דעתו של הרב משאש ע"ה בענין הפאה נכרית

מספר הדיין הרב יעקב חביב מרבני מכון הלכה חב"ד וחבר בד"ץ איחוד הרבנים ו"מכון הלכה חב"ד":

"זכיתי לשמש גדולי ומאורי ישראל מהדור הקודם אבל קשר מיוחד היה לי עם מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל רבה של ירושלים וראש אבות בתי הדין אשר זכיתי להסתופף במחיצתו ולשמשו בשימוש חכמים, כך זכיתי שהגאון זצ"ל הצטרף איתנו בשאלות חמורות בעניני יוחסין ובחשש ממזרות, והוא אשר עודדני להוציא את פסקי ותשובותי בד' חלקי השו"ע שו"ת ריח השדה ועבר על כל הספר מתחילתו ועד סופו והעיר והוסיף כיד ה' הטובה אליו ובסוף כתב הסכמה ארוכה על ספרי עם הארות והערות ארוכות בחיבה יתירה ובכך זכינו לקבל הסכמתו האחרונה על ספר בהלכה כי כמה שבועות אחרי זה עלה בסערה השמימה.

וממשיך הרב חביב "הייתי נוכח לראות עד כמה מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל נפשו קשורה בנפשו של כ"ק אדמו"ר נשיא הדור ובחכמתו הגדולה לחם במלחמתה של תורה על כבודו ועל מבצעיו ופסיקותיו של הרבי. והיות כי מו"ר הגאון זצ"ל היה מגדולי הפוסקים וקשור הוא לכל החוגים, כשראו עד כמה היה קשור לרבי ומכבדו עד מאד דבר זה מנע לא פעם מכמה חוגים לצאת נגד הרבי. אני בעצמי נוכחתי לראות עד כמה הוא פעל בענין בנין מקוואות בור תחת בור כשיטת רבותינו נשיאינו. קצרה היריעה מלספר על הקשר המיוחד בהיותו במרוקו ואחרי זה באה"ק והם דברים שסופרו באריכות וכתובים הם בהרבה ספרים כדוגמת ספר "תולדות חבד במרוקו" או "שמן ששון מחבירך" "בסוד שיח" ועוד. אפשר לראות זאת דרך המכתבים ששלח אליו הרבי שהתפרסמו באג"ק ובספריו של מו"ר הגאון זצ"ל שו"ת תבואות שמש ושמש ומגן אשר מזכיר בפסיקותיו דברי קודשו של הרבי והכל בדחילו ורחימו.

ואף הידידות והכבוד הגדול שהיה בין מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל לבין הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל אשר החשיב אותו עד מאד כרוב גדולתו בתורה ובפסיקה, והיה פונה אליו לקבל פסקי דין בשאלות הכי חמורות בהלכה, מו"ר הגאון הרב משאש זצ"ל היה עומד על עמדותיו לבלי חת כשהדבר היה נוגע לפסקי דינים, והיה דן ומפלפל ואף לפעמים חולק על פסיקותיו של הרב עובדיה זצ"ל, הכל באהבה ובדרך ארץ כדוגמת ת"ח המתכוונים לדבר הלכה, דברים אלו ניתן לראות בג' פסקי דינים אשר מו"ר הגאון הרב משאש זצ"ל עמד כארי כדעתו הקדושה של הרבי והם בענין הדלקת נרות שבת ויו"ט ע"י בנות קטנות ושהן מברכות וכפי שהובא באריכות בספרי ריח השדה חאו"ח סימן ו'. וכן בפס"ד שכתב בענין שלימות הארץ.

וכמובן אחד מהפסקים הבולטים אשר עמד בו ללא הרף ונלחם בו במלחמה של תורה עם גדולי ישראל ובראשם הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל זה על הפס"ד של הפאה נכרית אשר דעתו של מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל כדעתו של הרבי, וניתן לראות כמה אריכות הוא כתב וחזר וכתב במשך כארבעים שנה כדי לחזק את עמדתו של הרבי בזה וח"ו לא להוציא לעז על נשות אנ"ש ההולכות בהוראת הרבי בזה אשר לובשות אך ורק פאה נכרית.

