איום שהתבטל ונעלם • הרב אבישי אפרגון 

הרב אבישי אפרגון, ראש ישיבת 'דרכי תמימים' תל אביב, פרשן לעניני צבא ובטחון

בשיחת קודש בשבת פרשת משפטים תשנ"ב אמר הרבי מלך המשיח: "בתקופה האחרונה ניכרת השאיפה לגמר ולסיום תקופת המלחמות בעולם, והתחלת תקופה חדשה של קיום העולם על פי צדק ויושר, שלום ואחדות…"

שיחה זו נאמרה כידוע בקשר לפגישת ראשי המעצמות בניו יורק (בבניין האו"ם), והכרזתם על צמצום מאגר כלי הנשק שברשותן.

אולם, כיום, על רקע המלחמה הקשה באוקראינה, שנמשכת כבר קרוב לשלוש שנים, ועל רקע מלחמת "חרבות ברזל", יש השואלים: איך המלחמות הללו "מסתדרות" עם השיחה הנ"ל של הרבי?

על מנת לענות על שאלה זו יש להציג תחילה את המצב שהיה בעולם עד לשנת תשנ"ב (1992 למניינם), בה נאמרה אותה שיחת קודש.

המלחמה הקרה – איום חמור על העולם – שהתבטל ונעלם

במשך עשרות שנים, מאז תום מלחמת העולם השניה, שרר בעולם איום חמור ביותר – "מלחמה קרה" בין המעצמות – שיכלה להידרדר בקלות למלחמה עולמית שלישית ח"ו, שתכלול גם שימוש בנשק גרעיני, ואפילו בנשק מימני (פצצת מימן חזקה פי 1000 מפצצת אטום רגילה).

במשך עשרות שנות העימות בין ארה"ב וברית נאט"ו, לבין הגוש הקומוניסטי – שכלל את ברית המועצות ואת מדינות "ברית ורשה" – יוצרו ע"י מעצמות העולם כמויות אדירות של נשק ותחמושת.

כוחות הצבא שלהן גדלו מאוד, והן ייצרו, בנוסף לנשק הרגיל , גם עשרות אלפי פצצות גרעיניות (כולל, ובמיוחד – פצצות מימן אדירות), נשק כימי (גזים רעילים), טילים בליסטיים לטווחים של אלפי ק"מ שחמושים בראש קרב גרעיני/מימני, ביחד עם כמויות ענקיות של עשרות אלפי טנקים, עשרות אלפי תותחים ונגמ"שים, אלפי מטוסי קרב, ומאות ספינות קרב וצוללות – כולל צוללות חמושות בטילים גרעיניים.

ברית המועצות, יש לזכור, לא הייתה מעצמה רגילה, היא הייתה מעצמת-על, שהשתרעה על פני 17 אחוז מכלל השטח היבשתי של כל כדור הארץ, וחיו בשטח שלה כ- 100 עמים שונים!

עובדות אלו היקנו לה כח אדם בהיקפים גדולים, ומשאבי טבע בכמויות עצומות, אותם היא ניצלה לטובת התפתחותה והתקדמותה, ביחד עם פיתוח צבאי מהיר בהיקפים גדולים מאוד.

הנהגתה הקומוניסטית של ברית המועצות, לא בחלה בשום אמצעי, על מנת להשליט את רצונה על האוכלוסיה רבת הגוונים, שחלקים גדולים ממנה התנגדו לקומוניזם ולמשטר הרודני.

משטר עריץ זה פעל באמצעי הדיכוי הקשים ביותר, וביניהם שימוש אינטנסיבי בהגלייה למחנות של עבודה בכפיה, ולגולאגים בסיביר, הוצאה להורג של מאות אלפים ללא משפט, ומה שכונה "טיהורים" (שהביאו למותם של מאות אלפים, ואולי אף של מיליונים).

על פי ההערכות המקובלות, מאז ייסוד ברית המועצות (בשנת 1922 למנינם) ועד להתפרקותה, הוצאו להורג, או מתו באשמתו הישירה של המשטר הקומוניסטי – כ- 30 מיליון בני אדם !!!

על פי הידוע לנו, בתוכם היו גם אלפי (ואולי אף עשרות אלפי) יהודים – ה' יקום דמם. הרדיפות הקומוניסטיות נגד האוכלוסיה היהודית היו קשות ביותר, וזאת בנוסף לעול המכביד על כלל האוכלוסיה , שהייתה כלואה למעשה מאחורי מה שכונה "מסך הברזל" – ולא הייתה לה שום אפשרות לעזוב את ברית המועצות.

אימפריית הרשע הקומוניסטית לא הסתפקה בכך, והיא רצתה להשתלט על כל העולם כולו. כל האמצעים היו כשרים לשם כך, וברית המועצות נערכה למלחמה עולמית הרסנית ח"ו.

האיום לשלום העולם כולו היה חריף וברור, והוא היה קיים לאורך כל שנות המלחמה הקרה.

אולם, באופן מפתיע ובלתי צפוי לחלוטין, בשנים תשמ"ה-תשמ"ז החל להיווצר שינוי כביר, דרמטי בכל קנה מידה, בברית המועצות, אשר הכריזה על עידן של "גלאסנוסט" (פתיחות), ו"פרסטרויקה" (בניה מחדש).

