הרבי הבהיר את הכל • הרב משה דוב ברוד

הרב משה דוב ברוד, משלוחי הרבי מה"מ בחדרה

כשאני מנסה לנתח את הדברים שהרבי דיבר אל מול מה שקרה לנו בשמחת תורה, אני הולך לאירוע שעל פניו נראה הכי דומה אלינו – ההפתעה של פתיחת מלחמת יום כיפור.

שם גם כן היה מידע מקדים, אבל הוחלט שלא לעשות שום צעד בנוגע לזה, וכך ישראל מצאה את עצמה מותקפת בהפתעה מוחלטת מה שגרם לתוצאה של אלפי הרוגים הי"ד

כמו בשמחת תורה, שהיה מידע מקדים על מתקפה העומדת להתרחש ולא עשו עם זה כלום, וכך התרחש הטבח המחריד בהפתעה מוחלטת של היישובים והערים.

יש אבל על פניו נקודת הבדל בולטת בין מלחמת יום כיפור לטבח בשמחת תורה בשאלה מי ידע או לא ידע על כך

במלחמת יום כיפור הממשלה ידעה על כך שעומדים לתקוף אותנו, ובחרה לא לעשות שום פעולות הכנה לכך, כדי שלא יאמרו שאנחנו פתחנו. כך הרבי אמר וחזר על כך, שכך היה.

בטבח של שמחת תורה לעומת זאת, לפי הפירסומים הממשלה לא ידעה על כך שעומדת להיפתח מתקפה נגדנו. ומי שהחליט לא לפעול כלל היו ראשי מערכת הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ.

*

למיטב ידיעתי ומה שראיתי בספר "קראתי ואין עונה" הרבי תמיד הפנה ביקורת ותביעה כלפי הממשלה, ולא כלפי מערכת הביטחון.

אני לא זוכר מקרה בו הרבי תקף בהתנהלות הביטחונית את הרמטכ"ל או המטכ"ל וכדומה [להעיר שהרבי כן לימד שכששואלים איש צבא מה צריך לעשות הוא צריך לענות אך ורק על פי שיקול דעת צבאי בלבד, ולא מעורב פוליטי או מדיני]

אז כשאני מנסה להשוות בין המחדל של מלחמת יום הכיפורים למחדל של שמחת תורה אני מתבלבל.

על פניו לכאורה הממשלה לא היתה אשֵמה ישירות. ומצד שני הרבי מעולם לא תקף וביקר את ראשי מערכת הביטחון.

אז איך אני כחסיד אמור להתייחס לזה? אין לי תשובה או הסבר לדבר, ואשמח בבקשה לשמוע כל רעיון בעניין.

*

אם בכל הייתי מנסה ללמוד מדברי הרבי לענייננו, הייתי מנסה בשני אופנים

א. שגם כאן הממשלה כן ידעה ובדיוק כמו בערב יום כיפור בחרה שלא להתכונן להשיב מלחמה, ואפילו לא להתגונן מאותם סיבות פוליטיות מדיניות של הממשלה ערב מלחמת יום כיפור וזה שעל פניו הם לא ידעו מכך, עוד עתיד להתגלות כלא נכון.

(להעיר, שדברי הרבי בקשר לידיעות הממשלה ערב יום כיפור וההחלטה להתעלם מההתראות, דברים שאצלנו חסידי הרבי ברורים שכך בדיוק היה, לא מוסכמים בחלקים רבים בקהל הישראלי הכללי, הטוענים שלא היה ברור שיתקפו אותנו)

ב. שהמקרה פה הוא חמור באין ערוך מהחלטת הממשלה ערב יום כיפור, שכן אז ההתראה היתה חד פעמית, והממשלה התעלמה ממנה, ואילו במקרה של שמחת תורה, ההתראות היו במשך כשני עשורים!! והממשלה לכל אורך הדרך התעלמה מהאיום הזה לחלוטין והתנהלה מולו בהפקרות ביטחונית מוחלטת.

*

כך או כך, לפי מה שלמדתי מהרבי הממשלה היא תמיד הכתובת. לא אף אחד אחר.

*

כך או כך, מה שהיה עד הטבח של שמחת תורה זה עניין אחד.

מה שקורה עכשיו במהלך השנה וחצי האחרונות זה כבר לא הפתעה או חוסר ידיעה, אלא מדיניות ברורה שלא לנצח במלחמה עד הסוף.

החלטה אקטיבית מודעת שלא לכבוש את רצועת עזה כולה על מנת לשלוט בה אנחנו בלבד. משיכת המלחמה לאורך כל כך הרבה זמן (המלחמה הכי ארוכה ובהגזמה ב-70 שנה האחרונות כאן בישראל) כבר גבתה את חייהם של מאות חיילים! משאירה את החטופים להירקב במרתפים חשוכים תוך סכנת חיים מוחשית כל רגע!
ומעודדת את כל אויבינו מסביב להרים ראש, שרואים שאנחנו לא מסוגים לנצח !

זה קטסטרופה הרבה יותר גדולה מהמחדל שאפשר את טבח שמחת תורה!! כי זה בעיניים פקוחות לחלוטין, ובצורה הכי מודעת!!

חייבים לזעוק ולצעוק ולתבוע מהממשלה להפסיק מיידית עם הדרך המסוכנת הזאת שמעדיפה שיקולים מדיניים ועוד על פני השיקולים והצרכים הביטחוניים.

זה בוודאי לֶקח ממלחמת יום הכיפורים בה זעק הרבי וחזר על כך כמה פעמים, שהעדפת שיקולים מדיניים הביאה למאות הרוגים.

וממשיכים באותה השיטה, אפילו הטבח של שמחת תורה לא לימד אותם את הלקח.