אדר ראשון ואדר שני בהלכה וע"פ מנהג חב"ד

יום יארצייט:

נפטר בשנה פשוטה –
מנהג בני ספרד: עושים את יום האזכרה באדר ב'.
מנהג בני אשכנז – באדר א'. ויש שעושים בשניהם.
מנהג חב"ד: עושים את מנהגי היארצייט בשני האדרים.
נפטר בל' אדר א' – בשנה פשוטה – התאריך יהיה ל' שבט.
אבל שאביו / אמו נפטרו בחודש אדר בשנה שעברה  – יסיים את אמירת הקדיש (11 חודש) בחודש שבט , ובחודש אדר א' (סיום 12 חודש) מנהג מנהגי יארצייט וכן בחודש אדר ב'.
מקור: מחבר ורמ"א בשו"ע או"ח סימן תקסח,ז. מג"א שם סק"כ. נטעי-גבריאל הל' אבילות ח"ב עמ' תקנ"ט. שו"ת רב פעלים ח"ד סימן מא. ילקו"י הל' אבילות סי' מ סי"ב. (ולהעיר מחזו"ע אבילות ח"ג עמ' רלא), גשה"ח פרק לב אות ט, וראה גם בפני ברוך סי' לט דיני יארצייט סל"ה. אג"ק ח"ג עמ' קצט, ספר המנהגים עמ' 79. לגבי עליה לקבר בתום יב"ח – מיו"ד סי' שדמ,כ.

בר מצווה בשנה מעוברת:

נולד בשנה פשוטה – והשנה שנה מעוברת – בר המצווה בחודש אדר ב'. (ויש לחוש גם באדר א', ולמעשה יש לשאול רב מורה הוראה בפועל האם יצטרף למניין, לזימון)
נולד בשנה מעוברת – חודש אדר א' / אדר ב' – והשנה שנה מעוברת – בר המצווה באותו תאריך שנולד, אדר א' או אדר ב' .
נולד בשנה מעוברת – והשנה פשוטה – חוגג בר מצווה באדר כרגיל.

הנחת תפילין לפני הבר מצווה:

למנהגנו שמתחילים להניח תפילין חודשיים לפני הבר מצווה, יש להניח לפי תאריך חודש אדר א', היינו שאם נולד בכ"ג אדר בשנה פשוטה, בשנה מעוברת יתחיל להניח מכ"ג טבת (כדי לחוש גם לחודש אדר א')

מקורות: רמ"א או"ח סי' נה ס"י. וראה גם באג"ק חי"ד עמ' תסג, ובחלק כד עמ' רצה בהערה. התוועדויות תשמ"ו ח"ב עמ' 538 הע' 11. בר מצווה בשנה מעוברת: ראה שו"ת הלכות קטנות ח"ב סימן קעד, שו"ת שבות יעקב ח"א סימן ט, שו"ת בנין ציון סימן קנא. שו"ת מלמד להועיל סימן קיד.
הנחת תפילין: ראה שו"ת בית שלמה אבהע"ז סימן נו, ובנט"ג הלכות בר מצווה פ"ב ס"ד, וס"ו. מג"א סימן לז סק"ב, ובשערי הלכה ומנהג ח"א עמ' עז (סימן לב) וש"נ.

יום הולדת:

נולד בחודש אדר א' – יום הולדתו יחול בחודש אדר א'.
הנולד בחודש אדר ב' – חוגג יום הולדת בחודש אדר ב'.
הנולד באדר שנה פשוטה – בשנה מעוברת נוהג במנהגי היום הולדת בשני האדרים.(ראה גיליון התקשרות תנג עמ' 13).

שמחת חודש אדר
יש שכתבו שהינה בחודש אדר ב', אמנם הרבי מבאר ש'מרבין בשמחה' צריך להיות גם בחודש אדר-ראשון, אלא שאין זה מגיע לאותו תוקף שיש ל'מרבין בשמחה' בחודש אדר-שני, שבו חוגגים את פורים ממש, 'ימי ניסים לישראל' בפועל ממש".

מקורות: גמ' תענית כו,א ורש"י שם. ובשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סימן פח , ספה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 391, ובאג"ק חכ"ב עמ' קסט. לקו"ש חט"ז עמ' 349)

הרב פנחס קדיש
רב ומו"צ, ומרבני מכון הלכה חב"ד.