"במה שהרבי ״קאכט זיך״ בכך עלינו לעסוק!" • הרב גוראריה

דברים נלהבים שנשא החסיד הרב שניאור זלמן גוראריה ע״ה בכנס התעוררות שהתקיים ב–770 לקראת כ"ח ניסן ה'תשנ"ג:

לפני שנתיים, באור לכ״ח ניסן, בשיחה הנוראה וחוצבת הלהבות, הרבי שליט״א העביר אלינו את המשימה של הבאת הגאולה. זה חייב להיות הנושא העיקרי שבו עלינו לעסוק. לי, אגב, יש נגיעה אישית לנושא ולשיחה: מיד לאחר אמירת השיחה, כשעברתי ליד הרבי שליט״א בתחילת חלוקת הדולרים, אמר לי הרבי: ״לא נגע ולא פגע״. לא הייתה זאת כמובן אמירה לשם אמירה, אלא תביעה נמרצת לפעול להבאת הגאולה.

יחד עם זאת, אני חש חובה, בפתח הדברים, לעורר על עניין חשוב לא פחות הרובץ על לבי: אנו חוזים כיום בסבלו הגשמי של הרבי שליט״א, ולכן אנו מחויבים על פי תורה להתפלל ולזעוק עבורו, כציווי והבטחת התורה שכאשר ״ויזעקו אל ה׳ בצר להם״, הרי אז – ״ישלח דברו וירפאם״.

הרבי עושה בשבילנו – ומה אנו עושים בשבילו?

גם אם יש הסבר לכל המצב הנוכחי, ש״והוא מחולל מפשעינו״. אולם במקום להשתמש בנקודה זו כעילה להצדקת המצב ח״ו, עדיף ונחוץ להתמקד בתיקון אותם ״פשעינו״ שגרמו למצב זה. לא אכנס לפרטים ולהטפת מוסר, אבל לצערנו יש כיום ״פשעים״ בעניין פירוד הלבבות, ודווקא במקומות הקדושים לנו מכל. אמנם מובא במאמר מאדמו״ר הזקן שבחבלי משיח כלול גם ענין פירוד הלבבות, אך אסור שזה ישמש ״תירוץ״ לענין, כשם ש״והוא מחולל מפשעינו״ אינו תירוץ…

והמעשה הוא העיקר: בתקופה האחרונה יוצא הרבי שליט"א אל הקהל כמעט מדי יום לאחר תפילות מנחה ומעריב, והכל למעננו. אך השאלה הגדולה היא: מה אנו עושים למענו?!

חובה על כולנו בראש ובראשונה להתחזק באמירת תהלים מעומק פנימיות הלב. עבר זמן רב מאז כ״ז אדר, והחיות וההתעוררות באמירת התהלים נחלשה. הרי כולנו מאמינים וגם רואים שהייתה ב״ה השתפרות גדולה מאז כ״ז אד"ר, ובוודאי שזכות התפילות ואמירת התהלים פעלה רבות לזירוז הרפואה השלימה.

בנוסף על הפעילות הכלל–עולמית שעלינו לעשות לקבלת פני משיח צדקנו; הכרח הוא לפעול בד בבד גם בכל האופנים לזירוז הרפואה השלימה על ידי אמירת התהלים, כשם שהיה נוהג כל אחד מאתנו, באם ח״ו אחד מבני משפחתו היה במצב כזה, והרי כולנו בנים לרבי שליט״א.

העניין העיקרי בתקופתנו זו

עתה באשר לעניין השני והעיקרי – ענין ההכנה לביאת המשיח. אינני שייך לאלו המתפארים בכוח שכלם ומתיימרים לטעון שהם הם המבינים את פנימיות הכוונה. ענייני הוא הפעולות השייכות למעשה בפועל. כבר בשנת תרצ״ז הרבי הריי״צ נ״ע כתב לי מכתב בנוגע ל״איגוד התמימים״, וגם בהמשך השנים כל העניינים שהוטלו עלי קשורים למעשה בפועל, ולכן אעסוק כעת בעניינים הנוגעים למעשה.

