאים לרחוב אל עבר בית המלון.

עובדה מעניינת על תאילנד זה שהם חוגגים את השנה החדשה בהשפרצות מים ברחובות, אנשים צוהלים מסתובבים עם דליים ורובי מים שלופים ומשפריצים על העוברי אורח התמימים כציפורים במטווח, ואנחנו מחופטים ומדוגמים עם כובעים וחליפות, בדרך לליל הסדר משתדלים לשמור על עצמנו, עד כמה שמתאפשר, ומסתבר שלא כל כך יתאפשר, עד שילד מקומי מגיע עם דלי ודואג שנפרד ממנו עם כמה איחולים לבביים…

אנחנו מגיעים למלון, פשוט אווירה קסומה, השולחנות ארוכים בטוב טעם האולם מזמין ומשפחתי והמיקום מושלם.

ללא ספק התרגשתי ולא רק מלחץ, ולחשוב שזה רק אולם אחד מתוך 9 אולמות הפזורים ברחבי פוקט, אנשים מתחילים להגיע ולמלא את האולם, באולמות גדולים כמו בפוקט מחלקים שלטים עם שמות הסימנים למען הסדר הטוב והסנכרון בין המשתתפים.

השלטים מאוד שימושיים ובאמת עוזרים, אם מביאים אותם…

מכיוון שפסח יצא במוצאי שבת, מה שלא הגיע למלון לפני לא זכה להגיע בשבת, והפחד הגדול שלי היה שלא ישמעו אותי בכל האולם, אריה מנסה להרגיע אותי ולומר לי שנסתדר גם בלי השלטים ואני מקווה שכך יהיה.

20:01: משתיקים את הקהל, האולם מלא כמעט במלואו, צוות המטבח והמלצרים דרוך ומוכן, הבחורים פרוסים ברחבי האולם המאבטחים במקומותיהם ואריה ואני ליד הפודיום – מתחילים, אריה ואני חילקנו את ההנחייה בינינו בכדי לשמור על רעננות, ומסתבר שזה היה רעיון מוצלח במיוחד, מכיוון שהסדר התחיל בשעה מאוחרת היינו חייבים להיות כפופים לשעון בצורה מדוייקת, ולהגיע לשולחן עורך כמה שיותר מהר ומצד שני שהסדר יעבור בצורה הקלילה ביותר, קידוש נטילה כרפס וכו'.

אחד מרגעי השיא היה שעשרות ילדים התקבצו סביב הבימה לשירת מה נשתנה והקהל הצטרף אליהם בשירה, לאחר מכן נתנו לכל שולחן לקרוא קטע, לא כ"כ פשוט כשיש לך 350 איש, אבל זה בהחלט זרם, אין מה לומר – חשמל באוויר, עוצמות שלא יוכלו לעבור מבעד לדף זר לא יבין.

את ההגדה סיימנו בשאגה אדירה "לשנה הבאה בירושלים", אנשים נשים וטף ששמו את כל המסכים והמחיצות בצד ועם עיניים נוצצות מבקשים באמת ובתמים
שנזכה לצאת מהמיצריים שלנו לחירות אמיתית.

11:42 אנחנו חוזרים לבית חב"ד מותשים אך מרוצים אחרי הכל גם אנחנו צריכים לעשות סדר כהלכתו, לאט לאט חוזרים הבחורים ממקומותיהם כל אחד עם החוויות שלו, ואנחנו מתחילים סדר שני להיום.

בשולחן עורך אנחנו יושבים ואומרים לחיים על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו להיות בשליחות הרבי, ללא ספק זה עשה נח"ר גדול למשלח.