הרב וילשאנסקי: המעשה ראוי לגינוי – תמימים צריכים קבלת עול!

בצהרי היום, התייחס הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת, לשאלות התלמידים בעקבות המאורעות ב-770 בדברים שנשא בזאל הישיבה, ובעקבות כך פנינו לשמוע את דעתו על המצב, מעבר למה שנאמר בשיחה לתלמידי הישיבה.

ראשית נביא את עיקרי דבריו הרב וילשאנסקי כפי שדיבר לתלמידי הישיבה:

"אני משוחח איתכם כרגע, כיוון שבחורים מסתובבים כאובים ומבולבלים בעקבות המתרחש. אני מבקש שלא לדבר כרגע על עצם האירוע. ברור למעלה מכל ספק שההתנהלות ב-770 נמצאת באחריותם המוחלטת של הרבנים, הגבאים, אנשים שקיבלו נתינת כח מהרבי לכך, והתנהלות התמימים היא כמובן על פי הנהלת הישיבה. ומשכך, למרות שרצונו של הרבי יקר לכל חסיד, ובפרט כשמדובר על הרחבת 770, כמבואר בסוף קונטרס בית רבינו, הרי העניין הזה לא שייך כלל אליכם.

"את מה שיש לנו כהנהלת הישיבה לומר לבוגרינו הלומדים בישיבה ב-770, הנמצאים איתנו בקשר ומבקשים לשמוע הכוונה – אנו אומרים להם באופן ישיר. אבל אתם, כתלמידים, מוכרחים להיות שקועים בנקודה אחת בלבד, וזו גם הנקודה שצריכה להדריך כל תלמיד בתומכי תמימים, וב770 בפרט: מה הרבי רוצה ממכם. והרבי רוצה מהתלמיד, באופן ברור, מסירה ונתינה ללימוד התורה. כשכל עיסוק אחר, אפילו ב'מבצעים', שייך להנהלת הישיבה בלבד ובאישורם וברשותם.

"וכפי שרואים בחוש באירוע הנוכחי, שגם אם יבוא מישהו ויאמר שכוונת מחוללי המהומה הייתה רצויה, הרי אפילו לדידם, התוצאה היחידה היא סגירה של 770, וחילול השם נורא, כאשר מליוני בני אדם נחשפים למהומות שקורות ב'בית המקדש', בבית של הרבי מלך המשיח. וגם זו הוכחה ברורה, שפעולה זו מושללת לגמרי.

"וכפי שהרבי עצמו הבהיר בשיחה הק' של הושענא רבא תשמ"ט, שהרבי מציין אליה בקונטרס בית רבינו בשולי הגליון. משיחה זו משתמע בצורה הכי ברורה, שהרחבה זו איננה משהו שמוטל על כל אחד ואחד באופן פרטי.

"ועל כל פנים, אתם כתמימים, מוכרחים שלא לעסוק בעניינים כאלו כלל. ברור שמה שהרבי רוצה ממכם, זה שקיעה, מסירה ונתינה ללימוד תורה ולעבודת ה'. לא להתעסק כלל בדברים כאלו ובדומיהם, לא מיני' ולא מקצתי'. לא זה מה שהרבי רוצה ממכם, ולכן, גם אין סייעתא דשמייא כשעוסקים בזה."

רבים מאנ"ש מסתובבים כאובים בעקבות האירוע ב-770. מהי הדרך הנכונה להתייחס אל המאורע, ומה אנו יכולים ללמוד ממנו אלינו?

ראשית לכל, ברור שאירוע כזה, ראוי לכל גינוי, ובעצם, כלל לא צריך לגנות אותו, הוא מופרך מעיקרו! כל מעשה של פראות, של השחתה, של וונדליזם, מופרך אפילו בשכל הפשוט. בטח, כשמצטרפת לזה הרמת ידיים וחוצפה, הרי בלקוטי שיחות של שבוע שעבר (חלק לא, שיחה לפרשת שמות) מבואר באריכות איך אפילו "המרים יד על חבירו להכותו", אפילו לפני שהכה בפועל, "נקרא רשע" כלפי שמיא!