תהליכי השינוי הללו התעצמו בהשגחה אלוקית מדהימה, מיד לאחר כ"ב שבט התשמ"ח, יום הסתלקות הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, אשתו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח [ראה שיחת קודשו של הרבי, שבת פרשת יתרו התשנ"ב, שאז החלה "תקופה חדשה" בענין הדירה בתחתונים וכו'].

שביתות והפגנות ענק שהחלו בפולין בשנת תשמ"ח, שבועות בודדים לאחר כ"ב שבט [במהלך חודש אדר], הביאו בהמשך למפלת המפלגה הקומוניסטית במדינה. שינויי השלטון המהפכניים בפולין, הביאו לפרישתה מברית וורשה, ובעקבותיה פרשו מברית זו גם כל שאר המדינות במזרח אירופה.

בתאריך ל' שבט תשמ"ח, החלו גלי הפגנות גם בארמניה, ובכ"ה שבט תשמ"ח – ימים בודדים לאחר הסתלקות הרבנית – החלו אירועי מחאה גם בחבל נגורנו-קרבאך – שהובילו בהמשך להתנתקותו של חבל ארץ זה מברית המועצות, ולחיזוקה של תגובת השרשרת של ניתוק כל מדינות מזרח אירופה מהשפעתה של ברית המועצות.

4 חודשים בלבד לאחר הסתלקות הרבנית, התקיימה "פגישת פסגה" יוצאת דופן במוסקבה בין נשיא ארה"ב רייגן ומנהיג ברית המועצות גורבצ'וב, ושני המנהיגים הכריזו שיש צורך ביציבות ובטחון באירופה [דהיינו שיש לבטל את המצב הלא יציב, על סף מלחמה עולמית, שהיה קיים קודם לכן].

שני המנהיגים גם סיכמו במהלך אותה פגישה, שיש צורך בהחלפת מידע בין המעצמות על הצבאות שלהן, ושיש לאפשר לכל אחת מהן לוודא את נכונות המידע, ואז להתקדם הלאה ולבצע הקטנה של שני הצבאות הענקיים של המעצמות.

חצי שנה לאחר מכן (בחודש דצמבר 1988 למנינם), הכריז גורבצ'וב בנאום שנשא בארה"ב, בבניין האו"ם, על כך שהוא מוכן באופן חד צדדי – אפילו בלי שארה"ב תנקוט צעד דומה – להוציא מאירופה 50,000 חיילים של ברית המועצות, ולהקטין את גודלו של הצבא ב- 500,000 חיילים !

הכרזתו של גורבצו'ב הייתה מפתיעה, ויוצאת דופן, מה גם שהוא לא התנה אותה בשום צעד אמריקני מקביל.

בשנים תשמ"ט ועד לשנת תשנ"א המשיך התהליך המדהים של השינוי האדיר בעולם במהלכו הופלו כל הממשלות הקומוניסטיות בכל מזרח אירופה – אלבניה, הונגריה, צ'כוסלובקיה, רומניה ובולגריה.

תהליך זה הוביל בהמשך לפרישתן מ"ברית ורשה".

לאחר שפולין פרשה "מברית ורשה", פרשו ממנה כל שאר המדינות שהיו חברות בה, והאיום על שלום העולם, הצטמצם מאוד, משום שברית המועצות נותרה ללא בעלות ברית.

בשנים שלאחר מכן התפרקה גם ברית המועצות עצמה, ל- 15 מדינות שונות – ביניהן רוסיה, ארמניה, גאורגיה, אוקראינה, בלארוס, אזרבייג'אן ועוד 9 מדינות.

ולכן, העוצמה הצבאית המיוצגת כיום ע"י רוסיה (תחת שלטונו של פוטין),
היא קטנה מאוד ביחס לעוצמה שייצגה "ברית ורשה" (שכללה בתוכה גם את ברית המועצות הענקית – שהייתה מורכבת מ- 15 מדינות, וגם את מדינות מזרח אירופה כנ"ל).

פירוק הנשק הגרעיני

בשנת תשנ"א (1991) נחתם הסכם START בין ארה"ב לבין ברה"מ, ובו התחייבו המעצמות על צמצום נרחב של מאגרי הנשק הגרעיני לכדי 6,000 ראשי קרב לכל אחת.

לרשות ברה"מ עמדו בתקופת השיא של המלחמה הקרה כ- 45,000 ראשי נפץ, ולרשות ארה"ב עמדו כ- 32,000, וביחד היו לשתיהן 77,000 ראשי נפץ, ואילו לאחר יישום ההסכם נותרו לשתיהן ביחד כ- 12,000 ראשי נפץ בלבד!

כאמור לעיל, כתוצאה מההסכם הנ"ל החל תהליך רחב היקף, במסגרתו נוטרלו, תחת פיקוח הדדי של המעצמות, עשרות אלפי ראשי נפץ גרעיניים (כולל פצצות מימן אדירות עוצמה), עשרות צוללות גרעיניות, מאות מפציצים אסטרטגיים, וכן מאות רבות של טילים בין-יבשתיים (ICBM).

תהליך פירוק הנשק הגרעיני מקיף לא רק את ארה"ב ורוסיה.