ובכן המעיין בספרי של מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל יראה שבהיותו עוד במרוקו בשנת תשכ"ד כתב תשובה ארוכה לגר"ע יוסף זצ"ל בענין זה שאסר את הפאה נכרית והביא הוכחות שאין מקום לאסור אלא אדרבה דבר גדול זה ללבוש את הפאה וראה בספרו שו"ת תבואות שמש על אבה"ע סימן קלז ושוב בסימן קלח וראה עוד בספריו שו"ת שמש ומגן חלק א' חאו"ח סימן מב וכן בחלק ב' חאבה"ע סימן ט"ו וסימן ט"ז וסימן י"ז וראה עוד בחלק ג' חאו"ח סימן לב וסימן מז ובחאבה"ע סימן לט ושם הוא מביא הוכחות מגדולי הפוסקים ובראשם כ"ק רבנו הזקן ורבנו הצ"צ זי"ע על ענין וחשיבות לכסות את הראש עם פאה נכרית דווקא.

ובשנת תשס"א שנתיים לפני פטירתו של מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל כתב הוא תשובה ארוכה לראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל וזאת אחרי מה שכתב בספרו הליכות עולם חלק ד פרשת ויקהל אות י"ג לאסור לנשים לצאת עם פאה נכרית, ובתשובה אליו בתאריך ט"ו בשבט ענה לו מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל "אלא שגם הרב הבן איש חי יהיה נר נוסף עם הפוסקים הגדולים שהבאתי בספרי תבואות שמש סי' קלז והם הרמ"א באו"ח סי' עה ……. גם בשו"ע לבעל התניא באו"ח סי' ע"ה פסק בפשיטות להתיר כדברי הרמ"א והשלטי גבורים, ונראה שעליו סמך הבן איש חי, כיון שבעל התניא היה חסיד ומקובל ועם כל זאת הקל בפאה נכרית". ובהמשך תשובתו כתב "גם אמרתי שראיתי בעיר מולדתי לכל המתחסדים ואנשי חב"ד וחסידיהם בכלל שכולם לובשים פאה נכרית גלויה בשוק בלי כיסוי כלל, וסומכים ודאי על בעל התניא בשו"ע שלו, שנמשכים אחריו בכל ענייניהם שידוע לחסיד קדוש ועם כל זאת התיר בזה". "ובפרט שאני הצעיר עומד להליץ בעד רוב העולם המתירים, חכמים ונבונים וכל בני ישראל, וזהו מצוה גדולה להליץ עליהם שיש להם על מה שיסמוכו, וכל שכן שלא לקלל אותם ח"ו, והם גדולים בתורה ובהלכה….. ובמקומי אני עומד ולא ראיתי דבר שיחזיר אותי מסברתי".

מסיים הרב חביב "מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל הוציא בחייו את חלקו השלישי של שו"ת שמש ומגן ובו כלול תשובות שנתן עד שנת תשנ"ט, וכמה חודשים לפני פטירתו עמד להוציא את חלקו הרביעי שבו יהיו כלולים תשובות משנת תש"ס עד תשס"ג אמנם לא איסתייא מילתא אשר אראלים נצחו את המצוקים ונתבקש לישיבה של מעלה בשבת הגדול תשס"ג.

מיד אחרי הפטירה העמידו הבנים של הרב זצ"ל צוות של ת"ח כדי להוציא את כתביו לאור, ובכן בשנת תשס"ז הוציאו לאור את ספרו שמש ומגן חלק ד', אשר בו ניתן למצוא תשובתו הגדולה שכתב בשנת תשס"א לראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל בענין פאה נכרית ראה שם בספר חאבה"ע סימן צג.

והנה השנה לקראת היארצייט החמש עשרה פגשתי ת"ח אשר היה קשור להוצאת ספרו הרביעי של הרב ואמר לי "האם כב' יודע שאחרי התשובה שכתב הרב משאש בשנת תשס"א יש המשך בתשובה זו שכתב כמה שבועות לפני פטירתו, מפני מה אלו שהוציאו את ספרו של הרב זצ"ל החליטו לא להכניס אותו, דבר שבטוח שאם הרב זצ"ל היה מוציא בעצמו את ספרו היה מכניס אותה תשובה כי ראה בה דבר מאד חשוב". אמרתי לו שאשמח לקבל את החלק הסופי של התשובה של הרב משאש זצ"ל, ובכן מה מאד שמחתי שקבלתי מיד במוצאי פסח צילום מכת"י של התשובה עם ההוספה שכתב מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל וזה יוצא כעת בפרסום ראשון.

