שני עיתונים – מטרה אחת

משיח פרידמן, בית משיח

כשהנחתי את אצבעותיי על המקלדת במוצאי שבת, שיערתי בליבי כי חלק ניכר מהכתבות והטורים בגיליון זה יציינו ויעלו על נס את הגעתו של 'בית משיח' לגיליונו ה-1000. לא היה לי ספק שכותבים מוכשרים ומבריקים ממני, כבר ייטיבו לתאר ולספר על הרגשות והתחושות המלוות את המאורע, ומי כמותם יוכל להפליא במשמעותו והשלכותיו של ציון-דרך חשוב זה.

כצעיר בעלי-הטור בעיתון, קטונתי מראש מלהתחרות בהם. לכן החלטתי לוותר ולהסתפק בכתיבתי הפעם במשימה צנועה יותר, כמו… גיליון מספר 1 של 'בית משיח', כלומר: המאורעות והנסיבות שעל רקע התרחשותם ובעקבותיהם החל לצאת העיתון, בשלהי שנת תשנ"ד.

1.

אין טעם להתעלם מעובדות היסטוריות, הבה נספר דברים כהווייתם. מתחילת שנות המ"מים זכה עיתון 'כפר חב"ד' לשאת בגאון את דגל האמונה וההתקשרות לרבי שליט"א. העיתון שיצא להגן על כבודו של מלכנו והוראותיו הקדושות, הפציע לאור בתקופה בה היה הרחוב החרדי אפוף בעשן דברי ההסתה שהשמיע 'ההוא מבני ברק' נגד הרבי שליט"א, בעקבות 'תהלוכות ל"ג בעומר' שהחלו אז. מול ההתקפות המחוצפות על נשיא ומנהיג הדור, התייצב העיתון כחומה בצורה והשיב מנה אחת אפיים ללוחמים נגד ה' ונגד משיחו.

לאורך השנים עמד 'כפר חב"ד' על המשמר וזקף גם את קומתם של החסידים בגאוות יחידה: זכינו להשתייך ל'לגיון של מלך', זכינו להתקשר לרבי ולהימנות על חסידיו ושלוחיו, זכינו "אריינווארפן-זיך" (להיזרק) למילוי רצונו ומבצעיו הק'. מבין כל כתבותיו, מדוריו וטוריו שידר 'כפר חב"ד' את ההנחה החסידית הפשוטה, התחושה העמוקה שמילאה את ישותו של כל חסיד "אני צועד אחרי הרבי, בכל מצב".

ה'עולם' המלגלג, הרחוב החרדי המסתייג ו'ההוא מבני ברק' וחבר מרעיו המחרפים ומגדפים – לא נחשבו אז בעיני החב"דניק כקליפת השום. בלבבות כולנו הייתה נטועה היטב הפנאטיות החסידית הבריאה, זו המתמצית לדוגמא, בתגובתו הידועה של ה'בבא סאלי' בזמנו, לשמע התנגדותו של רב מסוים למבצע נש"ק של הרבי "מה לזבוב קצוץ כנפיים אצל הנשר בשמיים?…". שיקפצו כולם, הרבי אמר וזהו!

כזה היה 'כפר חב"ד' של המ"מים עד כמעט אמצע הנו"נים, עיתון של חסידים ש'מתנהג' כמו חסיד. באותה טבעיות בריאה השתלב העיתון במאורעות התגלות הרבי כמלך המשיח ובשורת הגאולה בתנש"א-ב, עליהם דיווחו כותרותיו הראשיות וידיעותיו המרעישות, ובעיקר 'מדור דבר מלכות' לו זכורה זכות פרסומן הראשוני של שיחות הרבי המופלאות משנים אלו. באותה אותנטיות חסידית, החל העיתון לפאר את שערו בהכרזת "יחי אדוננו..", בעקבות עידודיו הנמרצים של הרבי לשירה זו בחודש תשרי תשנ"ג. כך המשיך העיתון להתנהג כמו חסיד, כשהוא 'נסחף' יחד עם החסידים – אחרי הרבי – במערבולת 'קבלת המלכות' ופרסום זהות המשיח.