צרפת, שהחזיקה בימי השיא של המלחמה הקרה בכ- 540 ראשי נפץ גרעיניים, מחזיקה כיום בפחות מ- 300. בריטניה, שהחזיקה בכ- 520 ראשי נפץ גרעיניים, צמצמה את המספר לכ- 215 בלבד.

בהמשך לחתימת ההסכם על פירוק הנשק הגרעיני בשנת תשנ"א, בערב שבת קודש פרשת משפטים בשנת תשנ"ב (1992), נפגשו כל ראשי המעצמות הגדולות באו"ם בניו יורק והצהירו על כוונתם לצמצם את ייצור הנשק, ולהפנות את המשאבים לשיפור התנאים הכלכליים.

הרבי מלך המשיח  אמר שיחת קודש מיוחדת באותה שבת, ובה הסביר שהכרזת מנהיגי אומות העולם היא למעשה התוכן של הייעוד הנבואי של "וכתתו חרבותם לאתים".

הרבי הוסיף ואמר שהסיבה לפגישת ראשי המעצמות ולפירוק הנשק הינה פעולתו של מלך המשיח בעצמו, אשר פועל על אומות העולם לשנות את דרכן לטובה, והיא נובעת מכך שאנו נמצאים ב"זמן השיא" של ביאת משיח צדקנו.

כמו כן הסביר הרבי שהסיבה לכך שהפגישה נערכה דווקא בניו יורק (בבנין האו"ם) הינה בשל העובדה שזוהי עירו של "נשיא הדור" (שזה הרבי בעצמו)!

להלן דבריו הקדושים של הרבי באותה שיחה: "ויש לומר שבקיומה של פגישה החלטה והכרזה זו בהעיר של נשיא דורנו …מרומז שכל זה בא כתוצאה מהפעולות …שנעשו ונעשים ע"י נשיא דורנו, משיח שבדור …".

פירוק נשק כימי ברחבי העולם

רוסיה וארה"ב הודיעו כבר לפני מעל עשר שנים כי רובו הגדול של הנשק הכימי שברשותן נוטרל בהצלחה, בהמשך, הכריזה רוסיה כי היא השלימה לגמרי את תהליך הנטרול המוחלט של כל 40,000 טונות הנשק הכימי שלה, ובכך היא אף הקדימה את ארה"ב, שנטרלה גם היא את כל מאגריה הכימיים.

פעולות הנטרול הללו התבצעו במסגרת אמנת CWC (chemical weapons convention) שנחתמה ע"י 193 מדינות בעולם, ובה הן התחייבו לפרק את כל הנשק הכימי שברשותן.

ע"פ נתוני הארגונים הבינ"ל העוסקים בתחום, פורקו עד היום מעל 98% ממאגרי הנשק הכימי ברחבי העולם, ותהליך הפירוק נמשך במדינות שונות באופן סדיר.

בין המדינות הבולטות בתהליך ניתן לציין את הודו (שפירקה מעל 1000 טון נשק כימי), דרום קוריאה (כ- 3000-3500 טון פורקו לחלוטין), צרפת, בריטניה, סין (שגם סיפקה 17 טון נשק כימי לאלבניה – שגם הם נוטרלו).

במזרח התיכון התקיים תהליך הנטרול בעיראק ובלוב (שנטרלו לחלוטין את כל המאגרים שלהן), וכן בסוריה, שנאלצה לנטרל את מאגר הנשק הכימי שלה לאחר שתקפה אלפי אזרחים במהלך מלחמת האזרחים.

להערכת אגף המודיעין בצה"ל, ארגון OPCW נטרל בפועל כ- 98 אחוז מהנשק הכימי הסורי.

לאחר נפילת המשטר הסורי – לפני חודשים בודדים, תקף צה"ל והשמיד את כל מחסני הנשק הכימי שנותר בסוריה, ואת אתרי פיתוח הנשק הכימי

פירוק נשק רגיל והקטנה של צבאות

במקביל לפירוק הנשק הגרעיני, בתחילת שנת תשנ"א (בחודש נובמבר 1990 למנינם), נחתמה אמנתCFE בין 16 המדינות החברות בברית נאט"ו לבין 6 מדינות ברית וורשה דאז (כולל ברית המועצות), ובמסגרתה בוצעו גם קיצוצים עמוקים בהיקף הצבאות ואמצעי הלחימה של כל המדינות הנ"ל, ועשרות המדינות השמידו/המירו לכלים אזרחיים – מספר עצום של 52,000 טנקים, נגמ"שים, ותותחים!

כמו כן הוצאו משירות אלפי מטוסי קרב ומסוקי תקיפה, ומאות ספינות קרב וצוללות.

על מנת שכל המדינות יוכלו לבצע את הקיצוצים הענקיים הללו, בלי לחשוש להונאה מצד מדינות אחרות, התבצעו 4000 ביקורות חודרניות, באתרי צבא ומחסנים של אמצעי לחימה – בכל המדינות.

כל זה היה חסר תקדים – הקיצוצים הענקיים, סגירה של אלפי יחידות צבא, שחרור של מיליוני חיילים, ואלפי ביקורות פולשניות בלב אתרי צבא שמורים היטב – שכל מדינה ביצעה אצל מדינות אחרות, שעד לפני תקופה קצרה היו אויבות מושבעות, ולא היה ביניהן שום קשר.

