הרב שניאור זלמן שניאורסאהן, שליח הרבי ברובנא, אוקראינה, מאמן ומטפל בכיר בשיטת ITT
תגובה שאני מקבל והיא חוזרת על עצמה כל אחד באותיות אחרות. כל הכבוד לך!
באמת צריך אומץ לנסות לעשות שינוי בעולם הישיבות. אבל האמת אני לא מאמין שאפשר לעשות שינוי אין עם מי לדבר. ובכלל מה אתה בכלל רוצה שיקרה?
למה אתה פונה להורים? זו הבעיה של הצוות בישיבות.
בעבודה בקליניקה לכל פגישה קצרה או תהליך ארוך יש פרוטוקול מאוד ברור.
1. לפני הכל עובדים על חיבור (ראפור) בין המאמן (מטפל) למונחה (מטופל).
2. אחר כך עושים תיאום ציפיות . מה הבעיה ומה אנחנו רוצים לשנות. איפה נמצא המונחה ולאיפה הוא רוצה להגיע.
3. אני בודק שהמונחה – א' רוצה לעשות שינוי. ב' מאמין בשינוי.
יש מטפלים שמפספסים את הבדיקה הזו ויכולים לעשות סט של פגישות כל פגישה מוצלחת מקודמתה. אבל תכל'ס השינוי לא קורה. משהו תקוע.
לפעמים גם אצלי אחרי הבדיקה לגבי שינוי. מתברר שעמוק בפנים – בתת המודע, התפיסה היא שהבעיה הזו לא ניתנת לפתרון ואז השינוי באמת לא קורה.
בע״ה אחרי הדיוק של המחסום שתוקע תמיד יש שחרור. גם אם בצעדים קטנים – השינוי מתרחש !
בטורים הבאים אנסה להוביל הליך מסודר. תיאום הצפיות שלנו מתחיל בנקודת המוצא והיא ההנחה שקיים נתק בין הורים לצוותי הוראה בישיבות והמטרה להגיע לחיבור בין הצדדים.
מתוך הכרה שישנו משולש וירטואלי בין ההורים, הילד – תלמיד הישיבה וצוות ההוראה. השותפות של ההורים היא חיונית להצלחת הילד בישיבה.
תקשורת חיובית בין ההורים והצוותים הכרחית להצלחה של ילדיהם. בדיוק כמו החולה בבית הרפואה שיקבל ייחס טוב יותר אם המבקרים אצלו יהיו נוכחים ואקטיביים. התעניינות וייחס מכבד, הבעת הערכה לצוות הרפואי יעשה את שלו לגבי הייחס של הצוות לקרוב המשפחה המאושפז והצלחת הטיפול .
כדי לבצע את השינוי אנחנו צריכים להבין למה אנשים מתקשים להאמין בשינוי. בני אדם ולהבדיל בעלי חיים מבססים את חייהם על אמיתות פנימיות והרגלים – אלו יוצרים להם יציבות הכרחית. וכל שינוי מערער על היציבות. כך מה שלכאורה תוקע ומונע משינוי זה רשת הביטחון של האדם – ההצלה ממערבולות ספקות וחוסר יציבות.
אפשר לראות את הקביעות וחוסר בשינוי בכל תחומי החיים בית הכנסת הקבוע בו אתה מתפלל, קבוצת החברים אליהם תיגש כדי לשוחח על אקטואליה, החנות בה תעשה את הקניות לשבת ועוד… אלו ההרגלים והאמיתות המנהלות אותנו.
בפרשת שמות שקראנו השבת: הקב"ה מבקש לשלוח את משה רבינו לגאול את עם ישראל. בתחילה הוא מיד טוען – מי אנכי – חוסר האמונה בעצמו – מה אני חשוב לדבר עם מלכים. ואז משה שואל ואמרו לי מה שמו – מה אומר אליהם. אהי' אשר אהי' – עונה לו ה' אהי' שלחני אליכם.
(רש"י על הפסוק) אֶֽהְיֶה אֲשֶׁר אֶֽהְיֶה. אֶהְיֶה עִמָּם בְּצָרָה זוֹ אֲשֶׁר אֶהְיֶה עִמָּם בְּשִׁעְבּוּד שְׁאָר מַלְכֻיּוֹת .
משה רבנו רואה בגאולה חלקית – שינוי איטי וארוך וטוען – ׳שלח נא ביד תשלח׳ – ביד מי שאתה עתיד לגאול אותם את הגאולה השלמה השינוי המשמעותי.
לא עוד יציאה קטנה ממצרים למסע של 40 שנה. שלח נא ביד מי שעתיד להכניסם לארץ ישראל – ביד מי שעתיד להיות גואלם לעתיד – בגאולה האמיתית והשלמה. זה שינוי ראוי שינוי אמיתי
הקב"ה גם מוסיף עוד מספר אותות ומופתים – סימנים – אם משה מאמין זה לא מספיק, צריך לבדוק שעם ישראל גם מאמינים..
אחרי שבוע מתיש נשאר לטפל בהתנגדות הכי קריטית.
בד"כ חברים טובים יעודדו 'שב ואל תעשה' ומשפחה קרובה בכלל תשכנע אותך ששינוי הוא מבורך – רק צריך את הזמן המתאים וגם את האדם המתאים – לא אתה !
הם פוחדים שתתרסק הם מרגישים שהם צריכים להגן עליך. שינוי יכול להיות טוב אבל גם מסוכן.
הקב"ה מבטיח למשה 'הלא אהרן אחיך הלוי … וגם הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בליבו'. הוא לא ישחרר לך את הרוח מהמפרשים – הוא ישמח איתך יעודד ויחד איתך תעשו את השינוי
תאמין – תתקשר למגיד השיעור משגיח או ראש הישיבה. השינוי יקרה – גם אם הוא קטן – הבן שלך יצליח. ואם הוא כבר מצליח – תתפלא אפשר להצליח עוד ועוד.
אם גם אתה לא מאמין. אתה לא לבד. תבדוק אם בתחומים אחרים חסרה לך האמונה בשינויים ופשוט תבקש עזרה ושחרר.