ובפרט כשמעשה כזה של השחתה קורה בבית כנסת, ועל אחת כמה וכמה ב'בית המקדש שלנו', בבית של הרבי, יש כאן חילול הקודש ממש. וע"ד מה שאמרו חז"ל "לא מן המקדש אתה ירא, אלא ממי שציווה על יראתו", שהזהירות בכבודו של ביהמ"ד של הרבי קשורה לכבוד הרבי, ובכלל זה ההנהגה ב-770, שנקבעת ע"פ הרבי והוראות הק', כפי שהרבי הדגיש, שזה שייך לרבנים, לממונים על כך וכו' וכו', ובטח שאסור 'לקחת את החוק לידיים', אפילו כשלא מדובר כאן על וונדליזם, וכל שכן במקרה שכזה.

ולכן, כאמור, מעשה כזה הוא מופרך מעיקרו. הנקודה שאני רוצה לחדד כאן היא נקודה בצד החיוב: ל'תמים' צריך להיות ברור שהוא צריך להיות מסור למה שהרבי רוצה ממנו. וכשם שהעניין של 'הרמת יד' וכו' צריך להיות מופרך אצל תמים (כמבואר בשיחת חמשה עשר בשבט תשמ"ח), כך עליו להתמקד אך ורק במה שהרבי רוצה ממנו!

כיוון שאתה מעלה את הדברים על הכתב בתקשורת ברצוני להדגיש: את הדברים שאמרתי אמרתי לבחורים בישיבה, ולמרות ששיערתי לעצמי שהם יקבלו פומבי, הדגשתי שכרגע אני מבקש לתת מענה לצורך של הבחורים. ולמרות שקשה לדבר על עניינים כאלו, חובה עלינו לדבר, כדי לתת מענה חינוכי, ואת ההסתכלות הראויה ל'תמים' על אירוע שכזה. ומה שצריך להדגיש ל'תמים' הוא – לא לעסוק ב'גינוי' של אירוע, ואירוע שהוא 'מגונה' מעיקרו, כפי שהזכרתי באריכות, וכפי שאנו מחנכים לכך בישיבה, שפעולות כאלו הם מופרכות לחלוטין גם אם הם עטופות באיצטלה של קדושה – אלא מה בדברים נוגע להנהגתו בפועל. ומה שנוגע ל'תמים' הוא – להסיח דעת לחלוטין מעניין זה, לא להיכנס לויכוחים ולדיונים, אלא להיות שקוע אך ורק בלימוד ובקדושה. כשכל דבר אחר נמצא באחריותה של הנהלה. זו הנקודה שיש להדגיש לתלמידי התמימים – לא לסטות מה'נקודה' שלהם.

יחד עם זאת, חשוב לציין שאני לא מדבר לגופם של אנשים אלא לגופו של ענין. כל יהודי הוא עולם מלא ובפרט תלמידי התמימים שהינם בבת עינו של הרבי והדיבור עליהם צריך להיות בצנעא וכבוד הוי' הסתר דבר.

ומה לגבי הצורך הדחוף למלא את רצון הרבי ולהרחיב את 770?

על הצורך להרחיב את 770 אין צורך להכביר במילים. העניין הזה נמצא בציפור הנפש של כל אחד מאיתנו. הרבי דיבר על כך כל כך הרבה, כולל מילים נפלאות בקונטרס בית רבינו. הרבי יצא בעצמו להשתתף ב'הנחת אבן הפינה'. וברור שהרצון של הרבי הוא שהמקום יהיה 'לכבוד ולתפארת' כראוי ל'תל שכל פיות פונים בו'. ובפרט במצב הנוכחי, זה לא רק צורך רוחני, אלא עניין שנדרש בפועל ממש, מבחינה מציאותית..

אבל בדיוק זו הנקודה אותה ביקשתי לחדד לתלמידים, ואותה, ברשותך, אבקש לחדד גם כעת: זה לגמרי לא קשור למקרה שלנו! הרבי מסביר ב'דבר מלכות' של פנחס, ובאריכות רבה, שלכל אחד יש תפקיד בעולם, חלקו בעולם, וגם כשהוא רוצה לפעול על 'פינה אחרת', על משהו שאיננו שייך אליו, הוא צריך לעשות זאת על ידי שהוא פועל כדבעי במקומו הוא!

נוגע לך שירחיבו את 770? אם אתה 'תמים', תוסיף בתורה תפילה וצדקה! תתייגע יותר בלימוד התורה! שאל את הנהלה שלך במה אתה יכול להוסיף! אתה אברך? יש לך 'עשה לך רב'! שאל אותו כיצד תוכל לסייע בעניין ברוחניות, או בגשמיות, להשפיע על הנוגעים בדבר, שעליהם מוטלת האחריות.