אחת הדוגמאות לקיצוץ בעוצמה ה"רגילה" היא צבא ברית המועצות, שלפני התפרקותה מנה כ- 5 מיליון חיילים סדירים, ולאחר ההתפרקות, מנה הצבא הרוסי כ- 2.7 מיליון עד 3 מיליון חייל, וכיום נאמד כוחו של צבא זה בכמיליון חיילים סדירים בלבד.

פירוק הנשק הגרעיני בשנים האחרונות

עובדה מדהימה היא, שביום כ"א שבט [יתכן בליל כ"ב] בשבוע של פרשת משפטים תשע"א, נחתם הסכם נוסף בין רוסיה לארה"ב בשם "NEW START", המהווה הסכם המשך להסכם הראשון שעליו דיבר הרבי מה"מ באותו שבוע ממש, 19 שנים בדיוק לפני כן, בשבת פרשת משפטים תשנ"ב !!!

על פי הסכם זה יפחיתו ארה"ב וברה"מ את עוצמתן לכדי 1550 ראשי קרב גרעיניים מוכנים לקרב בלבד לכל אחת. זהו צמצום דרמטי שמוריד בכשני שליש את מספרם של ראשי הנפץ המבצעיים של המעצמות, והוא מוביל באופן ישיר לצמצום ולהרחקה נוספת של הסכנה במלחמת עולם.

הצמצום בכלי הנשק הגרעיניים נמשך כסדרו גם בשנים האחרונות (למרות המתיחות בין המעצמות). כבר בשיחת הטלפון הראשונה בין נשיא ארה"ב טראמפ לבין נשיא רוסיה פוטין, כאשר טראמפ נבחר לראשונה לנשיא, נדונו ענינים הקשורים בהסכם זה, ובאפשרות להארכת תוקפו.

במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, נמשך פירוק הנשק הגרעיני כסדרו, והצבא האמריקני פירק עשרות טילים גרעיניים בין יבשתיים נוספים.

כך היה גם לאחר בחירתו של ביידן. כבר בשבוע הראשון לכהונתו פורסם שהוא שוחח עם פוטין על הארכת תוקף ההסכם לפירוק הנשק הגרעיני, וסוכם ביניהם על הארכה של 5 שנים נוספות.

וכך גם בכהונתו הנוכחית של טראמפ. בשבוע שעבר, טראמפ פנה ישירות לפוטין, ולמנהיג סין – וקרא להם להיכנס למשא ומתן על הסכם גרעין חדש – ולקצץ ב 50 אחוז את גודל הצבאות ואת היקף ההוצאות הצבאיות!

טראמפ השתמש באותו נימוק ממש, שעליו מדבר הרבי בשיחה, והוא אמר שכיום משאבים ניכרים מופנים לצרכי הצבא, ולכן צריך לשנות את זה, ולהשקיע אותם ב"מטרות יותר פרודוקטיביות".

כאמור לעיל, קריאתו הפומבית של טראמפ למנהיגי רוסיה וסין לקצץ בהוצאות הצבאיות, הייתה בשבוע שעבר – בסמיכות לפרשת השבוע הנוכחית – פרשת משפטים, שבה אמר הרבי את שיחת קודשו על פירוק הנשק…

חשוב להדגיש, גם בזמן המלחמה באוקראינה, ולמרות שלפני שנתיים רוסיה הודיעה על השעיית חברותה בהסכם, הרי שבפועל, גם רוסיה וגם ארה"ב, אינן חורגות מההגבלות של כמויות הנשק הכתובות בו, דהיינו ששתיהן נמנעות מלייצר כמויות נשק גרעיני חדשות שיפרו את ההסכם.

עוד חשוב לציין, שהעובדה שרוסיה, וגם ארה"ב, ממשיכות לשדרג את כלי הנשק הגרעיניים, אינה עומדת בסתירה לכל הנ"ל, והיא מחויבת המציאות כל עוד שנשקף איום בטחוני כלשהו על מדינות אלו, ממש כפי שגם בישראל (ובכל העולם) נמשך פיתוח כלי הנשק הרגילים.

כמו כן, לא ניתן כלל להשוות את היקף ומספר כלי הנשק העומדים כיום לרשות המעצמות, לעומת מספרם בעבר, וזאת בשל הקיצוצים הענקיים שהובאו לעיל בהרחבה.

כאמור לעיל, קיצוצים אלו הם גם בצבאות הרגילים, גם בנשק הכימי, גם בנשק הגרעיני, וגם בתקציבי הפיתוח של כלי הנשק – שכולם הצטמצמו בהרבה ביחס לתקופת "המלחמה הקרה".

מלחמות בין מדינות?

בדיקה מקיפה של מצב הסכסוכים המזויינים בעולם, תראה כי מלבד המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, אין כיום שום מדינות בעולם הנתונות במלחמה פעילה ביניהן.

יש אמנם, איומים, תקריות גבול, ועימותים מוגבלים בין מדינות שונות, אולם אין שום מלחמה בפועל, וזאת בניגוד למצב שהיה מקובל במשך אלפי שנים, בו מדינות ועמים רבים נלחמו זה בזה, במלחמות קשות וממושכות, במטרה להשתלט על עמים אחרים, לשעבד ולנצל אותם, ולהשיג משאבים בכוח הזרוע.

