הרב אליהו ע"ה: מקווה בור על גבי בור הוא מהדרין מן המהדרין

מספר הדיין הרב יעקב חביב חבר בד"ץ איחוד הרבנים "ברוך ה' חזרנו היום לאה"ק אחרי שנשארנו שבועיים בחו"ל לצורכי שחיטה עופות דקות וגסות עם צוות של שובי"ם מומחים ויר"ש ממבוחרי אנ"ש, עבור הכשרות של הבד"ץ איחוד הרבנים למהדרין, הקדמתי חזרתי לישראל כדי שנוכל להשתתף ליומא דהילולא דצדיקייא השמיני של מו"ר ועט"ר הראשל"צ הגר"מ אליהו זצוק"ל ביום חמישי הבעל"ט. כשירדתי מהמטוס קבלתי הודעה מהשליח של הרבי בעיר ניס והאזור הרה"ג הרה"ח ר' יי"צ פינסאן שליט"א והוא על אודות המקווה אשר זכה לבנות זה כמה שנים מקווה בור תחת בור מהודר ויפה הנקרא "מקווה מים חיים" ודא עקא כעת מתעוררים שני רבנים ספרדים הגרים בעירו ומפרסמים בפני עם ועדה ובראש כל חוצות כי המקווה הזה הוא פסול לספרדים ואסור שנשות ספרדיות יטבלו לנדתן במקווה זה, והשליח הרב פינסאן שואל האם יש אמת בדבריהם לגבי נשות ספרדיות, ואם אין בדבריהם כלום מה ניתן לעשות כדי להשתיקם.

הנה בהתחלה חשבתי שע"מ לענות להם נכתוב תשובה ארוכה מבוססת על דברי גדולי הפוסקים ראשונים ואחרונים אשר ראו במקווה שלנו "מקווה ע"ג מקווה" כמקווה הכי מהודר ע"פ ההלכה, מקווה זה עומד ע"פ הוראותיהם של הרבי הרש"ב ז"ע והרבי נשיא דורנו, והוא כי במקווה ע"ג מקווה חוששים לדעת הראב"ד הפוסל בנתן סאה ונטל סאה שהרי גם במקווה של "מים שאובים" שהוכשרו ע"י השקה למי גשמים צריך תמיד להישאר בה רוב שיעור מקוה של מי גשמים מקוריים. וכשנוסיף שהתשב"ץ הורה להחמיר לדעת הראב"ד להלכה, כאשר זוהי גם שיטת הרמב"ם ורבנו ירוחם כפי שמובא בשו"ת צ"צ חיו"ד סי' קעא ושכך גם דעתו של הש"ך להחמיר כרבינו ירוחם. הנה מסיבה זו לא רצו לסמוך על ההשקה דרך נקב שבמחיצה שבין מקוה הטבילה לבין אוצר מי הגשמים שבצדה, כי בדרך זו מתערבים מים אלו באלו, ולאחר הרקת מקוה הטבילה פעמים מועטות ישארו גם רוב המים שבאוצר מי הגשמים ממים שאובין שפסול לדעת הראב"ד ושאר הפוסקים שסוברים כדעתו, אבל ב"מקוה על גבי מקוה" שאין המים שבאוצר התחתון מתערבין כ"כ עם מי המקוה העליון ונשארים בם מי הגשמים זמן רב. ובכך במקוה שבצד מקוה ממלאים את מקוה הטבילה למעלה מנקב ההשקה ומאחר שטבעו של המים להשתוות בגבהם ובכך נשפך עודף המים  שע"ג הנקב אל תוך אוצר הגשמים שבצדו ומתערה במי הגשמים שבאוצר וכאשר מריקים את מקוה הטבילה חוזר אותו עודף המים המעורבים אל תוך מקוה הטבילה שמריקים, וזה ממש ההגדרה של נתן סאה ונטל סאה שהוא פסול לדעת הרבה פוסקים ובראשם הראב"ד. אבל במקוה ע"ג מקוה כשיטתנו, הרי כאשר המקוה התחתון מלא במי גשמים יישארו אותם מי גשמים זמן רב כי האוצר התחתון  מלא עד למעלה וגגו מכוסה, מלבד נקבי ההשקה שבו, כך שגם אם ימלאו ויוריקו המקווה העליון, כל הזמן יעמדו המים שבאוצר התחתון על עמדם והמים העליונים לא ידחקו אותם לצאת לא בזמן המילוי וההרקה ולא בזמן הטבילה. ועוד זאת כאשר גם מצד הטבע שמים חמים עולה למעלה ומים צוננים טבעו לרדת למטה, א"כ במקווה זה המי המקווה העליונים הם חמים יותר ומי האוצר התחתון הם תמיד צוננים, הרי בטבע שלהם זה מונע את יציאת מי הגשמים שבאוצר שלמטה לצאת אל המקווה שלמעלה.

