מה התרחש בעולם מאז שיחת ש"פ משפטים תשנ"ב?

מאת: אבישי אפרגון – ראש ישיבת חב"ד "דרכי תמימים" – תל אביב, פרשן לעניני צבא ובטחון

בשיחת קודש בשבת פרשת משפטים תשנ"ב אמר הרבי מלך המשיח: "בתקופה האחרונה ניכרת השאיפה לגמר ולסיום תקופת המלחמות בעולם, והתחלת תקופה חדשה של קיום העולם על פי צדק ויושר, שלום ואחדות…"

שיחה זו נאמרה כידוע בקשר לפגישת ראשי המעצמות בניו יורק (בבניין האו"ם), והכרזתם על צמצום מאגר כלי הנשק שברשותן.

אולם, כיום, על רקע המלחמה הקשה באוקראינה, שנמשכת כבר כשנתיים, ועל רקע מלחמת "חרבות ברזל", יש השואלים: איך המלחמות הללו "מסתדרות" עם השיחה הנ"ל של הרבי?

על מנת לענות על שאלה זו יש להציג תחילה את המצב שהיה בעולם עד לשנת תשנ"ב.

המלחמה הקרה – איום חמור על העולם – שהתבטל ונעלם

במשך עשרות שנים, יוצרו ע"י מעצמות העולם עשרות אלפי פצצות וטילים גרעיניים. הכמויות העצומות הללו נועדו לאפשר להן יכולת "מכה שניה"– דהיינו היכולת להנחית מכת תגמול גרעינית, אפילו אם הן יופתעו ע"י מתקפה שכזו.

בשנים תשמ"ה-תשמ"ז החל להיווצר שינוי דרמטי כביר ולא צפוי בברית המועצות, אשר הכריזה על עידן של "גלאסנוסט" (פתיחות), ו"פרסטרויקה" (בניה מחדש).

תהליכים אלו התעצמו בהשגחה אלוקית מדהימה, מיד לאחר כ"ב שבט התשמ"ח, יום הסתלקות הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, אשתו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א [ראה שיחת ש"פ יתרו התשנ"ב, שאז החלה תקופה חדשה בענין הדירה בתחתונים וכו'].

שביתות והפגנות ענק שהחלו בפולין בשנת תשמ"ח, שבועות בודדים לאחר כ"ב שבט [במהלך חודש אדר],  הביאו בהמשך למפלת המפלגה הקומוניסטית במדינה. שינויי השלטון המהפכניים בפולין, הביאו לפרישתה מברית וורשה, ובעקבותיה פרשו מברית זו גם כל שאר המדינות במזרח אירופה.

בתאריך ל' שבט תשמ"ח, החלו גלי הפגנות גם בארמניה, ובכ"ה שבט תשמ"ח, החלו אירועי מחאה גם בחבל נגורנו-קרבאך – שהובילו בהמשך להתנתקותו מבריה"מ, ולחיזוקה של תגובת השרשרת של ניתוק מדינות מזרח אירופה מהשפעתה של ברית המועצות.

בשנים תשמ"ט ועד לשנת תשנ"א המשיך התהליך המדהים של השינוי האדיר בעולם במהלכו הופלו כל הממשלות הקומוניסטיות בכל מזרח אירופה – אלבניה, הונגריה, צ'כוסלובקיה, רומניה ובולגריה. תהליך זה הוביל לפרישתן מ"ברית ורשה".

"ברית ורשה" הייתה ברית צבאית בין מדינות רבות במזרח אירופה לבין ברית המועצות, אשר נועדה ללחום מול ברית נאט"ו וארה"ב במקרה של "מלחמת עולם שלישית" ח"ו.

לאחר שפולין פרשה "מברית ורשה", פרשו ממנה כל שאר המדינות שהיו חברות בה, והאיום על שלום העולם, הצטמצם מאוד, משום שברית המועצות נותרה ללא בעלות ברית.