די אם נזכיר את "מלחמת שבע השנים" (שיש המגדירים אותה כ"מלחמת העולם הראשונה האמיתית") שהתרחשה לפני כ- 270 שנה, ובה נאבקו רוב המעצמות של העולם, במלוא כוחן, רק על מנת להרחיב את שטחיהן ואת שליטתן על עמים ואזורים נוספים.

מלחמות גדולות ואכזריות נוספות שנודעו לשמצה הן "מלחמת 30 השנים" ו"מלחמת 100 השנים" (הראשונה והשניה), שהיו מלחמות קשות וגדולות באירופה ונהרגו בהן מאות אלפי חיילים ואזרחים, וכמובן שתי מלחמות העולם הנוראיות.

מלחמות גדולות ואזוריות כאלו הן נחלת העבר. היות שהשאיפה כיום, בכל רחבי העולם, הינה לפתור את הסכסוכים בלא להידרדר למלחמות גדולות.

וזהו הדגש בשיחה של הרבי – ש"הכיוון" של העולם השתנה. המעצמות העולמיות כבר אינן שואפות להשתלט על כל העולם (כמו שהיה בעבר, בימי ברית המועצות למשל), אלא הן שואפות בעיקר לשמר ולפתח את כוחן, אך לא על ידי כיבוש של מדינות אחרות ועמים אחרים, ובמיוחד לא ע"י כח הזרוע, אלא ע"י פיתוח כלכלי.

גם רוסיה, תחת שלטונו של פוטין, אינה שואפת "להשתלט על כל העולם" או להכריז על מלחמת עולם ח"ו. וזאת בניגוד גמור לשאיפה המוצהרת של ברית המועצות בעבר, שאכן שאפה בכל כוחה, להרחיב את גבולותיה, ולהשתלט על העולם כולו, גם במחיר של מלחמת עולם גרעינית.

כך גם לגבי סין כיום.

סין שואפת להרחיב את תחומי השפעתה הכלכלית-מדינית, והיא מקדישה לשם כך משאבים כבירים, רוכשת תשתיות תחבורה ותקשורת, וכן חברות גדולות ברחבי העולם (חברת תנובה, למשל, נרכשה ע" חברת ענק סינית) – אולם סין לא עושה זאת בדרך של מלחמה, ולא בכח הזרוע, והיא שואפת להשיג את יעדיה בדרכים כלכליות-מדיניות.

אין לסין שום שאיפה למלחמת עולם. נהפוך הוא. היא מעונינת בכך שכל העולם יקנה ממנה, יסחר איתה, ושהכלכלה העולמית תהיה יציבה וחזקה, ללא זעזועים, כי זה גם לטובתה, וזה האינטרס העליון שלה, ולא מלחמת עולם ח"ו.

גם את הסכסוך העמוק בינה לבין טייוואן היא שואפת לפתור קודם כל באמצעות דיפלומטיה ולחצים כלכליים ומדיניים, ולכן במשך עשרות שנים היא נמנעת ממלחמה איתה, וזאת למרות עליונותה הצבאית המוחלטת עליה.

אמנם, ישנם עדיין משטרים דיקטטוריים בעולם (כדוגמת איראן וצפון קוריאה), אולם גם בהם ניכר שהעם עצמו מתנגד למשטר, ולא מעוניין כלל בדרכו המיליטנטית, וזוהי הסיבה גם למהפכות הרבות באזורנו, בהן הופלו משטרים רודניים רבים, ולכך שאפילו באיראן היו כבר כמה גלי הפגנות גדולים מאוד, וגם עכשיו היא במצב לא יציב, ויש בה הפגנות רבות בתקופה האחרונה, בשל מצבה הכלכלי ההולך ומחמיר.

גלי המחאה באיראן מוכיחים שרוב העם האיראני אינו מעונין בדרך המלחמתית שאותה מוביל המשטר הרודני, ואכן, חלק נכבד מהסיבה למחאה של המפגינים, היא שהעם דורש את הפסקת ההפניה של משאבי הכלכלה לפעילות הטרור בתימן, סוריה, עיראק, לבנון ועזה וכו', וכן את הפסקת ההרג של חיילים איראנים, שנשלחים ע"י המשטר לזירות אלו.

לסיכום, השינוי שעליו מדבר הרבי בשיחת קודשו, הינו בולט וניכר לעין:
אין יותר מלחמות ענקיות, מלחמות עולם, או אפילו מלחמות אזוריות שמעורבות בהן כמה מדינות בו זמנית, ובכל רחבי העולם יש התנגדות של הרוב הגדול של העמים למלחמות, כיבוש שטחים, והשתלטות בכח על עמים אחרים.

זהו שינוי כביר, שיש לראות אותו כחלק מתהליך רוחני רחב, שעובר על כלל האנושות, ואשר מכין אותנו לקראת הגאולה, שבה "לא ילמדו עוד מלחמה…" כדברי הנביא ישעיה.

מזמן אמירת השיחה – לא היו מלחמות כוללות
עובדה מדהימה נוספת היא שמאז אותה שיחת קודש של הרבי לא הייתה שום מלחמה כוללת בין מדינות בכל רחבי העולם !!!

מלחמה כוללת הינה מלחמה בעצימות מליאה, דהיינו מלחמה שאליה מטילות המדינות את מלוא עוצמתן הצבאית, הכלכלית, האזרחית.

