אחדות השלוחים להבאת הגאולה • הרב ניצן כהן

הרב ניצן כהן

"לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" (משלי ו', ו'). פסוק זה, שנאמר מפי החכם באדם, שלמה המלך, אינו רק עצה מעשית לפיתוח מוסר עבודה חרוץ, אלא נושא בתוכו עומק פנימי ויסודי על מהות האדם ומשימתו האלוקית בעולם.

עצלות, במשמעותה הפנימית והאמיתית, איננה רק חוסר מעש פיזי. היא ביטוי למצב נפשי ורוחני שבו האדם מרוכז במציאות הפרטית שלו בלבד, ללא יכולת לראות מעבר לעצמו. אדם עצל, במובן הרוחני, הוא מי שה"אני" שלו עומד במרכז, והעולם הסובב אותו נתפס כקיים רק כדי לשרת את צרכיו ואת מטרותיו האישיות.

לעומת זאת, חכמה היא תנועה הפוכה לחלוטין. אדמו״ר הזקן מבאר בתניא שחכמה היא "כח מה", כלומר כוח הביטול והענווה. אדם חכם, במובן העמוק, הוא זה שמכיר בכך שהוא חלק ממציאות גדולה ורחבה הרבה יותר, מציאות אלוקית אינסופית. החכמה האמיתית היא הכרה והפנמה של העובדה שכל פרט במציאות, כולל האדם עצמו, הוא חלק מהותי בתוכנית אלוקית אחת גדולה. האדם החכם מתבטל לאמת האלוקית, ומכוח הביטול הזה הוא מסוגל להתחבר עם זולתו ולהיות חלק ממשימה אלוקית אחת משותפת.

הנמלה היא משל נפלא לעניין זה. הנמלים אינן חיות כפרטים עצמאיים הפועלים למען עצמם. הן חלק מקולקטיב גדול, "סופר-קולוניה" לעיתים, הפועלת כאחדות אורגנית שלמה. הנמלים מקריבות את טובתן האישית למען הקן, ומצליחות ליצור מערכות אדירות ממדים שבהן כולן מתפקדות כאיש אחד בלב אחד.

דוגמה מוחשית לכך היא "הסופר-קולוניה" הגדולה ביותר של נמלים בעולם, המשתרעת על פני כ-6,000 ק"מ ברחבי אירופה. מושבה ענקית זו של נמלת הארגנטינה (Linepithema humile) מתחילה בצפון איטליה ועוברת דרך צרפת, ספרד, שוויץ ופורטוגל. למרות המרחקים העצומים וההבדלים בין האזורים, הנמלים מזהות אחת את השנייה כחלק ממשפחה אחת, משתפות פעולה ולא נלחמות ביניהן. זה מתאפשר בזכות ביטול האגו הפרטי לטובת מטרה אחת ויחידה – טובת הקולקטיב כולו.

חז"ל אומרים שאילו לא ניתנה התורה לישראל, היינו למדים צניעות מחתול וגזל מנמלה, שכן הנמלים אינן גוזלות זו מזו. הדבר הזה ממחיש עוד יותר את רעיון הביטול – הרי גזל נובע מההרגשה שמגיע לי משהו שאינו שייך לי, מההיצמדות ל"אני" האישי שלי. הנמלים, המתנהלות מתוך ביטול מוחלט למטרה הכללית, אינן מסוגלות לגזול, כי כל רצונן הוא רק טובת הקן כולו.

כך גם האדם. אם האדם יתמקד רק בעצמו, הוא יישאר מוגבל וקטן, לעולם לא יוכל לממש את מטרת חייו האמיתית. אך כאשר האדם מבטל את ה"אני" שלו לטובת מטרה אלוקית נעלה, כשהוא מכיר בכך שכל ישראל הם גוף אחד ומציאות אחת – אז נוצר כוח עצום, כוח של אחדות אלוקית המסוגל לשנות את העולם ולהפיצו באור הקדושה.

זו משמעותו הפנימית של הפסוק: "לך אל הנמלה עצל" – הסתכל על הנמלה, על היכולת שלה לוותר על האגו הפרטי, והתבונן מה קורה כאשר אתה מוותר על העצמיות המוגבלת שלך. "ראה דרכיה וחכם" – כאשר תאמץ את תכונת החכמה, תכונת הביטול לאלוקות, תוכל לחבר את עצמך לזולת, ליצור אחדות, ולהשפיע אור אלוקי בכל מקום בעולם.

כפי שהנמלים, יצורים קטנים כל כך, מצליחות ליצור רשת עולמית של שיתוף פעולה, כך גם אנחנו, בני אדם הנושאים נשמה אלוקית, יכולים ליצור אחדות של קדושה ואור, ולהביא את העולם כולו לייעודו – דירה לו יתברך.

בפרט עלינו, שלוחי הרבי מלך המשיח, ללמוד מהנמלה על אחדות אמיתית. כולנו שותפים במטרה המרכזית: הכנת העולם לגילוי המלא של הרבי מלך המשיח. כאשר כל שליח מבטל את ה"אני" הפרטי שלו ומחבר את עצמו לרצון האלקי הכללי – הפצת המעיינות חוצה והבאת הגאולה בפועל – הרי שיחד אנו יוצרים כוח עצום המאיר את העולם.

וכעת, בימי ההכנה לי"א ניסן – יום ההולדת של הרבי מלך המשיח – אנו מגבירים עוד יותר את העשייה המשותפת ואת האחדות בינינו, כדי לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

ועל דרך הצחות, כשאנו רואים את תכונת הנמלים שאינן גוזלות זו מזו, קל וחומר שכל שליח לא ירצה "להתפס" על ידי המלך כשהוא 'גוזל' (לוקח לעצמו) את השליחות שניתנה לחברו או את בית חב"ד שבעירו, אלא דווקא מתוך ביטול וענווה נתחבר כולנו יחד, ובזכות אחדות זו נזכה לראות את ההתגלות המלאה של משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.