בשנים שלאחר מכן התפרקה גם ברית המועצות עצמה, ל- 15 מדינות שונות – ביניהן רוסיה, ארמניה, גאורגיה, אוקראינה, בלארוס, אזרבייג'אן ועוד 9 מדינות.

ולכן, העוצמה הצבאית המיוצגת כיום ע"י רוסיה, היא קטנה מאוד ביחס לעוצמה שייצגה "ברית ורשה" (שכללה בתוכה גם את ברית המועצות, וגם את מדינות מזרח אירופה כנ"ל).

פירוק הנשק הגרעיני

בשנת תשנ"א (1991) נחתם הסכם START  בין ארה"ב לברה"מ, ובו התחייבו המעצמות על צמצום נרחב של מאגרי הנשק הגרעיני לכדי 6,000 ראשי קרב לכל אחת.

ע"פ ההערכות, לרשות ברה"מ עמדו בתקופת השיא של המלחמה הקרה כ- 45,000 ראשי נפץ, ולרשות ארה"ב עמדו כ- 32,000, וביחד היו לשתיהן 77,000 ראשי נפץ, ואילו לאחר הצמצום היה לשתיהן ביחד כ- 12,000 בלבד!

כתוצאה מההסכם הנ"ל החל תהליך רחב היקף, במסגרתו נוטרלו, תחת פיקוח הדדי של המעצמות, עשרות אלפי ראשי נפץ גרעיניים, עשרות צוללות גרעיניות, מאות מפציצים אסטרטגיים, וכן מאות רבות של טילים בין-יבשתיים.

תהליך פירוק הנשק הגרעיני מקיף לא רק את ארה"ב ורוסיה.

צרפת, שהחזיקה בימי השיא של המלחמה הקרה בכ- 540 ראשי נפץ גרעיניים, מחזיקה כיום בפחות מ- 300.

בריטניה, שהחזיקה בכ- 520 ראשי נפץ גרעיניים, צמצמה את המספר לכ- 215 בלבד.

בהמשך לחתימת ההסכם, בערב שבת קודש פרשת משפטים בשנת תשנ"ב (1992),

נפגשו כל ראשי המעצמות הגדולות באו"ם בניו יורק והצהירו על כוונתם לצמצם את ייצור הנשק, ולהפנות את המשאבים לשיפור התנאים הכלכליים, שזהו "תוכן היעוד של 'וכתתו חרבותם לאתים'…".

[שיחת הרבי, פרשת משפטים, כ"ז שבט, מברכים החודש אדר א', התשנ"ב].

כאמור לעיל, הרבי מלך המשיח שליט"א אמר שיחת קודש מיוחדת באותה שבת, ובה הסביר שהסיבה לפגישת ראשי המעצמות ולפירוק הנשק הינה פעולתו של מלך המשיח בעצמו, אשר פועל על אומות העולם לשנות את דרכן לטובה, ונובעת מכך שאנו נמצאים ב"זמן השיא" של ביאת משיח צדקנו.

כמו כן הסביר הרבי שהסיבה לכך שהפגישה נערכה דווקא בניו יורק (בבנין האו"ם) הינה בשל העובדה שזוהי עירו של "נשיא הדור"  (שזה הרבי בעצמו ).

להלן דבריו הקדושים של הרבי באותה שיחה:

"ויש לומר שבקיומה של פגישה החלטה והכרזה זו בהעיר של נשיא דורנו…מרומז שכל זה בא כתוצאה מהפעולות …שנעשו ונעשים ע"י נשיא דורנו, משיח שבדור …".

 פירוק נשק כימי ברחבי העולם

רוסיה וארה"ב הודיעו כבר לפני מעל עשר שנים כי רובו הגדול של הנשק הכימי שברשותן נוטרל בהצלחה, בהמשך, הכריזה רוסיה כי היא השלימה לגמרי את תהליך הנטרול המוחלט של כל 40,000 טונות הנשק הכימי שלה, ובכך היא אף הקדימה את ארה"ב.