מזמן אמירת השיחה המיוחדת של הרבי (בשנת תשנ"ב, 1992 למנינם) לא היו שום מלחמות כאלו בכל רחבי העולם!

דוגמאות למלחמות כוללות שהיו בעבר, לפני שהרבי אמר את שיחת קודשו על כך שיש בעולם את השינוי הגדול הנ"ל – הינן מלחמות ישראל – כמו מלחמת ששת הימים, ומלחמת יום הכיפורים – שבהן נלחמו מאות אלפי חיילים יהודים מול כמה וכמה מאות אלפי חיילים של צבאות ערב.

בהקשר זה, את מלחמת לבנון השניה, שהייתה לאחר זמן אמירת השיחה של הרבי, לא ניתן להגדיר כמלחמה מליאה, כי רק חלק קטן מכח המילואים של ישראל גויס במהלכה, ורוב עוצמתו של צה"ל לא באה כלל לידי ביטוי.

מלחמה כוללת נוספת שהייתה בעבר, היא מלחמת איראן-עיראק. מלחמה קשה זו הייתה מלחמה שארכה כשמונה שנים (!), ובה נאבקו איראן ועיראק בכל האמצעים שעמדו לרשותן(כולל נשק כימי קטלני), ובכל כוחן, אחת מול השניה. מלחמה זו נמשכה עד שנת תשמ"ח, והיו בה מיליוני אבדות לשני הצדדים.

יש לציין, כי גם מדינות שבעבר נלחמו ביניהן בעוצמה רבה – כמו הודו שנלחמה נגד סין, וכן נלחמה נגד פקיסטאן (בכמה מלחמות) – נזהרות מאוד כיום מלהגיע למלחמה ביניהן, ולמרות שיש ביניהן חיכוכים ואפילו תקריות גבול, הן מאוד נזהרות מהסלמה של הלחימה.

עד כדי כך שבחלק מסכסוכי הגבול בין סין להודו שהיו בשנים האחרונות, נדרשו החיילים משני הצדדים לא להשתמש בשום כלי נשק, ולכן הם פשוט התקוטטו ביניהם – בהוראת הפיקוד הבכיר – בידיים ריקות…

ישנו תיעוד, חוזר ונשנה, של עשרות חיילים סינים והודים, שמתקוטטים ביניהם באזורי הגבול ללא שום כלי נשק, ואפילו ללא כלי נשק קרים (סכינים וכו') – כל זה כדי שלא להגיע בשום אופן ללחימה "חמה" !

אמנם, גם לאחר אמירת השיחה הקדושה של הרבי, היו כמה פלישות, מבצעים, ועימותים צבאיים – אך כולם היו מוגבלים.

רוסיה, למשל, פלשה לגאורגיה לפני כ- 15 שנה. אך זו הייתה פלישה מוגבלת, והופעלו בה רק כמאה אלף חיילים רוסים – 10 אחוז בלבד מצבא רוסיה. לפי הנתונים שרוסיה פרסמה, היא איבדה במלחמה זו 67 חיילים בלבד.
גאורגיה טענה שאיבדה 170 חיילים ושוטרים בלבד.
אלו מספרי אבדות נמוכים ביותר, שממחישים את העובדה שלא היה מדובר ב"מלחמה", אלא במבצע מוגבל.

גם את הפלישה האמריקנית לאפגניסטאן (בשנת תשס"ב), שבאה בעקבות הפיגועים העצומים של אל-קאעידה ב"בניני התאומים" בארה"ב, אין להגדיר כ"מלחמה", משום שהשתתפו בה רק כוחות אמריקנים מעטים, וארה"ב הפעילה בה בעיקר כח אווירי על מנת להפיל את משטר הטליבאן, שתמך באל-קאעידה [עיקר כוחות היבשה שנלחמו נגד הטליבאן היו כוחות אפגאנים שמרדו בשלטונו הרודני].

בשנת תשס"ג החלה "מלחמת המפרץ השניה". במלחמה זו נלחם צבא עיראק נגד צבאות ארה"ב ובריטניה (בעיקר), שכבשו את בגדאד והפילו את משטרו הרצחני של סדאם חוסיין, שלאחר כמה חודשים נתפס – בתאריך י"ט כסלו – נשפט ונתלה.

אולם, גם מלחמה זו לא הייתה מלחמה "כוללת", היות שארה"ב ובריטניה הפעילו בה רק חלק קטן מעוצמתן הצבאית (כ- 140,000 חיילים אמריקנים, וכ- 10,000 חיילים בריטים בלבד).

כמו כן צריך להדגיש – מטרת מלחמה זו לא הייתה כיבוש לשם השתלטות, או השגת עושר, או לשם מטרה רודנית כלשהי – אלא היא נועדה בראש ובראשונה לסלק את סדאם מהשלטון, למנוע מהמשטר העיראקי להמשיך ולפגוע באזרחיו הכורדים והשיעים (שסדאם רצח מאות אלפים מהם, גם ע"י נשק כימי), ולנטרל את הסכנה המתמדת שעיראק היוותה לשלום המזרח התיכון, ולשלום העולם כולו.