שבועון 'כפר חב"ד' הזה זכה ליחס מופלא מהרבי, להוראות והגהות מיוחדות – עליהם קראנו בשקיקה בחוברת המרתקת שהופצה, בהשגחה פרטית, בשבוע שעבר.

2.

אך למרבה הצער והכאב, אותו שבועון 'כפר חב"ד' נפלא, אודותיו סיפרנו – חדל להופיע בל' סיון תשנ"ד. מתאריך זה, בו ראה אור גיליונו האחרון (מס' 621) לא זכינו לגיליונות נוספים של העיתון הישן והטוב ההוא.

אמנם המשיכו וממשיכים עד היום לצאת גיליונות, המתיימרים להוות המשך לאותו עיתון, אבל אי אפשר עוד להתבלבל – זה כבר לא זה. מאפייניו המובהקים ביותר של העיתון, נעלמו כלא היו. הכרזת 'יחי אדוננו' נכחדה משערו והתואר 'מלך המשיח' נשמט משמו של הרבי שליט"א על גבי עמודיו. הבמה התקשורתית שהצהירה בקול רעש גדול קבל עם ועולם, על בשורת הגאולה וזהות הגואל, נאלמה דום לפתע. קול האמונה הלוהטת והביטחון המוחלט, הלך והוחנק.

[חשוב להבהיר כי אין צל של ספק, שלא חל שינוי חלילה, באמונתם והתקשרותם של החסידים היקרים, חברי מערכת העיתון ובראשם העורך שיחי' – אשר בוודאי ממשיכים להאמין בלב שלם, בנשיא דורנו כמשיח צדקנו ומייחלים להתגלותו הקרובה. אך מסיבות שונות ומשונות, לא ניתן לכך ביטוי מעל גבי העיתון המופיע בהוצאתם מז' תמוז תשנ"ד ואילך…].

העיתון בלט מאד בהיעדרו. חסרונו של עיתון המחיה והמחזק את האמונה וההתקשרות לרבי מלך המשיח שליט"א ונושא בגאון את בשורת הגאולה – הורגש במיוחד בתקופה הקשה שאחרי הניסיון וההעלם והסתר הנורא בג' תמוז תשנ"ד. בעת ההיא, כאשר היה נחוץ כל כך הקול של נאמנות ודביקות ברבי שליט"א, אותו קול שהיטיב להשמיע ולשדר עיתון 'כפר חב"ד' במשך כ-14 שנים – דווקא אז נקטע ונדם קולו.

3.

במקום שאין אנ"שים, היו 'תמימים'. לפתרון מצוקת חסרונו של עיתון שיישא ברמה את דברי הרבי, נחלצו כמה מחיילי בית דוד והקימו את 'בית משיח'. כקודמו בתפקיד, גם עיתון זה החל לצאת לאור באווירה אפופת התקפות נגד נאמנותם של החסידים לרבי ונבואתו. מולם עמד העיתון בפרץ, לא במלחמת הגנה אלא ב"מלחמת תנופה" (כביאור הרבי בשיחת חוה"מ סוכות תשי"ז, לקו"ש כרך י' עמ' 254) על האמונה והפצתה.

"הייתה אז תחושה של ניצחון ה'תמימים' וה'מקושרים', ניצחון האמת הפשוטה – על 'הנחות העולם' הבעה"בתיות והמגושמות" כך שיחזר באזני השבוע חסיד מכפר חב"ד, שהיה בחור ב-770 בימים ההם, את ההתרגשות בה לוותה הופעתו של 'בית משיח'. הוא הוסיף לתאר "באותה תקופה וגם בשנים הסמוכות שאחריה, לא נחצו 'שני מחנות' (רח"ל) בקרב ה'תמימים', אז היו כולם מלוכדים ומאוחדים באמונה הלוהטת ברבי מלך המשיח ובבשורת הגאולה, וכשיצא 'בית משיח' – היה זה ניצחון ל'תמימים'…"

ידוע ביאורו של א' המשפיעים על דברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בקונטרס "עץ החיים", שבחור שנמצא בישיבה ולא עוסק בלימוד תורת החסידות – הרי הוא "נהנה מתומכי-תמימים שלא כדין". ונשאלת השאלה: אם הוא לא לומד חסידות, אז מהי ההנאה שלו מתומכי תמימים? והתשובה: שהנאתו (שלא כדין) היא בזה שאין לו ספיקות באמונה – זוהי נקודת ה"הנאה" שישיבת תומכי-תמימים מקנה ומעניקה לתלמידיה.