פעולות הנטרול הללו התבצעו במסגרת אמנת CWC (chemical weapons convention) שנחתמה ע"י 192 מדינות בעולם, בה הן התחייבו לפרק את כל הנשק הכימי שברשותן.

ע"פ נתוני הארגונים הבינ"ל העוסקים בתחום, פורקו עד היום מעל 95% ממאגרי הנשק הכימי ברחבי העולם, ותהליך הפירוק נמשך במדינות שונות באופן סדיר.

בין המדינות הבולטות בתהליך ניתן לציין את הודו (שפירקה כ- 1000 טון נשק כימי), דרום קוריאה (כ- 3000-3500 טון פורקו לחלוטין), צרפת, בריטניה, סין (שגם סיפקה 17 טון נשק כימי לאלבניה – שגם הם נוטרלו).

במזרח התיכון התקיים תהליך הנטרול בעיראק ובלוב (שנטרלו לחלוטין את כל המאגרים שלהן), וכן בסוריה, שנאלצה לנטרל את מאגר הנשק הכימי שלה לאחר שתקפה אלפי אזרחים במהלך מלחמת האזרחים. להערכת אגף המודיעין בצה"ל, ארגון OPCW  נטרל בפועל כ- 98 אחוז מהנשק הכימי הסורי.

פירוק נשק רגיל והקטנה של צבאות

במקביל לפירוק הנשק הגרעיני, בתחילת שנת תשנ"א (בחודש נובמבר 1990), נחתמה אמנתCFE  בין 16 המדינות החברות בברית נאט"ו לבין 6 מדינות ברית וורשה דאז (כולל ברית המועצות), ובמסגרתה בוצעו גם קיצוצים עמוקים בהיקף הצבאות ואמצעי הלחימה של כל המדינות הנ"ל, והוצאו משירות עשרות אלפי טנקים ונגמ"שים!

כמו כן הוצאו משירות אלפי תותחים ומשגרי רקטות, אלפי מטוסי קרב ומסוקי תקיפה, ומאות ספינות קרב וצוללות.

אחת הדוגמאות לקיצוץ בעוצמה ה"רגילה" היא צבא ברית המועצות, שלפני התפרקותה מנה כ- 5 מיליון חיילים סדירים, ולאחר ההתפרקות, מנה הצבא הרוסי כ- 2.7 מיליון עד 3 מיליון חייל, וכיום נאמד כוחו של צבא זה בכמיליון חיילים סדירים בלבד.

פירוק הנשק הגרעיני בשנים האחרונות

עובדה מדהימה היא, שביום כ"א שבט [יתכן בליל כ"ב] בשבוע של פרשת משפטים תשע"א, נחתם הסכם נוסף בין רוסיה לארה"ב בשם "NEW START", המהווה הסכם המשך להסכם הראשון שעליו דיבר הרבי מה"מ באותו שבוע ממש, 19 שנים בדיוק לפני כן, בשבת פרשת משפטים תשנ"ב !!!

על פי הסכם זה יפחיתו ארה"ב וברה"מ את עוצמתן לכדי 1550 ראשי קרב גרעיניים מוכנים לקרב בלבד לכל אחת. זהו צמצום דרמטי שמוריד בכשני שליש את מספרם של ראשי הנפץ המבצעיים של המעצמות, והוא מוביל באופן ישיר לצמצום ולהרחקה נוספת של הסכנה במלחמת עולם.

הצמצום בכלי הנשק הגרעיניים נמשך כסדרו גם בשנים האחרונות (למרות המתיחות בין המעצמות). כבר בשיחת הטלפון הראשונה בין הנשיא טראמפ לבין פוטין, נדונו ענינים הקשורים בהסכם זה, ובאפשרות להארכת תוקפו. במהלך כהונתו של טראמפ, המשיך פירוק הנשק הגרעיני כסדרו, והצבא האמריקני פירק עשרות טילים גרעיניים בין יבשתיים נוספים.