ולכן, אין לראות במלחמת המפרץ השניה סתירה לשיחת הרבי, שהרי כל מטרתה הייתה לטובת העמים והאזרחים, כולל העם העיראקי בעצמו, שאכן, לא נחלץ לעזרת סדאם, ואפילו רוב הצבא העיראקי נכנע במהירות, ולא התנגד כלל לכיבוש ולהפלת משטר הרודנות והעריצות העיראקי.

מבצעים ומלחמות של ישראל
ישראל, כידוע לכולנו, יצאה לכמה מבצעי לחימה בשנים האחרונות – "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", "צוק איתן" וכו' – כולם הוגדרו בצה"ל כעימות מוגבל ולא כמלחמה כוללת.

גם במהלך מלחמת "חרבות ברזל", צה"ל הפעיל ברצועת עזה רק חלק מכוחו המלא, רוב מטוסי הקרב, ורוב ספינות חיל הים והצוללות, וחלק גדול מהכוח המשוריין – לא נלחמו בפועל בתוך רצועת עזה.

במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה, חזר שר הבטחון והדגיש פעם אחר פעם, שרוב כוחו של צה"ל (ובמיוחד של חיל האוויר) נמצא בכוננות לפעילות בחזית הצפון, ולא פועל כלל ברצועה.

גם כשצה"ל יצא, לאחר שהסתיים רוב התמרון ברצועה, למבצע "חיצי הצפון" – נגד חיזבאללה, הוא חדר לעומק לבנון רק לכמה ק"מ בודדים, והפעיל לשם כך רק חלק מכוחו.

ברור, שאם המלחמה היתה ח"ו מידרדרת לעימות צבאי מול צבא סוריה, איראן, חיזבאללה, וחמאס ביחד, אזי, היא הייתה הופכת במהירות למלחמה כוללת ח"ו, אולם בחסדי ונסי ה', התרחיש החמור הזה – לא התרחש.

ולכן, צה"ל יכל לפעול באופן מדורג, מול כל זירה בנפרד, להכריע קודם את החמאס, ורק אחר כך לצאת לתמרון יבשתי מוגבל בצפון.

בהמשך – בנסיו וחסדיו הנפלאים של ה' יתברך – הצבא הסורי התפרק והתפורר מול המורדים (וצה"ל תקף והשמיד לו את כל מערכי ומחסני הנשק החשובים).

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה – מוגבלת
גם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה אינה עומדת בסתירה, לעניות דעתי, לשיחת הרבי.

וזאת מהסיבות הבאות:

1. רוסיה אינה משתמשת במלוא הכח הצבאי שלה.
מתוך מאגר עצום של כ- 10-20 מיליון אנשי מילואים, שביכולתה לגייס, היא גייסה עד היום 300-400 אלף איש בלבד.

גם לא כל הצבא הסדיר היבשתי שלה משתתף בלחימה, וחלקו פרוס באזורים אחרים.

חיל האוויר הרוסי, שלרשותו מעל אלף מטוסי קרב, מפעיל רק כשליש מתוכם בזירת הלחימה.

העובדה שרוסיה אינה משתמשת בכל כוחה הצבאי, מלמדת על כך שהיא רואה במלחמה עם אוקראינה עימות מוגבל, ולא מלחמה כוללת (על עצם קיומה של רוסיה).

2. רוסיה אינה עושה שום שימוש בנשק הגרעיני העומד לרשותה (וגם לא בנשק הביולוגי שיש בידיה על פי פרסומים רבים).

המאגר הגרעיני הרוסי, כולל גם פצצות טקטיות, שמסוגלות להסב נזק מקומי אדיר, בלי לפגוע ברוסיה עצמה. פצצה טקטית יכולה להשמיד לחלוטין יחידה צבאית בגודל של חטיבה או דיוויזיה, בלי אפקט סביבתי שיסכן את רוסיה עצמה, וצעד כזה יכול להקל מאוד על צבא רוסיה, שסופג אבדות כבדות.

למרות זאת, רוסיה נמנעת מכל שימוש בנשק גרעיני, על כל סוגיו.

3. רוסיה נמנעת, בניגוד לתחזיות של מומחים שונים, מהרחבת הלחימה לחזיתות נוספות ולמדינות נוספות, והיא מתמקדת כיום בעיקר בחזית של מזרח אוקראינה – חבל דונבאס, שנמצא בגבול רוסיה, ויש בו אחוז גבוה של דוברי רוסית, ולכן רוסיה שואפת לספח דווקא אותו, ולא את כל אוקראינה.

מבחינה זו, העימות הרוסי הוא עימות מוגבל, כי היעד שלו אינו כיבוש של כל אוקראינה, אלא בעיקר כיבוש של מזרח המדינה (ביחד עם יצירת רצף טריטוריאלי בדרום, שיחבר בין רוסיה לבין קרים).

לסיכום, למרות הלחימה המתמשכת באוקראינה – שאנו כמובן מקווים לסיומה המיידי בהסכם שלום – רוסיה מבחינתה נלחמת באופן מוגבל, ואין זו מלחמה כוללת.

ולכן, לעניות דעתי, אין זו סתירה לשיחת הרבי, משום שלא מדובר כאן בהתגייסות כוללת של כל העם הרוסי נגד העם האוקראיני, ואדרבא, ישנן הפגנות רבות ברוסיה נגד המלחמה, ולולא הדיכוי הברוטאלי של ההפגנות ע"י משטר פוטין, היינו רואים הפגנות ומחאה נרחבות עוד הרבה יותר, וזאת מכיוון שרוב העם הרוסי מתנגד להמשך המלחמה (כפי שניכר גם בסקרים רבים).