עובדה זו עצמה, שבראש החץ של חיזוק האמונה והביטחון ברבי עומדים ה'תמימים' – יכולה לשמש עבורנו כ"מצפן" מכוון, שיסייע לנו למצוא את עצמנו ולהכיר את מקומנו במפת ההתקשרות. הרי ידע איניש בנפשיה, כל חסיד יודע בלבבו כי תקופת הזוהר שלו ופסגת חייו הרוחנית, היא בהיותו 'תמים' בישיבה. אז 'אלוקות בפשיטות ומציאות בהתחדשות' זו הנחת היסוד הבסיסית.

כך זה אצל כולנו, כל אחד ברמתו הוא: כשהיית בחור – חת"ת ורמב"ם היה חוק יומי בל יעבור, יותר ממה שזה אחר כך. כשהיית בחור – פארבריינגען בליל שישי וביומא דפגרא ו'מבצעים ביום שישי' זה "דבר הפשוט" שלא יתכן אחרת, ואחר כך… וכשהיית בחור – כל מילה של הרבי, כל תנועה ועידוד של הרבי – הם קודש קודשים ואמת נצחית, בלי שום חשבונות, הסברים ופלפולים.

במצפן ה'תמימות' הזה, נוכל להיעזר בשעת ניסיון, בזמן בו מתבלבלת ומיטשטשת דרכנו ואמונתנו. אז נתבונן במצפן הזה ונראה לאן הוא מכוון אותנו. זה עובד, חבר'ה. תנסו את זה.

4.

הלקח החשוב באמת מתקציר תולדות העיתונות החב"דית שהוגש כאן, נעוץ בשימת הלב הדרושה להבחנה והבדלה בין עיקר לטפל, בין מסגרת טכנית לתוכן פנימי ומהותי. לא שם העיתון משנה, וגם זכויותיו ומעלותיו הנשגבות, שצבר לעצמו בירושה משנותיו וגיליונותיו הקודמים – לא יוכלו להעניק לו ביטוח לכל החיים (אולי רק ביטוח לא-מוות, כהביאור הידוע בזה ב'היום יום'). והדברים אמורים לא רק בנוגע ל'כפר חב"ד', אלא גם ל'בית משיח'. אם כהן גדול ישיש בגיל 80 אינו מבוטח מלהפוך לצדוקי – אף אחד כבר לא מבוטח, גם לא הטור הזה ולא כותבו.

האמת האלוקית המוחלטת והנצחית – הינה נחלתו הבלעדית של אחד ויחיד: הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א, אשר שכינה מדברת מתוך גרונו ודבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. אם נדבק בו ובדרכיו, נאחוז בשיחותיו והוראותיו, נאמין בנבואתו ובשורתו ונתמסר לשליחותו ומילוי רצונו – נזכה להצדיק מעט את קיומנו כאן ולבצע את תפקידנו בעלמא דין.

עיתון הוא רק אמצעי, אחד מני רבים. באם יזכה העיתון ותזכה מערכת כותביו ועורכיו, הוא ישמש כאמצעי עזר, שיזכה לסייע ולהשתתף בקיום שליחותו של הרבי להכנת העולם לקבלת פניו. בשנים מסוימות מילא 'כפר חב"ד' תפקיד זה, בשנים מסוימות ממלא 'בית משיח' תפקיד זה. לשני העיתונים – משותפת מטרה נכספת אחת: התגלותו המלאה והמושלמת של הרבי מלך המשיח שליט"א בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.