פגישה מביכה אחרי 3 חודשים • הרב שניאור זלמן שניאורסאהן

הרב שניאור זלמן שניאורסאהן

הוא פגש אותי בתפילת שחרית של יום שישי קצר של כסלו, בית הכנסת מלא במתפללים. הוא היה באמצע ברכות קריאת שמע, ואני בין תפילין של יד לראש. המבטים שלנו נפגשים. אי אפשר לדבר, ואני אפילו לא יכול לקרוץ. אבל יהודים מדברים עם ידיים, אז לפחות בפנטומימה מושכת מבטים הוא ניסה לבטא את עצמו.

ואני רק הבנתי שהוא ממש מתרגש לקראתי ומתרגש וגם מתנצל.

אחרי התפילה הוא ניגש ואיחל מזל טוב לבבי לשמחה המשפחתית: "שמעתי ששידכת את הבת שלך. כן, ככה סיפר לי ידיד משותף. רציתי להתקשר, אבל חשבתי שאני אפגוש אותך במעריב. במעריב לא הייתי בבית הכנסת. וכשכבר חשבתי שוב להתקשר ראיתי שמאוחר ואמרתי לעצמי שאפגוש אותך בשבת בבית הכנסת. בשבת לא ראיתי אותך והבנתי שאתה ברובנא באוקראינה. ואמרתי שאתקשר אליך במוצ"ש. במוצ"ש לא ידעתי אם השעון אצלכם כבר הוחלף ואם כן האם אצלכם עדיין שבת או אולי כבר מאוחר. (אתם מכירים את זה שלוקח זמן עד שמצליחים להבין אם שם השעון שעה קודם או שעה אחרינו…)"

בכל אופן ביום ראשון זכרתי שהנסיעות שלך הן קצרות – אז אפגוש אותך בשבת הבאה.

כשאתה לומד לפרש שפת גוף אינך זקוק להקשיב למילים – מספיק להביט לתנועות של האיש שמולך. במקרה שלנו ממש לא צריך היה להיות מבין גדול.

"לא נעים" – שידר גופו המתכווץ של ידידי.

הסיטואציה לא נעימה – הפכתי להיות המתנצל והמפייס. את הכושר שרכשתי 21 שנים בשליחות לגרום לנכנסים בשערי בית חב"ד להרגיש הכי טוב בכל שעה כאילו זו השעה הכי טובה לשיחה בכל נושא, כאילו אני הפרופסור לאותו תחום (גם לפני שהבינה המלאכותית פרצה לחיינו) וקינוח בהודיה לאורח על שמצא לנכון לטרוח לבוא בשעת השכבת הילדים לשתף ולהתייעץ איתי – אני הרב היועץ המדופלם…

את כל הניסיון שיש לי גייסתי כדי להרגיע את ידידי. דיברנו על סגנונות שונים של חברות:

• יש חבר שפגשת לפני חצי שנה ובפגישה הקרובה אחרי חצי שנה אתם ממשיכים באותו עניין כאילו רק אתמול סיכמתם להמשיך – מחר.

• יש חבר של שיחה יומיומית.

• יש את אותו חבר שבעת צרה – אליו תתקשר והוא יהיה איתך ורק איתך.

"קנה לך חבר" אומר רבי יהושע בן פרחיה במשנה אבות א' ו'.

ומה תנהג עם אח שעליו כתוב במשלי כ"ז: "טוב שכן קרוב מאח רחוק"? ויותר מזה, מה יעקב מנסה לרכוש לב אח שההלכה פוסקת שהוא שונא ועוד אחרי 22 שנים של נתק?

בפרשת וישלח שקראנו בשבת אחרונה מלמד אותנו יעקב אבינו על טקטיקה של גישור וחיבור, יש שיקראו לזה – ניהול קונפליקטים יעקב מתכונן בדורון ובתפילה. וגם למלחמה – שנשארה מיותרת.

אם נתבונן היה פה משהו חשוב שנעשה לפני שלושת הכלים האקטיביים. יעקב בתחילת הדרך שלח מלאכים – שלוחים. "ויצו אותם לאמר – כה תאמרון לאדוני לעשו עם לבן גרתי… ויהי לי… ואשלחה להגיד לאדוני – למצוא חן בעיניך" ורש"י מפרש להודיע שאני בא אליך… שאני שלם עמך – ומבקש אהבתך.

יעקב לפני הכול הוא מחשב מסלול, הוא מבין לאן הוא מכוון, הוא מסמן את היעד ואולי את היעדים. ופועל להשיג אותם. הוא גם משתף את עשו – תיאום ציפיות. וגם מספר מה הוא עשה 22 שנה למען המטרה הסופית – היא הגאולה השלמה.

תוצאות הפעולות של יעקב היא בפרק לג פסוק ד: "…ויחבקהו… וישקהו" ומפרש רש"י… אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל ליבו.

בכינוס השלוחים שואל אותי שליח חבר כל כמה זמן צריך להתקשר למגיד השיעור או המשגיח. ועניתי לו בשאלה: "מתי פעם אחרונה שדיברת עם מישהו מצוות הישיבה?" ענה לי הידיד את האמת ש… ואחסוך מכם טרמינולוגיה בסגנון איתו פתחתי עם המזל טוב שהגיע אחרי שלושה חודשים.

עניתי לו שפעמיים בחודש לפחות.

גם אתם, אם עדיין לא עשיתם את זה:

• תפעלו בחכמה.

• אם יש לכם קושי להרים טלפון למגיד שיעור, משפיע או משגיח, קחו עצה מהמשך מאמרו של רבי יהושע בן פרחיה שהזכרנו למעלה – "והוי דן את כל האדם לכף זכות".

• למדו זכות על עצמכם וחפשו גם זכות על איש צוות הישיבה – זה יעזור לכם לבצע את השלבים הבאים.

• זה יעזור לכם בכל תחום בין-אישי.

תבנו אסטרטגיה:

– מה המטרה – שלבן שלכם יהיה טוב…

דורון – זה יכול להיות מילה טובה, הערכה ותודה.

תפילה – תמיד עוזרת גם אם לא נעים לעשות את השיחה. תפילה תעזור לכם יותר מחוסר נעימות במפגש אקראי.

מלחמה – תחסכו מעצמכם בעז"ה.

הרב שניאור זלמן שניאורסאהן הוא שליח הרבי ברובנא, אוקראינה ומאמן ומטפל בכיר בשיטת ITT.