זאת ועוד כי כל המעלות נמצאות ב"מקווה ע"ג מקווה" הלכתיות ופרקטיות, שהרי המים הנמצאים באוצר התחתון מוכשרים הם מיד בכניסתם למקוה וניתן למחזר את המים לשאוב מי מקוה חמים כדי לסננם ולנקותם מחיידקים ומשקעים ולהחזירם למקווה בדרך המשכה במעגל סגור, ובכך ניתן לשמור על ניקיון והיגיינה בצורה מקסימלית. ועוד זאת בכך חוסכים הרבה מים שהרי אין צורך להוסיפם מבחוץ ובכך חוסכים גם הוצאות מרובות של חימום ובכך חוסכים בבניה כאשר יש אוצר אחד ולא שניים ובכך חוסכים במקום כי האוצר הוא מתחת למקווה ולא שני אוצרות בצידה ובכך מקבלים מקווה יותר מרווח ויותר יפה.

ובאמת ניתן עוד להוסיף אריכות גדולה מפי ספרים ומפי סופרים אשר מהללים את הידורו של המקווה הנקרא "מקווה ע"ג מקווה" שיטת חב"ד, ולא מצאו ח"ו לפסול אותו או לחלק בו לדעת הספרדים או אשכנזים, אלא עומד הוא ע"פ כל כללי הפסיקה וההלכה לכל קהילות ישראל בלי יוצא מן הכלל, והמוציא לעז על כשרים וכו' וכו'.

אחרי מחשבה נזכרתי במה שראינו אצל הרבי בשנת תש"ן כאשר עבר בחלוקת הדולרים הרב צבי כהנא והעלה נושא ישן נושן אשר כתבו ע"ז אריכות והוא על ענין של אי השינה בסוכה. והרבי התבטא בחריפות גדולה "אשר מי שבא בטענה ע"כ הם בעלי מחלוקת, שיודעים הם את האמת, והרבי לא רצה לבוא ולנצל את זמנו כדי להסביר להם מה שהם בעצמם יודעים, אלא כ"ז הוא עצת הס"מ שמצא דרך להביא את המחלוקת, כאשר מצא יהודים בעלי זקן ארוכים ושלמדו פעם בישיבה ובאים לעורר שוב ושוב לא בכוונה לדעת את האמת כי את זה הם יודעים אלא לעורר מחלוקת בכלל ישראל. ובכך הוא הדין כאן הדין של "מקווה ע"ג מקווה" אותם אלו שעוררו בעיר ניס, יודעים הם את האמת שהמקווה הוא מהודר בתכלית ההידור, וזאת גם לשיטת הספרדים אלא רצונם לחרחר ריב ומחלוקת. ובכך זמננו יקר לענות וגם אם ניתן מענה לא ירצו לקבלו, כדרכם של בעלי מחלוקת.