אבל לפעול באופן שהוא היפך השליחות שלך? בתחום שלא אתה הופקדת עליו? ופעולה שכזו שלא יכולה להביא תועלת (ובוודאי כבנידון דידן, שזו פעולה שלילית בתכלית), ואדרבא, צריך להתפלל שהיא לא תפעל להיפך ח"ו!

בוגרים רבים או ידידי הישיבה הם היום אבות לילדים, מורים לתלמידים. איזו נקודה הם צריכים לחדד לדור הצעיר בעקבות המאורעות?

בדיוק הנקודה הזו. שכל דבר צריך להעשות לפי הרצון של הרבי ולפי ההוראות של הרבי. 'תמים' כפוף לחלוטין להנהלת הישיבה. ובוודאי תמים בישיבה ב-770. ענייני הקהילה נחתכים על פי המרא דאתרא. לכל אברך צריך להיות 'עשה לך רב' פעיל. ורק באופן הזה, רק בצורה הזאת, אפשר לבצע את רצונו של הרבי כדבעי.

וכאן המקום להבהיר שכל האירועים הללו, אינם ח"ו משהו שקשור ושייך לאמונת החסידים בדברי הרבי בעניני משיח, לעבודה של 'קבלת פני משיח צדקנו', להכרזת 'יחי' וכו' וכו', ולא כפי התופעה המצערת של אנשים שעושים שימוש ציני באירועים אלו בכדי לפגוע באמונה וב'קאך' בעניינים אלו, ולהעמיד על ידי זה באופן שלילי את הנהגתם של רוב רובם של אלו אנ"ש ש'חיים' וחדורים במיוחד בעניינים אלו.

אנו נמצאים היום ימים ספורים לפני י' שבט. באיזו נקודה יכול חסיד להתחזק לקראת היום הגדול והקדוש?

ידע איניש בנפשי' איזו נקודות צריכות שיפור אצלו. אבל הנקודה הכללית, היא כמובן, להוסיף ולהתחזק בהתקשרות לרבי מלך המשיח. הרבי מסביר בשיחת ב' ניסן תשמ"ח, שכשם שבראש השנה נמשך 'אור עליון יותר בכל שנה ושנה', כך גם בעניין הנשיאות ביום קבלת הנשיאות. ומובן, שהדבר צריך להוסיף אצלנו לכל לראש התקשרות לנשיא הדור.

וכפי שהרבי מגדיר בעצמו, בשיחת ש"פ וארא תשנ"ב, באיזה אופן ובאיזה צורה צריכה להראות ההתקשרות בדורנו:

"צריך כל אחד ואחד לקבל על עצמו, להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במעשיו, תורתו ועבודתו של בעל ההילולא, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו – ובפרט בהביטול וההתקשרות אל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא הדור, "הנשיא הוא הכל", שבכאו"א – מציאותו וכל עניניו, בכל מכל כל, נעשים קודש לנשיא הדור, עי"ז שמלאים וחדורים בקיום שליחותו של נשיא הדור – משה רבינו שבדור, גואל ראשון הוא גואל אחרון – שענינו העיקרי "להביא לימות המשיח" בפועל ממש."

אם נתבונן, יש כאן כמה נקודות:

– ההוספה צריכה להיות בכל ענייני הנשיא.
– באופן מיוחד, ב"ביטול וההתקשרות" אליו (וכנ"ל, שבזה נכלל גם הציות ואי הסטיה מכל הוראותיו של הרבי).
– התקשרות באופן כזה שכל העניינים נעשים "קודש לנשיא הדור", מלאים וחדורים בשליחותו.
– ומהי השליחות? עניינו העיקרי של נשיא הדור, שהוא "להביא לימות המשיח".

ובפשטות, התקשרות כהיום פירושה המעשי הוא – התמסרות לעבודה של 'להביא לימות המשיח', שהיא עניינו העיקרי של הרבי, "גואל אחרון", ובזכות התמסרות והתקשרות זו נזכה תיכף ומיד ובפועל ממש להתגלות של הרבי מלך המשיח, ב770 שיתחבר לבית המקדש השלישי.