הרב יהודה גינזבורג
אתמול הבת שלי השאירה לי מעטפה עם פתק, וביקשה שאפתח כשאחזור הביתה.
בפתק היא כתבה משפטים מרגשים מאוד כמה שהיא אוהבת אותנו, את אבא ואמא, כמה טוב לה בבית שלנו וכמה היא מאושרת.
והאהבה שלה פשוט הביאה אותנו לאהבה חוזרת – גדולה עוד יותר.
בסיום פרשת השבוע 'בוא' מצוה אותנו התורה: "למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים".
מה הקשר בין לימוד התורה ליציאת מצרים?
רבי שניאור זלמן, בספרו 'תורה אור', מביא הסבר מדהים שקשור לכל אחד מאיתנו: ישנם שני סוגי אהבה – אהבה טבעית, קבועה שנמצאת אצל כל אחד, ואהבה 'כרשפי אש' שנגרמת כתוצאה מהתבוננות בטוב ובאהבת האדם או החפץ אותו אנו אוהבים.
גם באהבת ה' ישנה האהבה הטבעית שישנה בלב של כל אחד מאיתנו, ויש אהבה שהיא מתוך תשוקה להתחבר אל הבורא ומגיעה מהתבוננות כמה טוב עשה לנו ה'.
וזו כוונת הפסוק – אם נתבונן ביציאת מצרים, שה' שהוא כולו חסד' היה צריך להכות במצרים כדי שנוכל לצאת משם, כלומר שהוא הפך את ידו (-מידת החסד) ליד חזקה (שמביאה מכות על המצרים), נתעורר ברגשות אהבה כרשפי אש אל הבורא, וברצון לעלות ולהתחבר אליו כמו שהוא אוהב אותנו.
ואהבה זו תתבטא בלימוד התורה "למען תהיה תורת ה' בפיך", שנעשה את רצונו של הבורא אותו אנו אוהבים, תוצאה של אהבה אמיתית.
אין מי שלא שמע את השיר 'ה' אוהב אותי ויהיה לי רק טוב ועוד יותר טוב', אבל הבורא מצפה שעם כל זה נתבונן גם כמה הוא אוהב אותנו, ונחזיר לו אהבה בהוספה במצוות ומעשים טובים, שיביאו בקרוב את הגאולה האמיתית והשלימה עם הרבי מלך המשיח, עוד היום.
שבת שלום ומבורך!