אלא אמרתי נביא מעשה רב, וזה יהיה יותר חזק מכל תשובה הלכתית שנכתוב לאותם בעלי מחלוקת, נזכרתי במעשה דומה שלפני חמש עשרה שנה אשר רב ספרדי מפורסם הגיע לפלארידא ומצא זמן לפרסם הודעה לכל הספרדים שבפלורידא שאסור להם ללכת למקווה שנבנה ע"פ הוראת הרבי הרש"ב נ"ע "מקוה ע"ג מקווה" שבנו השלוחים הקדושים במסירות נפש להרבות טהרה בישראל כרצונו של רבנו נשיא הדור, ובמעשה זה גרם לנזק אדיר ופריצה בטהרת ישראל, שהרי קהלות הספרדים מדקדקים מאד ב"ועשית בכל אשר יורוך" ואם מגיע רב חשוב ספרדי ומוסר הודעה מעין זאת מיד הם נשמעים.

כשראה זאת השליח הראשי של פלארידא הרה"ח ר' אברהם קארף שליט"א נסע במיוחד לאה"ק ונכנס אצל מו"ר ועט"ר הראשל"צ הגר"מ אליהו זצוק"ל והכין מכתב המפרט את המעשה החמור, יחד עם קונטרס שהכין בענין מקווה ע"ג מקווה לשלוחים בפלארידא.

ולחיבת הקודש נביא את המכתב ואת לשונו:

"בעל הבית א' שעזרתי לו לבנות מקוה ע"פ הוראות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, שלענ"ד היא המקוה היחידה שכשרה לכל הדיעות, שמתקן החשש דנתן סאה ונטל סאה ומתקן לפי הדעה שצריך להיות זריעה ולא מספיק השקה, גם החשש של המהרי"ק כאשר ההשקה היא ע"י נקב מן הצד וכאשר טובלים זוחל מן המקוה להבור מן הצד חשוב זחילה. וכן אין שם החשש של הדברי חיים של קטפרס כמבואר באגר"מ ומוסג"פ.

וכן תקנתי כו"כ מקואות כאלו, "מקוה ע"ג מקוה" אצל כמה וכמה שלוחים פה בפלארידא. והבעל הבית הנ"ל בנה מקוה כזה כדי לזכות את אלו שגרים בסביבתו שיוכלו להשתמש במקוה בלילות שבתות וימים טובים, שאינם יכולים לנסוע אז באוטו. ולא יצטרכו להשתמש בהיתרים שנותנים להם ללכת בעוד היום גדול.

והנה זה עכשיו בא לכאן רב אחד ספרדי שמו י.י. והוציא לעז על המקוה ואמר לכל הספרדים שגרים שם שהמקווה אינה כשרה מפני שאין שם בור מן הצד, ומי שמשתמש במקווה הם טמאים ובועלים נדות, ויותר טוב שילכו בעוד היום גדול למרחוק.

הנה אם כבודו מסכים שאינו נכון מה שהוא אומר ומסכים לדעתינו, אבקש מכבודו שיאשר זה במכתב ונוכל להראות זה לאחינו הספרדים ותתקן הדבר. ונזכה שאמת מארץ תצמח, ונזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש.

בכבוד והערצה הנני מקוה לתשובתו.

אברהם קארף

נוסף למכתב צירף קונטרס הלכתי המקיף ענין "'מקוה ע"ג מקוה".

כשנכנס הרב קארף ללשכתו של מרן זצ"ל נוכחתי בחדר ושמעתי היטב את השאלה והגשת המכתב ואת תשובתו של מו"ר זצ"ל אשר ענה בצורה חדה שכמובן שאין שום חשש של פסול במקווה בשיטת חב"ד "מקוה ע"ג מקוה" ושהוא מהודר מאד, ושכמובן שנשים ספרדיות יכולות ללכת לטבול שם בלי שום שאלה כלל וכלל.

