כל הזכויות שמורות • משיח בשיח

הרב מנחם מענדל ששון, מגזין 'בית משיח'

כל הזכויות שמורות

עשרה בטבת תנש"א. 15:15. הרבי מלך המשיח נכנס לזאל הגדול ב-770 בליווי שירת "רחמנא דעני". רגעי התענית מגיעים לשיאם בעת קריאת ההפטרה בתפילת מנחה מפי קודשו של נביא הדור. 

בעת שירת "אבינו מלכנו" בסיום התחנון, עודד הרבי בחוזקה רבה ובתנועות לא שגרתיות לאות הגברת השירה שוב ושוב במשך שלושה פעמים, תופעה נדירה בתקופה האחרונה בה לא עודד הרבי מעבר לרגיל.  "כמובן שזה כבר חישמל את הקהל ועוררם לקראת הבאות בעת אמירת השיחה" (מתוך היומן).

השיחה החלה, ובה דיבר מלכנו בטון גבוה וחזק מהרגיל אודות מעלתו הפנימית והאמיתית של עם ישראל, ושל כל יהודי באשר הוא מצד שורשו ושייכותו הבלתי-מסוייגת לקב"ה, ועל כך שאין לדבר כלל וכלל דברי "קטרוג" על עם ישראל, שהנוגע בהם הוא כנוגע בבבת עינו של הקב"ה.

דברי הסנגוריה והזכות שהשמיע הרבי מלך המשיח בכאב ובאהבה כאב רחמן (עד כדי תזוזות ניכרות של הסטנדר בעת אמירת הדברים), נסובו כתגובה לדברי הבלע המשמיצים וקולות הקטרוג הכואבים שנשמעו מפי אחד מ"ראשי הישיבות" בארץ, אודות המלחמה הקרבה ובאה שתהפוך לשואה שניה היל"ת בעקבות עוונותיהם המרובים של עם ישראל. 

סנגורן של ישראל ואוהבן האמיתי, הרבי מלך המשיח, הקדיש בעיצומו של יום עשרה בטבת שעה שלימה לבאר את זכותו ומעלתו של כל יהודי, וכשרשרת מוזהבת ומזוקקת – הקדיש הרבי את שיחות קודשו בתקופה שלאחר מכן לביאור מעלתן של ישראל, כאשר התוצאה לא איחרה מלבוא – וסוף סוף כותרות העיתונים הוחלפו ממשפטי איום ובלבול למשפטי אהבה וגאולה. 

מני שיחה זו ואילך, זכינו לכך ששיחות קודשו של הרבי הוטבעו תחת הכותרת 'דבר מלכות', והופצו בעשרות אלפי עותקים לקהל הרחב שהבין – כבר משמו של הקובץ – כי אין אלו  דברי סרק ותחושות בטן 'רבניות' כאלו ואחרות, כי אם 'דברי המלך' שאין אחריהם כלום, וכל זאת בעידודו של הרבי מלך המשיח עצמו, שחשף את שמו וזרוע קדשו להודיע חיבתו העצומה לעם ישראל. 

לימוד זכות מפי המושיע

מעבר לכך שהרבי הזכיר בשיחה זו אודות הזכות העיקרית המגיעה לעם ישראל בזמננו – הגאולה האמיתית והשלימה, והורה לעודד את כל יהודי ארץ הקודש עם המסר הגאולתי הזה, הרי ניתן לומר שעצם לימוד הזכות שערך הרבי בשיחה הזו הוא עבור התגשמות הגאולה ועבור התגלותו של מלך המשיח. 

הרמז העב הזה נאמר מפי קודשו בשיחה, כאשר הזכיר את סיפורו של גדעון (בספר שופטים) שלימד זכות על עם ישראל באותה התקופה, ובכוח לימוד הזכות הזו – אמר לו הקב"ה "בזכותך הם נגאלים", גאולתן של ישראל הגיעה בזכות לימוד הזכות של גדעון.