כך היה גם לאחר בחירתו של ביידן. כבר בשבוע הראשון לכהונתו פורסם שהוא שוחח עם פוטין על הארכת תוקף ההסכם לפירוק הנשק הגרעיני, וסוכם ביניהם על הארכה של 5 שנים נוספות.

חשוב להדגיש, גם בזמן המלחמה באוקראינה, ולמרות דיבורים שונים על אפשרות של נסיגה מההסכם לפירוק נשק גרעיני, הרי שבפועל, גם רוסיה וגם ארה"ב, ממשיכות לשמור על ההסכם, והן לא חורגות מההגבלות של כמויות הנשק הכתובות בו.

העובדה שרוסיה, וגם ארה"ב, ממשיכות לשדרג את כלי הנשק הגרעיניים, אינה עומדת בסתירה לכל הנ"ל, והיא מחויבת המציאות כל עוד שנשקף איום בטחוני כלשהו על מדינות אלו, ממש כפי שגם בישראל (ובכל העולם) נמשך פיתוח כלי הנשק הרגילים.

ביחד עם זאת, אין כלל מה להשוות את היקף ומספר כלי הנשק הקיימים היום, לעומת מספרם בעבר, וזאת בשל הקיצוצים הענקיים שהובאו לעיל בהרחבה. קיצוצים אלו הם כנ"ל גם בצבאות הרגילים, גם בנשק הכימי, גם בנשק הגרעיני, וגם בתקציבי הפיתוח של כלי הנשק שכולם הצטמצמו בהרבה ביחס לתקופת "המלחמה הקרה".

מלחמות בין מדינות?

בדיקה מקיפה של מצב הסכסוכים המזויינים בעולם, תראה כי מלבד המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, אין כיום שום מדינות בעולם הנתונות במלחמה פעילה ביניהן.

ישנם, אמנם איומים, תקריות גבול, ועימותים מוגבלים בין מדינות שונות, אולם אין שום מלחמה בפועל, וזאת בניגוד למצב שהיה מקובל במשך אלפי שנים, בו מדינות ועמים רבים נלחמו זה בזה, במלחמות קשות וממושכות, במטרה להשתלט על עמים אחרים, לשעבד ולנצל אותם, ולהשיג משאבים בכוח הזרוע.

די אם נזכיר את "מלחמת שבע השנים" (שיש המגדירים אותה כ"מלחמת העולם הראשונה האמיתית") שהתרחשה לפני כ- 270 שנה, ובה נאבקו רוב המעצמות של העולם, במלוא כוחן, רק על מנת להרחיב את שטחיהן ואת שליטתן על עמים ואזורים נוספים.

מלחמות גדולות ואכזריות נוספות שנודעו לשמצה הן "מלחמת 30 השנים"  ו"מלחמת 100 השנים" (הראשונה והשניה), שהיו מלחמות קשות וגדולות באירופה ונהרגו בהן מאות אלפי חיילים ואזרחים, וכמובן שתי מלחמות העולם הנוראיות.

מלחמות גדולות ואזוריות כאלו הן נחלת העבר. היות שהשאיפה כיום, בכל רחבי העולם, הינה לפתור את הסכסוכים בלא להידרדר למלחמות גדולות.

וזהו הדגש בשיחה של הרבי – ש"הכיוון" של העולם השתנה. המעצמות העולמיות כבר אינן שואפות להשתלט על כל העולם (כמו שהיה בעבר, בימי ברית המועצות למשל), אלא הן שואפות בעיקר לשמר ולפתח את כוחן, אך לא על ידי כיבוש של מדינות אחרות ועמים אחרים, ובמיוחד לא ע"י כח הזרוע, אלא ע"י פיתוח כלכלי.

