-
איך יכול כל אחד מבני הזוג לקבל מענה לצרכים שלו? והנה קורה לפעמים שהשם הטוב עוזר, וההכנסה שלהם גדלה בעוד כמה אלפי שקלים, ולמרות הציפיות שלהם, באופן לא מוסבר הם שוב ״לא מצליחים להסתדר״. איך זה קורה ששוב הם ״לא מצליחים להסתדר״? • טור מאת ד"ר זאב קרומבי • לקריאה
יוסי סולומון|י״א בסיון ה׳תשפ״דמאת ד"ר זאב קרומבי
אחת הטענות הנפוצות של בני זוג היא שהם ״לא מקבלים את מה שהם צריכים״ מבני הזוג שלהם. התחושה הזו היא תחושה מרכזית שמאפיינת את רוב רובם של הזוגות שמגיעים לטיפול, וכנראה שהיא גם מאפיינת הרבה מהזוגות שלא מגיעים לטיפול.
התחושה ש־״אני לא מקבל את מה שאני צריך״ נובעת מכך שלכל אחד מבני הזוג יש צרכים שהוא מצפה שבן הזוג שלו ייתן להם מענה. הצרכים האלו כוללים צרכים פיזיים וצרכים נפשיים. הצרכים הפיזיים כוללים דברים שאנו מצפים שבן הזוג שלנו יעשה עבורנו או שהוא ייתן לנו. לדוגמה, יכולה להיות ציפייה שהבעל יפרנס את משפחתו בכבוד, או ציפייה שהאישה תכין ארוחות טעימות ומזינות (ובזמן…), או ציפייה שהבעל יעזור לקלח את הילדים בערב, או ציפייה שהאישה תכבס את הבגדים של הבעל, ועוד ועוד ועוד. כל הצרכים הפיזיים האלו הם כמובן צרכים לגיטימיים ומהווים חלק בלתי נפרד מחיי הנישואין.
בנוסף לצרכים הפיזיים שכל אחד מצפה שבן הזוג שלו ייתן להם מענה, יש גם צרכים נפשיים שכל אחד מצפה שבן הזוג שלו ייתן להם מענה. לדוגמה, יכולה להיות ציפייה לכבוד, ציפייה להערכה, ציפייה לאהבה, ציפייה לתמיכה ועוד ועוד ועוד. כל הצרכים הנפשיים האלו הם כמובן צרכים לגיטימיים ומהווים חלק בלתי נפרד מחיי הנישואין.
לאור זאת נשאלת השאלה, איך יכול כל אחד מבני הזוג לקבל מענה לצרכים שלו? כדי לענות על שאלה זו כדאי להבין ש־״הצרכים״ האלו אינם משהו מוחלט כפי שאולי נוטים לחשוב, אלא שה־״צרכים״ משתנים בהתאם לציפיות שיש לנו מבן זוגנו. הדבר קצת למה שלומדים כאשר אנו לומדים ״התנהלות כלכלית נכונה״. כאשר לומדים התנהלות כלכלית נכונה לומדים לערוך קניות עם רשימה מסודרת של דברים, ואז לקנות (הלוואי) רק את הדברים אותם ״באמת צריכים״. הבעיה היא, שמה שנראה ש-״באמת צריכים״ היום משתנה בהתאם למה נראה לנו ש־״אפשרי״.
והראיה שזה אמנם כך, שרוב רובם של האנשים ״לא מצליחים להסתדר״ כאשר הם מרוויחים סכום מסוים של כסף מידי חודש, והם אומרים לעצמם, שאם רק יהיה להם עוד כמה אלפי שקלים בחודש הם היו מסתדרים. והנה קורה לפעמים שהשם הטוב עוזר, וההכנסה שלהם גדלה בעוד כמה אלפי שקלים, ולמרות הציפיות שלהם, באופן לא מוסבר הם שוב ״לא מצליחים להסתדר״. איך זה קורה ששוב הם ״לא מצליחים להסתדר״? הסיבה לכך שהם שוב לא מצליחים להסתדר היא שעם הגדלת ההכנסה גדל גם התיאבון, ואז משתנה ״מה שבאמת צריך״… מה שפעם ראינו כמותרות שאפשר להסתדר בלעדיהם, נהפך עכשיו למשהו חיוני שאי אפשר להסתדר בלעדיו. כל זה נכון גם לגבי הצרכים הפיזיים והנפשיים של בני הזוג. גם התפיסה שלנו לגבי ״מה שאני צריך״ משתנה בהתאם לציפיות לגבי מה שנראה לי שאני יכול לקבל. ככל שכל אחד מבני הזוג חושב שהוא יצליח לקבל יותר, כך הציפיות שלו רק גדלות.
ולכן יכול להיות, שבמקום לצפות ״לקבל מה שאני צריך״, אולי עדיף לנסות לאמץ גישה שונה של ״אסירות תודה״ על מה שיש. ״אסירות תודה״ לא אומרת שצריך להסתובב מתוסכלים ומאוכזבים מכך שלא מקבלים מה שצריך, אלא שזה אומר שכל אחד מתרכז במה שהוא מקבל מבן הזוג שלו במקום במה שעדיין חסר לו. זה כמובן גם לא אומר לא לנסות לשפר את המצב. בהחלט רצוי תמיד לנסות לשפר את המצב, כי – כדברי הרבי – ״גם אם טוב הוא טוב, הרי טוב יותר הוא טוב יותר״, אלא שכדאי לעשות זאת ממקום שהמצב הנוכחי הוא בסדר, ובכל אופן אנו שואפים לשפר אותו.
וכדאי לסיים בסיפור על אחד החסידים של האדמו״ר הזקן, שהיה עשיר גדול אולם נהפך עליו הגלגל והפסיד את כל הונו, והיו לו חובות רבים, וגם שתי בנות שטרם התחתנו, ועוד. פנה החסיד לאדמו״ר הזקן וביקש ממנו שיתפלל בעדו שיצליח לשלם את חובותיו ולהשיא את בנותיו. אמר לו אדמו״ר הזקן: ״אתה יודע לספר את מה שאתה צריך, אבל למה צריכים אותך, אינך רוצה לדעת כלל״. דברי הרבי פילחו את ליבו כחץ, והוא נפל מתעלף. כשהתעורר הפך לאיש אחר והוא שכח מכל דאגותיו וצרכיו. על פניו לא נראו עוד אותות של עצבות ודאגה, ואדרבא, הוא שש ושמח בחלקו. (ראה את הסיפור המלא בספר הנפלא ״מספרים תניא״ של בני הרב מענדי). הסיפור הזה יכול וצריך לשמש עבורנו הוראה להתעסק פחות במה שאנו ״צריכים״ (בזוגיות ובחיים בכלל), ובמקום זאת לשאול את עצמנו ״למה צריכים אותנו?״.
___________________________
ד״ר זאב קרומבי הינו דוקטור לטיפול זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות. להערות ושאלות: 0547-822686
תגיות: זאב קרומבי