נכנסים לשנה השישית – מה זה אומר?

הרב מנחם כהן

מחזור המעשרות מורכב משבע שנים, כשבסיומם שנת השמיטה. בשנה השלישית ובשנה השישית נוהג 'מעשר עני'. שנת ה'תשפ"א היא השנה השישית (לאחריה תבוא שנת השמיטה), ובה נוהג מעשר עני, זו שנה בה צריכים להפריש לעניים מהפירות אותם מגדלים.

מהי הכמות אותה צריך להפריש?

בכל שנה (מלבד שנות מעשר עני), אנו מותרים לאכול את כל הפירות שלנו חוץ מהחלק המזערי (מעט יותר מ1%) אותו אנו מפרישים, ובו אסור לנו להשתמש. את קדושת שאר המעשר (מעשר שני) שנותר בין הפירות שלנו, אנו מחללים על מטבע (לגבי מעשר ראשון – ראה להלן). קרן המעשרות של 'יפוצו' מחזיקה מטבעות עבור כל המנויים ומטפלת בכל התהליך, כך שמה שנשאר למנוי לעשות הוא רק לקרוא בכל פעם את הכתוב במגנט, אותו כל אחד קיבל לביתו.

בשנת 'מעשר עני' אנו מצווים לתת לעני כמות גדולה יחסית של פירות – [בעוד הלוי אליו צריך לתת את המעשר (מעשר ראשון) בשנים אחרות בהן המעשר צריך להגיע ללוי והוא יהיה צריך להוכיח שהוא אכן 'לוי מיוחס' כך שבפועל אנו משאירים את הפירות עצמם אצלנו ואוכלים אותם], העני אינו צריך להיות מיוחס ועלינו להעביר אליו את המעשר. העני, הוא אדם שמוגדר כעני ע"פ כללי ההלכה ואת הכללים הללו צריכים להכיר בכדי לקיים את המצווה כתקנה.

הכמות אותה צריך בפועל להעביר לעני היא 9% מהפירות כולן (כיוון שאחוז אחד אנו מפרישים ולא אוכלים אלא עוטפים בשני עטיפות, ו9% נוספים הינם מעשר ראשון)

מהי היחודיות של שנת מעשר עני?

מצוות מעשר עני הינה אחת מהצוות הנדירות והמיוחדות אותן אנו עושים בשלימות גם בזמן הזה. אנו מצפים ליום בו קרן המעשרות תעמוד לרשות המנויים בכדי להקל על קיום כל המצוות התלויות במעשר, ולתת את המגיע לאותם שהרבי שליט"א מלך המשיח יודיע עליהם שהם כהנים ולווים.

אמנם כעת אנו מתכוננים לגאולה ומקיימים את מצוות המעשר כהכנה לקיום שלה לעתיד לבוא כמצוות רצונך.

אבל השנה ישנו משהו מיוחד בכך ששנה זו בה המעשר צריך להנתן לעני וזו המצווה הנדירה מכל מצוות התרומות ומעשרות שאנו מקיימים גם בזמן הזה.

מה קורה עם מנוי בקרן המעשרות של 'יפוצו' המגדל בחצר עץ פרי?

במצווה זו של 'מעשר עני' יש הבדל בין מי שמפריש מ'ספק טבל', זאת אומרת, מי שקנה פירות וירקות בחנות או קיבל לאחר שהירקות עברו כמה ידיים ויתכן שבדרך היה מי שכבר עישר אותם.

במצב כזה בו יתכן שאי מי, מגופי הכשרות (גם אם השגחתם היא מינימאלית), הפריש מעשר, ולכן הירקות נקראים 'ספק טבל' ומי שיש לו ירקות שכאלו, נכון אמנם שהוא רוצה לעשר אותם שוב, בכדי לאכול רק מה שהוא כשר בוודאות. אך במצב שכזה לא מוכרחים לתת את הירקות המופרשים לעני.

אדם המגדל או מפריש מפירות או ירקות שוודאי שהם אינם מעושרים, יהיה צריך לתת את המעשר עני לעני ממש.

וכאן שוב באה קרן המעשרות של יפוצו ומסייעת.

אז בעצם מכל שקית ירקות מהחנות אנו צריכים להפריש כמות קבועה ולחפש עני?

שוב נסכם את דברינו בשאלה הקודמת: גם אדם הקונה בחנות וגם אדם המגדל בחצרו- אינו צריך לתת לעני אלא רק להפריש ולומר את מה שכתוב בנוסח המעשרות המופיע על המגנט המגיע לכל מנוי בקרן המעשרות של 'יפוצו'.

אמנם אדם המפריש מטבל וודאי, צריך גם לתת סכום קבוע (9%) לעני, אך בפועל קרן המעשרות דואגת לכך, וכולם ללא יוצא מן הכלל יכולים וצריכים לפעול על פי ההוראות הפשוטות מרבני קרן המעשרות.

הקרן דואגת לכל מה שצריך!

מה הפתרון שנותנת קרן המעשרות?

ארגון 'יפוצו' מלבד הפצת המעיינות הרחבה והסברת עניינו של משיח באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד, אותה פועלים התמימים ועשרות האברכים מידי שבוע, הארגון תומך במספר רב של אברכים תלמידי חכמים המתגוררים בערים חרדיות שחלקם מוגדרים כעניים ממש לפי כל כללי ההלכה, האברכים מקיימים לימוד קבוע בענייני גאולה ומשיח שבחסידות ומקבלים מידי שבוע לצד קונטרסים ערוכים המלאים בכל טוב רוחני, גם תמיכה גשמית למשפחה המתבטאת בסלי ירקות ומזון ושאר מצרכים.

כמובן שהפעילות הזו נעשית בתאום מלא עם רבנים ובאה במקביל לשאר פעילות הארגון בהפצת המעיינות הדפסת גליונות 'אחרית הימים', החזקת בית המדרש 'לעבדיך באמת' שבמרכז בני ברק ועוד.

אכן, באמצעות קרן המעשרות שע"י 'יפוצו' ניתן לקיים את מצוות המעשר באופן הטוב ביותר לפי כל כללי ההלכה.

איך חותמים מנוי לקרן המעשרות של יפוצו?

בחתימת המנוי הנכם הופכים לשותפים של ממש בהפצת המעינות בקנה מידה אדיר שאין לו אח ורע בהסטוריה החבדית!

להצטרפות התקשרו: 0585770285

או כתבו לנו בקישור https://wa.me/97257770285

או באתר bit.ly/770chabad