גם רוסיה, תחת שלטונו של פוטין, אינה שואפת "להשתלט על העולם" או להכריז על מלחמת עולם ח"ו. וזאת בניגוד גמור לשאיפה המוצהרת של ברית המועצות בעבר, שאכן שאפה בכל כוחה, להרחיב את גבולותיה, ולהשתלט על העולם כולו, גם במחיר של מלחמה גרעינית.

כך גם לגבי סין כיום.

סין שואפת להרחיב את תחומי השפעתה הכלכלית-מדינית, והיא מקדישה לשם כך משאבים כבירים, רוכשת תשתיות תחבורה ותקשורת, וכן חברות גדולות ברחבי העולם  – אולם היא לא עושה זאת במלחמה, ולא בכח הזרוע, והיא שואפת להשיג את יעדיה בדרכים כלכליות-מדיניות.

אין לסין שום שאיפה למלחמת עולם. נהפוך הוא. היא מעונינת בכך שכל העולם יקנה ממנה, יסחר איתה, ושהכלכלה העולמית תהיה יציבה וחזקה, ללא זעזועים, כי זה גם לטובתה, וזה האינטרס העליון שלה, ולא מלחמת עולם ח"ו. גם את הסכסוך העמוק בינה לבין טייוואן היא שואפת לפתור קודם כל באמצעות דיפלומטיה ולחצים כלכליים, ולכן במשך עשרות שנים היא נמנעת ממלחמה איתה, וזאת למרות עליונותה הצבאית עליה.

אמנם, ישנם עדיין משטרים דיקטטוריים בעולם (כדוגמת איראן וצפון קוריאה), אולם גם בהם ניכר שהעם עצמו מתנגד למשטר ולא מעוניין כלל בדרכו המיליטנטית, וזוהי הסיבה גם למהפכות הרבות באזורנו, בהן הופלו משטרים רודניים רבים, ולכך שאפילו באיראן היו כבר כמה גלי הפגנות גדולים מאוד, וגם עכשיו היא במצב לא יציב.

גלי המחאה באיראן מוכיחים שרוב העם האיראני אינו מעונין בדרך המלחמתית שאותה מוביל המשטר הרודני, ואכן, חלק נכבד מהסיבה למחאה של המפגינים, היא שהעם דורש את הפסקת ההפניה של משאבי הכלכלה לפעילות הטרור בתימן, סוריה, עיראק, לבנון ועזה וכו', וכן את הפסקת ההרג של חיילים איראנים, שנשלחים ע"י המשטר לזירות אלו.

לסיכום, השינוי שעליו מדבר הרבי בשיחה, הינו בולט וניכר לעין – אין יותר מלחמות ענקיות, מלחמות עולם או אפילו מלחמות אזוריות שמעורבות בהן כמה מדינות בו זמנית, ובכל רחבי העולם יש התנגדות של הרוב הגדול של העמים למלחמות, כיבוש שטחים, והשתלטות בכח על עמים אחרים.

זהו שינוי כביר, שיש לראות אותו כחלק מתהליך רוחני רחב, שעובר על כלל האנושות, ואשר מכין אותנו לקראת הגאולה, שבה "לא ילמדו עוד מלחמה…" כדברי הנביא ישעיה.

מזמן אמירת השיחה – לא היו מלחמות כוללות

עובדה מדהימה נוספת היא שמאז אותה שיחת קודש של הרבי לא הייתה שום מלחמה כוללת בין מדינות בכל רחבי העולם !!!

מלחמה כוללת הינה מלחמה בעצימות מליאה, דהיינו מלחמה שאליה מטילות המדינות את מלוא עוצמתן הצבאית, הכלכלית, האזרחית, מתוך מטרה להביא לתבוסה של היריב.

מזמן אמירת השיחה (בשנת תשנ"ב, 1992 למנינם) לא היו שום מלחמות כאלו.

דוגמאות למלחמות כוללות שהיו בעבר, הינן מלחמות ישראל – כמו מלחמת ששת הימים, ומלחמת יום הכיפורים. בהקשר זה, את מלחמת לבנון השניה, שהייתה לאחר זמן אמירת השיחה של הרבי, לא ניתן להגדיר כמלחמה מליאה, כי רק חלק קטן מכח המילואים של ישראל גויס במהלכה, ורוב עוצמתו של צה"ל לא באה כלל לידי ביטוי.

