כשחביות של שמחה נשפכו בחדרה • תיעוד היסטורי

שמחה פורצת גדר. אבל שמחת תורה של חסידי חב"ד – פורצת את כל הגדרים. כך זה היה ברוסיה, ואת הרוח הזאת ביקש ר' שניאור צבי הירש שניאורסון – ממייסדי חדרה – להביא למושבה הצעירה.

זה היה באחת מהשנים הראשונות לייסוד המושבה. קבוצה של מתפללים, ביניהם ר' שניאור צבי הירש שניאורסון – שמחו ורקדו ביום שמחת תורה. השמחה הרקיעה שחקים ולקראת הצהרים, היציאה מההגבלות הובילה אותם לצאת מגבולות בית הכנסת ולהסתובב בין בתי המושבה. לחלוק עם התושבים 'חביות של שמחה'.

קבוצת המתפללים אחזה בחבל שנמצא במקום לא ידוע. הם תפסו בו וכך הסתובבו בין בתי המושבה. עד ביתו של דוד לבוצ'קין הם הגיעו, שם שהו אנשי 'השומר' שעוד נמו את שנתם לאחר ליל שמירה. אך התירוץ הזה לא סיפק את קבוצת המתפללים, ואלו העירו אותם בשמחה וריקודים עד שאנשי השומר שמחו ורקדו גם הם.

קבוצת המתפללים לא נחה ולא שקטה עד שבאה לבית האחרון במושבה, ביתו של מנדל וילנסקי. משהגיעו לביתו ושמחו ושימחו בלי גבול, החלה הקבוצה להתפזר אט אט, איש איש לביתו, לאכול בשמחה את לחמם.

בין קבוצת המתפללים בלט במיוחד גבאי בית הכנסת בחדרה, שהיה חסיד חב"ד ועלה על כולם בשמחתו, עובדה שגרמה קורת רוח רבה לר' שניאור צבי הירש שניאורסון.

(מתוך הספר 'תולדות חב"ד בחדרה' שעתיד לראות אור בקרוב)