הרב מנחם וולף – יועץ משפחתי, הדרכת הורים וייעוץ זוגי
אם הייתם פותחים את דלת כיתה ב’ בשעת ההפסקה, לפני 5 שנים, הייתם רואים את ארי יושב ומרגיע ילד בוכה שנפל לפני רגע במסדרון. זה לא האירוע היחיד שבו הייתם מוצאים את ארי נותן יד ועוזר למישהו.
ארי לא רץ לסייע רק מתי שזה מהנה (לעשות צילומים אצל המזכיר) או מתגמל (‘’מי שימלא שקית זבל בחצר יקבל קרמבו’’), הוא עזר לכל מתוך רגישות ואמפתיה.
ההורים שלו לא כל כך ידעו על טוב ליבו. הם שמו לב שהוא אח טוב, אך זה היה אחד מתוך מעלות רבות שלו. ארי התברך בראש חזק וגם בכישרון מוזיקאלי, היה הרבה מה להתפעל ממנו.
באסיפת הורים, המחנך סיפר על הצלחתו בלימוד, ובאופן מיוחד ציין המלמד את טוב ליבו. ‘’הוא בכמה מדרגות מעל רמת הכיתה, אבל מה שהכי מיוחד, זו הפשטות והענווה שלו. הוא לא מרגיש מעצמו משהו מיוחד ושמח לעזור לכל חבר. תשמרו עליו!’’. בהזדמנות זו ההורים קלטו שהבן שלהם מיוחד לא רק בראש, אלא גם בלב. זה עשה אותם מאושרים.
בשנה שעברה הם ישבו שוב באסיפת הורים, הפעם עם המחנך של כיתה ו’. ‘’תראו’’ אמר המחנך, ‘’יש לכם אוצר בבית, ילד מחונן, הוא מבין את הסוגיה היטב והוא לומד באופן עצמאי מעבר לנלמד בכיתה’’. המחנך המשיך והרחיב אודות ההצלחה הלימודית של ארי, ואז אמר ‘’כואב לי שילד פיקח כמוהו, עוקצני ומתנשא על חבריו. ניסיתי לשוחח איתו ולעורר בו אכפתיות, ניכר שהוא מבין, אך הקרירות שלו כלפי הזולת לא משתנה. נקודה לשיפור שכדאי לחשוב עליה…’’
הם יצאו עם צביטה חזקה בלב. ארי באמת צומח וגדל לתורה, אפשר לראות בו תלמיד חכם קטן. אך איך אפשר לשמוח כשהלב שלו מנוכר לזולת, כשהוא עוקצני ומתנשא?!
***
בפגישה שלנו עלה שארי לא מקבל מחמאות כדבר שבשגרה, הצורה שהוריו רגילים להחמיא לו ו’’לעשות חגיגה’’, זה דווקא בהזדמנויות מיוחדות. לדוגמה, במסיבות משפחתיות, כאשר הסבא והסבתא והדודים נמצאים, אז הם משבחים ברבים את ארי על מעלותיו הרבות.
הזדמנות נוספת למחמאות – מכיוון שאבא של ארי הוא בעל תפקיד מפתח בקהילה, מבקרים בביתם רבנים ואישים חשובים – לעיתים קרובות, אבא של ארי מציג אותו בפני האורח, תוך שהוא מציין שארי הוא גם תלמיד חכם וגם בעל לב זהב וכו’.
לשמע המחמאות והתפעלות האורחים, ארי מסמיק, ספק מבושה ספק בגאווה. ההורים הרגישו שיש משהו לא זורם במחמאות הפוביות הללו, אך אמרו לעצמם שהם מחזקים ומעצימים את ארי וזה מה שחשוב.
המחמאות השפיעו. ההצלחה הלימודית של ארי היתה בשגשוג מתמיד, אך הרגישות והאכפתיות מהזולת הלכו והידרדרו. מדוע המחמאות שעודדו את ארי ללמוד, פגעו בטוב ליבו?
מחמאות לילדים, הן הבעה בקול של ראיית החיובי אצל הילד. כאשר ילד מקבל מחמאה ומילה טובה מהוריו והם נרגשים, הילד רואה את עצמו בצורה חיובית, הוא מקבל כוח ומרגיש יכול. החיזוק וההרגשה הטובה, מעודדים אותו להמשיך בטוב.
ילד שמקבל מחמאה וחיוך אישי על עזרה לחבר, הוא חש בערך של מעשהו הטוב. כשההורים שלו מעריכים את העזרה לחבר, גם הוא יוכל לשמוח בכך שהוא זכה לסייע לחברו להצליח במבחן.
לעומתו, ילד שמקבל מחמאות רק לעיניי אחרים, הוא קולט שההכרה החברתית היא הדבר החשוב. אם הוריו מתפעלים אל מול אחרים, גם הוא יוכל לשמוח רק כאשר הסביבה תדע שהוא עזר לחבר.
הוא מרוכז באיך הוא נראה ופחות במה החבר צריך. התחרותיות גדלה והחברים עלולים להיראות עבורו כיצורים שנלחמים איתו על משאבים של כבוד ופופולריות. הוא בטח לא מסוגל להיות איכפתי ולשים לב לקשיים שלהם.
הצעתי: החמיאו לאוזני הילד, לא לסביבה. תנו ערך למעשה הטוב של בנכם, בגלל הטוב האמיתי שהוא מביא לעולם!
רוב נחת!