מלחמה כוללת נוספת הייתה מלחמת איראן-עיראק. מלחמה קשה זו הייתה מלחמה שארכה כשמונה שנים (!), ובה נאבקו איראן ועיראק בכל האמצעים שעמדו לרשותן(כולל נשק כימי קטלני), ובכל כוחן, אחת מול השניה. מלחמה זו נמשכה עד שנת תשמ"ח, והיו בה מיליוני אבדות לשני הצדדים.

גם מדינות שבעבר נלחמו ביניהן בעוצמה רבה – כמו הודו שנלחמה נגד סין, וכן נלחמה נגד פקיסטאן (בכמה מלחמות) – נזהרות מאוד כיום מלהגיע למלחמה ביניהן, ולמרות שיש ביניהן חיכוכים ואפילו תקריות גבול, הן מאוד נזהרות מהסלמה של הלחימה.

עד כדי כך שבחלק מסכסוכי הגבול בין סין להודו שהיו בשנים האחרונות, נדרשו החיילים משני הצדדים לא להשתמש בשום כלי נשק, ולכן הם פשוט התקוטטו בידיים ריקות!

ישנו תיעוד, חוזר ונשנה, של עשרות חיילים סינים והודים, שמתקוטטים ביניהם באזורי הגבול ללא שום כלי נשק, ואפילו ללא כלי נשק קרים (סכינים וכו') – כל זה כדי שלא להגיע בשום אופן ללחימה "חמה".

אמנם, גם לאחר אמירת השיחה הקדושה של הרבי, היו כמה פלישות, מבצעים, ועימותים צבאיים – אך כולם היו מוגבלים. רוסיה, למשל, פלשה לגאורגיה לפני כ- 15 שנה. אך זו הייתה פלישה מוגבלת, והופעלו בה רק כמאה אלף חיילים רוסים – חלק קטן מצבא רוסיה. לפי הנתונים שרוסיה פרסמה היא איבדה במלחמה זו 67 חיילים בלבד. וגאורגיה טענה שאיבדה 170 חיילים ושוטרים – אלו מספרי אבדות נמוכים ביותר, שממחישים את העובדה שלא היה מדובר ב"מלחמה", אלא במבצע מוגבל.

גם את הפלישה האמריקנית לאפגניסטאן (בשנת תשס"ב), שבאה בעקבות הפיגועים העצומים של אל-קאעידה ב"בניני התאומים" בארה"ב, אין להגדיר כ"מלחמה" משום שהשתתפו בה רק כוחות אמריקנים מעטים, וארה"ב הפעילה בה בעיקר כח אווירי על מנת להפיל את משטר הטליבאן, שתמך באל-קאעידה [עיקר כוחות היבשה שנלחמו נגד הטליבאן היו אפגאנים שמרדו בשלטונו].

בשנת תשס"ג החלה "מלחמת המפרץ השניה". במלחמה זו נלחם צבא עיראק נגד צבאות ארה"ב ובריטניה (בעיקר), שכבשו את בגדאד והפילו את משטרו הרצחני של סדאם חוסיין, שלאחר כמה חודשים נתפס – בתאריך י"ט כסלו – נשפט ונתלה.

גם מלחמה זו לא הייתה מלחמה "כוללת", היות שארה"ב ובריטניה הפעילו בה רק חלק קטן מעוצמתן הצבאית (כ- 140,000 חיילים אמריקנים, וכ- 10,000 חיילים בריטים בלבד).