כמו כן, חשוב להדגיש, שבניגוד לסכסוכים צבאיים בעבר, כיום העולם כולו מעונין בהפסקת הלחימה באוקראינה ודורש מרוסיה להפסיק אותה. עובדה זו מלמדת שאכן, הגישה העולמית כלפי מלחמות השתנתה, ואין תמיכה בקיומה של מלחמה הפוגעת באזרחים רבים ומאיימת על שלום העולם.

בעבר הלא רחוק, הייתה התמיכה העולמית מופנית למי שהיה "מנצח" במלחמות, וההערצה וההערכה היו כלפי ה"צד החזק". אולם כיום, ההיפך הוא הנכון, והתמיכה העולמית היא דווקא בצד החלש (אוקראינה), וכל העולם מגנה את רוסיה, כי כאמור לעיל, העולם אכן השתנה, ולא מעונין במלחמות.

כמו כן, בימים האחרונים ממש, הכריז נשיא ארה"ב טראמפ על התחלה של משא ומתן לסיום המלחמה באוקראינה, בין נציגים בכירים של רוסיה וארה"ב – כאשר הפגישה הראשונה של המשא ומתן מתקיימת השבוע – בפרשת משפטים שבה הרבי נשא את שיחת קודשו על השאיפה לשלום בין אומות העולם!!!

זוהי השגחה אלוקית גלויה מאין כמותה, והתממשות חוזרת של דברי קודשו של הרבי.

דיוק בלשון קודשו של הרבי
בנוסף לכל הנ"ל, גם אם נאמר שחלק מהמלחמות שהובאו לעיל, כן ניתנות להגדרה כ"מלחמה כוללת", עדיין אין זו סתירה לשיחת הרבי, משום שלשונו הקדושה בשיחה היא:
"שבתקופה האחרונה ניכרת השאיפה לגמר ולסיום תקופת המלחמות בעולם, והתחלת תקופה חדשה של קיום העולם על פי צדק ויושר, שלום ואחדות…".
(סעיף ו' בשיחת ש"פ משפטים תשנ"ב).

מלשון זו של הרבי ניתן לדייק שהתקופה עצמה של השלום והאחדות עדיין לא החלה, ורק ש"ניכרת השאיפה" להגיע אליה – דהיינו שרואים בבירור שלכך שואפים העמים.

ואכן, שאיפה זו ניכרת בבירור כפי שהוסבר לעיל באריכות.
[ומכל מקום היות שתקופת השלום עצמה עדיין לא החלה, לכן עדיין יתכנו מלחמות בודדות כלשהן].

ובכל אופן, לעניות דעתי, וכפי שהוסבר לעיל, כל העימותים הצבאיים שהיו מאז אמירת השיחה, אינם מתאימים להגדרה של "מלחמה כוללת" בין עמים ומדינות, אלא הם "עימותים מוגבלים", ברמות שונות של עצימות.

בנוסף להסבר דלעיל, ניתן לומר, שגם אם ההגדרה של העימותים הללו, כן תהיה "מלחמה", בכל אופן אין זה בסתירה לשיחת הרבי מלך המשיח, משום שמדובר במלחמות להפלת משטרי רשע ודיכוי – כמו מלחמת המפרץ השניה, וכמו מלחמת "חרבות ברזל" – שכל מטרתם הייתה, אדרבא, להוסיף בשלום האזרחים והעולם, ע"י הפלת רודנים ועריצים, וחיסול ארגוני טרור.

דהיינו שמטרתן של המלחמות הללו, אינה לדכא, לפגוע, להשתלט על עמים נוספים במשטר של רודנות, ולהשתלט על משאבי טבע – כפי שהיה בכל מלחמות העבר, אלא מטרתן היחידה של המלחמות הללו, היא להוסיף בשלום העמים וברווחתם, ולחסל משטרי רשע רודניים שפוגעים בעם שלהם [כפי שהיה במלחמת המפרץ – הפלת משטר העריצות של סדאם, ובמלחמת אפגניסטאן – הפלת משטר הטליבאן ואל-קאעידה וכו' ].

השייכות לפסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

חשוב להדגיש, כי בהמשך שיחת הקודש של הרבי מלך המשיח, שצוטטה לעיל בקשר לפירוק הנשק העולמי, מוסיף הרבי ומקשר את השינויים בעולם לפסק הדין המפורסם בו נפסק ע"י מאות רבנים וגדולי ישראל מכל החוגים שהרבי עצמו הינו משיח צדקנו, ובלשונו של הרבי: "שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם …היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן"…וכן הפסק דין…"יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בודאי"…".

בראותנו את השינויים הכבירים בעולם, עלינו להפנים את ההכרה בכך שאנו על סף הגאולה, ושעלינו להתכונן לקראתה, ע"י קיום המצוות בהידור והוספה בלימוד התורה, ובפרט בלימוד והפצת תורת החסידות ועניני גאולה ומשיח, הודאה על הניסים, ואמונה ובטחון בה' יתברך שיביא לנו את הגאולה בקרוב ממש ובחסד וברחמים.