אם נביט על התמונה המלאה של הסיפור עם גדעון, נבחין בהקבלה החדה אלינו ובעיקר להקשר הגאולתי העולה ממנה: 

*

התקופה שקדמה למלחמת גדעון הייתה קשה ביותר לעם ישראל. אמנם סיסרא וצבא כנען נוצחו והובסו, אך השבטים המדיינים הביאו מכה חדשה והחלו להיכנס לארץ ישראל דרך ירדן לכיוון בית שאן ועמק יזרעאל. המדיינים השחיתו כל מה שנקרה בדרכם – "באים בארץ לשחתה" – והשיגו די במהירות שליטה עד עזה, ובעצם על כל ישראל. מספרם הרב של שבטים אלה מנע את האפשרות להתנגד להם מפני כמותם – "כדי ארבה". 

אז, מגיעה התפנית הגדולה. המלאך מתגלה לגדעון ומורה לו לצאת לקרב נגד המדיינים: "ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל", ולאחר דין ודברים ביניהם מתגלה הקב"ה בעצמו לגדעון ואומר לו "לך בכוחך זה, והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך". ואכן, גדעון יוצא לקרב המתוח במזרחו של עמק יזרעאל נגד צבא של 135,000 חיילים, כאשר לצידו היו רק 300 חיילים, והנצחון המזהיר והניסי מבהיר לעם ישראל כי ה' עם גדעון.

אך עדיין התעלומה טרם נפתרה: מדוע בחר ה' בגדעון דווקא? מהי הסיבה שדווקא גדעון גאל את ישראל במלחמת מדיין? הרי לפי תיאור הפסוקים לא משתמע שגדעון היה גיבור מלחמה, ויותר מכך גם הרקע שלו איננו נקי – כאשר יחוסו הוא אביו, יואש, מנהל תרבות העבודה זרה בעיר עופרה. אז מה מיוחד כל כך בגדעון?

על כך עונה המדרש את התשובה המפתיעה: "בכוח זכות שלימדת על בני". כן, זהו הטעם היחידי לכך שהקב"ה בחר בגדעון, כי באותו הזמן  "היה הקדוש ברוך הוא מבקש אדם שילמד עליהם זכות ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצוות ובמעשים", ואכן הקב"ה חיפש זכות לגאול את ישראל – אך לא היה אף אחד בנמצא שילמד עליהם זכות, עד שהגיע גדעון "שלימד עליהם זכות. מיד נגלה עליו המלאך "ויאמר לו לך בכחך זה" בכוח זכות שלימדת על בני". 

גדעון הוא הפתרון! בעיצומה של תקופה בה עם ישראל עובד עבודה זרה "ואיש הישר בעיניו יעשה", אומר גדעון למלאך יום אחר ליל הסדר (לפי פירוש רש"י, שופטים ו, י"ג-י"ד): עם ישראל עדיין שומר על מסורת אבותיו וחוגג את ליל הסדר, ובכך פונה אליו בקריאה המביעה את זכותו של ישראל: אם אבותינו נגאלו ממצרים בזכות צדקותם – הרי שגם כעת ישראל צריכים להגאל בזכות צדקות אבותינו, ואם היו אבותינו רשעים במצרים, ולמרות זאת נגאלו – הרי אף אנו כרשעים צריכים להיגאל כעת. 

על כך אמר לו הקב"ה: "יש בך כוח ללמד סנגוריה על ישראל – בזכותך הם נגאלים"!

לימוד זכות – הדרך לגאולה 

על אותו משקל, ואף יותר, ערך הרבי מלך המשיח את שיחת 'לימוד הזכות' שלו על ישראל בעיצומה של תענית עשרה בטבת, כאשר ההיבט השטחי על עם ישראל הציף את דברי הקטרוג בעולם, והרבי מיד יצא למלחמת 'כבודן של ישראל' והציף בשיחות הקודש את הזכות הנצחית – הבלתי ניתנת לערעור – של עם ישראל הקשור לאלוקי ישראל. 

גם אנו כחסידיו של הרבי, המודעים לכך שהבאת הגאולה טמונה בכוח לימוד הזכות, נלמד זכות על עם ישראל, על כל יהודי באשר הוא, ובכך נפעל ונשלים את 'שליחות לימוד הזכות' של מלכנו להבאת הגאולה בפועל ממש! 

כי בכל עת ובכל מצב – כל הזכויות שמורות לעם ישראל!