כמו כן צריך להדגיש – מטרת מלחמה זו לא הייתה כיבוש לשם השתלטות, או השגת עושר, או לשם מטרה רודנית כלשהי – אלא היא נועדה בראש ובראשונה לסלק את סדאם מהשלטון, למנוע מעיראק להמשיך ולפגוע באזרחיה הכורדים והשיעים (שסדאם רצח מאות אלפים מהם, גם ע"י נשק כימי), ולנטרל את הסכנה המתמדת שעיראק היוותה לשלום המזרח התיכון, ולשלום העולם.

ולכן, אין לראות במלחמת המפרץ השניה סתירה לשיחת הרבי, שהרי כל מטרתה הייתה לטובת העמים והאזרחים, כולל העם העיראקי בעצמו, שאכן, לא נחלץ לעזרת סדאם, ואפילו רוב הצבא העיראקי נכנע במהירות, ולא התנגד כלל לכיבוש, ורוב אזרחי עיראק (עד היום) משתפים פעולה עם ארה"ב.

גם ישראל יצאה למבצעי לחימה מוגבלים – "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", "צוק איתן" וכו' – כולם הוגדרו כעימות מוגבל ולא כמלחמה כוללת. ואפילו כעת, במהלך "חרבות ברזל", צה"ל מפעיל ברצועת עזה רק חלק מכוחו המלא, ואילו רוב כוחו המשוריין, רוב הארטילריה, רוב כוחו האווירי, ספינות חיל הים, הצוללות, ורוב כוחות המילואים – אינם נלחמים כעת בפועל.

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה – מוגבלת

גם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה אינה עומדת בסתירה, לעניות דעתי, לשיחת הרבי.

וזאת מהסיבות הבאות:

1. רוסיה אינה משתמשת במלוא הכח הצבאי שלה. מתוך מאגר עצום של כ- 10-20 מיליון אנשי מילואים, שביכולתה לגייס, היא גייסה עד היום 300,000 בלבד.

גם לא כל הצבא הסדיר היבשתי שלה משתתף בלחימה, וחלקו פרוס באזורים אחרים.

חיל האוויר הרוסי, שלרשותו מעל אלף מטוסי קרב, מפעיל רק כשליש מתוכם בזירת הלחימה.

העובדה שרוסיה אינה משתמשת בכל כוחה הצבאי, מלמדת על כך שהיא רואה במלחמה עם אוקראינה עימות מוגבל, ולא מלחמה כוללת (על עצם קיומה של רוסיה).

2. רוסיה אינה עושה שום שימוש בנשק הגרעיני העומד לרשותה (וגם לא בנשק הביולוגי שיש בידיה על פי פרסומים רבים). המאגר הגרעיני שלה, כולל גם פצצות טקטיות, שמסוגלות להסב נזק מקומי אדיר, בלי לפגוע ברוסיה עצמה. פצצה טקטית יכולה להשמיד לחלוטין יחידה צבאית בגודל של חטיבה או דיוויזיה, ולהקל מאוד על צבא רוסיה, שסופג אבדות כבדות. למרות זאת, רוסיה נמנעת מכל שימוש בנשק גרעיני, על כל סוגיו.

3. רוסיה נמנעת, בניגוד לתחזיות של מומחים שונים, מהרחבת הלחימה לחזיתות נוספות ולמדינות נוספות, והיא מתמקדת כיום בעיקר בחזית של מזרח אוקראינה – חבל דונבאס, שיש בו אחוז גבוה של דוברי רוסית, והיא שואפת לספח דווקא אותו.

מבחינה זו, העימות הרוסי הוא עימות מוגבל, כי היעד שלו אינו כיבוש של כל אוקראינה, אלא בעיקר כיבוש של מזרח המדינה (ביחד עם יצירת רצף טריטוריאלי בדרום, שיחבר בין רוסיה לבין קרים).

