אם מישהו היה צריך המחשה לניתוק שבין שופטי בג"צ לעם, הגיע פסק הדין של פסילת חקיקת תיקון הסבירות כדי להמחיש עד כמה מנותק מגדל השן הבג"צי מהעם שאותו הוא מבקש לייצג ועליו לשלוט.
דקות לפני פרסום ההודעה על פסילת חוק היסוד יצאה הודעה נוספת לתקשורת, דרמטית בהרבה: חייל צה"ל נפל בקרב. האם כך בחרה השופטת חיות לסיים את כהונתה, כשההודעה על פסק הדין הדרמטי החותם של מורשתה יוצאת לאור רגע אחרי הודעה על נפילת לוחם בקרב?
התשובה היא בעצם ההתעקשות על פרסום הפסק בימי מלחמה. על חודו של קול, שלושה חודשים לאחר פרישתה ולמרות ההפצרות ונסיונות הדחיה, בחרה אסתר חיות להותיר חותם אפל על מדינת ישראל. זו הפרשנות היחידה לפסק הדין של פסילת חוק יסוד וניכוס סמכויות מרחיקות לכת בשעה שלוחמינו בקרב, מימין ומשמאל.
אבל למרות שזהו סוף המערכה, זהו אינו סוף פסוק. הפעם זו אינה מטאפורה: בג"צ ניצח בקרב, אבל לא במערכה. פסילת חוק היסוד של תיקון הסבירות לא תעורר כעת מהומה כי הימין ינהג באחריות. אנחנו לא נצית מלחמת אחים ולא נשרוף את המדינה בזמן שחיילים מתים בקרב. אנחנו לא ננהג בחוסר אחריות כמו שופטי בג"צ, אלא ננהג באחריות.
אבל התיקון בוא יבוא. ביום אחרי המלחמה יהיה כאן סדר חדש. המילואימניקים שיחזרו משדה הקרב יביאו איתם את בשורת האחדות וגם את הדרישה לשינוי. קואליציית הימין העתידית תצטרך לחבר מחדש את חלקיה האובדים, כמו מתן כהנא, גדעון סער ושאר אנשי ימין שמצאו את עצמם במחנה אחד עם יאיר גולן וניצן הורוויץ, בימים ההם של לפני ה-7 באוקטובר, כשהיה נראה שסדר היום הביטחוני ירד מהפרק.
יחד איתם נצטרך לבנות קואליציה חדשה בעד רפורמה מקיפה, במערכת המשפט ובכל מערכות המדינה שהביאו אותנו למחדל 7 באוקטובר.
אז נכון שקיבלנו היום גול כואב. תזכורת לכוחו המופרז של בג"צ שרואה בעצמו סמכות עליונה. אבל התיקון בוא יבוא.