בזמנו, כשביקרתי בתל אביב סיפר לי הגה״ח ר׳ שאול דב זיסלין ע״ה: פעם, באחת השנים הראשונות לנשיאות הרבי הרש״ב נ״ע, ישבו חסידים מבוגרים ודנו וחקרו אלו מאמרי חסידות יש ללמוד. האחד אמר שיש ללמוד ״אמרי בינה״, האחר הצביע על ייחודיותם של מאמרי ה״צמח צדק״, וחברו דגל דווקא באלו של הרבי המהר״ש.

היה שם שוחט העיירה, החסיד ר׳ אשר ניקולייבער חסיד פשוט שלא היה מגדולי המשכילים, אך עניינו היה מסירות נפש עבור ענייני הרבי. הוא נעמד ואמר: "אינני מבין על מה הדיון – במה שהרבי ״קאכט זיך״ בכך עלינו לעסוק. אם הרבי אומר כל שבת מאמר דא״ח ובכך הוא עוסק, מה מקום לשאלה ולחקירה מה ללמוד׳?!"

ובענייננו – ידוע לי שיש כל מיני סברות ורעיונות בעניין הבאת הגאולה והפעילות לקבלת פני משיח. מצד סברת השכל לבדה, ייתכן שכולם צודקים וייתכן גם אחרת. אך כל זה אינו נוגע למעשה.

למעשה, כולנו רואים שהרבי שליט״א יוצא אל הקהל פעמיים ביום, ובכל הזדמנות מנגנים ״יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד״. לשם מה הוא יוצא אל הקהל אם לא לשם עידוד העניין הזה? הרבי פשוט מראה לנו באצבעו כדי שאנו נפעל ונתמקד בנושא הזה, המתבטא בהכרזה ושירה זו של קבלת מלכותו.

"וכל העם רואים את הקולות" – יחי אדוננו…

וממילא, כל החקירות מסביב לנושא הזה, אינן שוות כקליפת השום, בשעה שאנו רואים בעינינו מה שהרבי מורה לנו. הרמב״ם אומר שעיקר ההוכחה ממעמד הר סיני היא מכך שכל עם ישראל ראה בעיניו את התרחשותו. כשהרבי שליט״א מראה לנו שהוא מאשר ומעודד את העניין – מה שוות כל החקירות השכליות! החקירה תיתכן רק בנוגע לאופן וסגנון הפעולה, אך לא בשום אופן לא בנוגע לעצם העניין.

אני ממש מתפלא על כל ה״חוקרים״ המפחדים כביכול מתוצאות שליליות – האם הרבי עצמו אינו יודע שכשהוא מעודד את השירה, זה מתפרסם ברגע כמימרא בכל העולם? בוודאי שהוא יודע! ואם למרות זאת הוא מעודד את השירה, מי הוא זה ואיזהו אשר מלאו ליבו להעלות חששות שיכול לצאת מזה נזק ח"ו?…

הרי בכל הענינים של בריאות, פרנסה ובשאלות בקשר ל'ביזנעס' – אתה סומך על הרבי, אז בעניין הזה שהרבי מעודד במסירות נפש פעמיים ביום, בגלוי לעיני כל העמים – בזה אתה מתחיל להסתפק "האם לחם יוכל תת", האם גם בזה נלך אחרי הרבי? יכול להיות שיש לו הסברים על פי שכל, אבל הרבי לא מראה ככה ופעמיים ביום הוא מראה באצבעו אחרת.

לו יצויר שהיית שואל את הרבי האם לעשות משהו או לא, ואתה היית חושב שזה יכול להזיק, אך בכל זאת היה הרבי אומר לעשות אחרת מהאופן שאתה חושב – הרי היית עושה כדבריו! א"כ מה יכול להיות יותר מזה שהרבי יוצא פעמיים ביום ומעודד בכל כוחו את השירה הזו של "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ולאחרי כל זה שהרבי "מראה באצבעו" הייתכן ח"ו שלא לעסוק במלוא המרץ בעניין שבו הרבי "קאכט זיך" כעת?

יעזור הקב"ה שכולנו נבין ונחייה זאת ונפעל כדרוש מאיתנו כחסידים, והרי ברור שהרבי יודע מכל הקשיים והבעיות, כמו גם מכל ה"בבא–מעש'ס" והקושיות השכליות… אז בואו ונהייה כאותו חסיד פשוט ותמים שנעמד וזעק: "אז אין וואס דער רבי קאך זיך – אין דעם דארף מיר קאכן!".