לסיכום, למרות הלחימה המתמשכת באוקראינה – שאנו כמובן מקווים לסיומה המיידי בהסכם שלום – רוסיה מבחינתה נלחמת באופן מוגבל, ואין זו מלחמה כוללת, ולכן, לענ"ד, אין זו סתירה לשיחת הרבי, משום שלא מדובר כאן בהתגייסות כוללת של כל העם הרוסי נגד העם האוקראיני, ואדרבא, ישנן הפגנות רבות ברוסיה נגד המלחמה, ולולא הדיכוי הברוטאלי של ההפגנות ע"י משטר פוטין, היינו רואים הפגנות ומחאה נרחבות עוד הרבה יותר.

כמו כן, חשוב להדגיש, שבניגוד לסכסוכים צבאיים בעבר, כיום העולם כולו מעונין בהפסקת הלחימה באוקראינה ודורש מרוסיה להפסיק אותה. עובדה זו מלמדת שאכן, הגישה העולמית כלפי מלחמות השתנתה, ואין תמיכה בקיומה של מלחמה הפוגעת באזרחים רבים ומאיימת על שלום העולם.

בעבר הלא רחוק, הייתה התמיכה העולמית מופנית למי שהיה "מנצח" במלחמות, וההערצה וההערכה היו כלפי ה"צד החזק". אולם כיום, ההיפך הוא הנכון, והתמיכה העולמית היא דווקא בצד החלש (אוקראינה), וכל העולם מגנה את רוסיה, כי כאמור לעיל, העולם אכן השתנה, ולא מעונין במלחמות.

דיוק בלשון קודשו של הרבי

בנוסף לכל הנ"ל, גם אם נאמר שמדובר ב"מלחמה כוללת", עדיין אין זו סתירה לשיחה, משום שלשונו הקדושה של הרבי בשיחה היא:

"שבתקופה האחרונה ניכרת השאיפה לגמר ולסיום תקופת המלחמות בעולם, והתחלת תקופה חדשה של קיום העולם על פי צדק ויושר, שלום ואחדות…".

(סעיף ו' בשיחת ש"פ משפטים תשנ"ב).

מלשון זו של הרבי ניתן לדייק שהתקופה עצמה של השלום והאחדות עדיין לא החלה, ורק ש"ניכרת השאיפה" להגיע אליה – דהיינו שרואים בבירור שלכך שואפים העמים.

ואכן, שאיפה זו ניכרת בבירור כפי שהוסבר לעיל באריכות.

ומכל מקום היות שתקופת השלום עצמה עדיין לא החלה, לכן עדיין יתכנו מלחמות בודדות כלשהן.

ומכל מקום, לענ"ד, וכפי שהוסבר לעיל כל העימותים הצבאיים שהיו מאז אמירת השיחה, אינם ניתנים להגדרה כ"מלחמה כוללת" בין עמים ומדינות, אלא כעימותים מוגבלים או לכל היותר כמלחמה להפלת משטרי רשע ודיכוי – כמו מלחמת המפרץ השניה וכמו מלחמת "חרבות ברזל" – שכל מטרתם הינה, אדרבא, להוסיף בשלום האזרחים והעולם, ע"י הפלת רודנים, וחיסול ארגוני טרור.

השייכות לפסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

חשוב להדגיש, כי בהמשך שיחת הקודש של הרבי מלך המשיח, שצוטטה לעיל בקשר לפירוק הנשק העולמי, מוסיף הרבי ומקשר את השינויים בעולם לפסק הדין המפורסם בו נפסק ע"י מאות רבנים וגדולי ישראל מכל החוגים שהרבי עצמו הינו משיח צדקנו, ובלשונו של הרבי: "שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם …היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן"…וכן הפסק דין…"יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בודאי"…".

בראותנו את השינויים הכבירים בעולם, עלינו להפנים את ההכרה בכך שאנו על סף הגאולה, ושעלינו להתכונן לקראתה, ע"י קיום המצוות בהידור והוספה בלימוד התורה, ובפרט בלימוד והפצת תורת החסידות ועניני גאולה ומשיח, הודאה על הניסים, ואמונה ובטחון בה' יתברך שיביא לנו את הגאולה בקרוב ממש ובחסד וברחמים!