אחרי שהרב קארף יצא ראיתי שהרב זצ"ל מעיין בקונטרס ואז הוא אמר לי  "בטח שהרב הזה שפסל יודע את האמת ומכיר את ההלכה ולכן לא יעזור לכתוב לו מכתב מסביב להלכה כי השיטות ידועות וברורות, אלא קרוב לומר שהדברים מגיעים ממקום אחר", סתם ולא פירש.

בשנת תש"ע ביארצייט הראשון של מרן זצ"ל אני פוגש את בנו יבלחט"א ידידי הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א ראש הכולל דרכי הוראה, ומספר לי שבסידור מכתבי הרב מצאו תשובה שהרב ענה בקשר למקווה "מקווה ע"ג מקווה" של חב"ד תשובה למכתבו של הרב קארף ובשאלתו על אודות נשים ספרדיות שבפלארידא, אמרתי לו שאשמח לקבל העתק מהמכתב שנכתב ע"י מרן זצ"ל בכת"י.

ובאמת בעיון במכתבו רואים בכמה שורות שנכתבו "חכמה ותבונה ודרך ארץ" במקום אחד, ומעבר לכל, "דין אמת לאמיתו", מרן זצ"ל בלי צורך לכתוב מראי מקומות כי "המפורסמות אין צריך ראיה" מילים עמוקות "די לחכם ברמיזה" כי הרי כל אלו שדברו נגד "מקוה ע"ג מקוה" בימינו, הם לא מחפשים לשמוע על מקורות הלכתיים, ובכך חבל להתייחס אליהם, אלא המטרה היא לנשות הצדקניות מק"ק הספרדים שצריך להרגיע אותן כי טהרתן של ישראל זה מה שעולה מעל הכל, ולהגיד להן כי פשוט הוא שבנות הספרדיות יטבלו במקווה כשיטת הרבי הרש"ב נ"ע וטבילתן יעלה יפה יפה.

ולחיבת הקודש נביא את לשון התשובה של מרן זצ"ל:

יום ד ה' טבת תשס"ד לסדר "ותחי רוח יעקב אביהם"

לכל מאן דבעי

מהלכה אין אשה נטהרת עד שתכנס ותכניס כל גופה במקוה טהרה, אם שערה אחת משערות ראשה לא נכנסה למקוה אינה טבילה.

מקוה מטהר את הטמאים. ואשה שאינה טובלת, חוטאת ומחטיאה את בעלה באיסור חמור מאד.

ועל כן יש זכות מיוחד לאשה בעת שטבלת היא מברכת ברכה מיוחדת עם שם ומלכות, מה שאין רב גדול יכל היום לברך.

כל מקוה שיש בו מים 40 סאה מי גשמים הוא בסדר וכשר לטבול בו.

נהגו לעשות מקוה שיהא בו מי זריעה והשקה, ומעיקר הדין מספיק השקה כשפופרת הנאד, ואין זה משנה אם זה מן הצד או מלמעלה, כולם מהדרין מן המהדרין.

ויהי רצון שנזכה "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" בב"א.

בברכה

מרדכי אליהו

אשר ע"כ מי לנו גדול כמרן הראשל"צ הגר"מ אליהו זצ"ל מרא דארצנו הקדושה, וגדול הפוסקים הספרדים, אשר הוסיף קדושה וטהרה בעולם וכל ימיו התעסק בטהרת המשפחה, אשר כותב בלי שום היסוס שנשים הספרדיות יכולות לטבול במקוה ע"ג מקווה וכולם מהדרין מן המהדרין, מי יבוא אחרי המלך מאן מלכי רבנן מרן פאה"ד זצ"ל ולהעיז לומר דבר על המקווה שלנו "מקוה ע"ג מקוה".

זה התשובה שצריך להעביר לאותם רבנים שבאים לטעון על בנות הספרדיות שח"ו לא לבוא לטהר את עצמן במקוה שלנו, אלא גם לספרדיות "מקווה ע"ג מקווה הוא מהדרין מן המהדרין" ובברכה שהן מברכות יש להן זכות מיוחד "מה שאין רב גדול יכל לברך".