הרב משאש הוסיף בתשובתו שכתב בט"ו שבט תשס"א הוספה שכתב בכ' שבט תשס"ג (הוי אומר שנתיים אחרי שכתב את תשובתו, וכמה שבועות לפני פטירתו) וז"ל: "שוב ראיתי דבר חדש שלא ידעתי מימי ובשביל זה לא הבאתי ממנו סייעתא גדולה בספר, ואני מעלה אותו כאן, והוא מה שראיתי בקרוב בספר לקט שכחת הפאה הנדפס מחדש להרה"ג שלום דובער הלוי וולפא שליט"א מקרית גת שכל הספר מדבר על ענין הפאה, וכתב שם, שכבוד האדמו"ר מליובאוויטש היה מורה ובא, שאין שום דבר טוב ויפה לפי ההלכה לכיסוי הראש של הנשים רק פאה נכרית, שהיא יותר טובה מכובע ומטפחת שכולם נשארים הרבה שערות גלויות, זולת הפאה נכרית, שהיא ורק היא ראויים הנשים ללבוש, שאין אפילו שערה אחת יוצאת חוץ לפאה. ושהגיע הדבר שכאשר מזמינים את האדמו"ר לחתונה, היה שואל אם הכלה תלבוש פאה נכרית, היה הולך בשמחה לכבדה ולברכה, ואם אינה לובשת פאה נכרית רק מטפחת או כובע לא היה הולך לחופה כלל, ראה כמה היה האדמו"ר הקדוש מקפיד שילבשו רק פאה נכרית, ושהיא יותר חשובה מכובע ומטפחת עיין שם בארה. ותרוה צמאונך מכל מה שדיבר האדמו"ר  על זה. וזה ברוך ה' מחזק את דברי שהבאתי ראיות עצומות מן הש"ס והפוסקים להתיר הפאה נכרית, וה' יעזרנו תמיד לעמוד על האמת. החו"פ בירושלים עיה"ק ביום כ' שבט תשס"ג לפ"ק ע"ה שלום משאש ס"ט.

ובאמת בתשובתו של הגר"ש משאש זצ"ל שנעלמה (או שבכוונה נעלמה מאתנו) מגלה לנו למה מכל ההוכחות שהביא הגאון זצ"ל במשך כל אותם שנים הביא הוא מרבנו הזקן ומרבנו הצ"צ זי"ע וממה שראה שנוהגים חסידי חב"ד, אבל לעולם לא כתב במפורש דעתו של הרבי בענין זה "אשר אין שום דבר טוב ויפה לפי ההלכה לכיסוי הראש של הנשים רק פאה נכרית, שהיא יותר טובה מכובע ומטפחת שכולם נשארים הרבה שערות גלויות, זולת הפאה נכרית, שהיא ורק היא ראויים הנשים ללבוש, שאין אפילו שערה אחת יוצאת חוץ לפאה". אלא הגאון זצ"ל גילה זאת בסוף ימיו "והוא דבר חדש שלא ידעתי מימי ובשביל זה לא הבאתי ממנו סייעתא גדולה בספר". ואולי זאת הסיבה שלא רצו להדפיס תוספת תשובה כי בזה מגלה מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל דעתו "אשר ע"פ ההלכה אין כיסוי ראש לנשים אלא פאה נכרית שאין אפילו שערה אחת יוצאת חוץ לפאה, ורק היא ראויים הנשים ללבוש".

אמנם בהכרותי עם מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל בטוח אני שלא היה נותן שיעלימו חלק מדבריו ובמיוחד חשובים כאלה ורואה אני בזה מצווה וברכה לפרסמם את תוספת התשובה שנעלמה, ונזכה כפי שסיים מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל "וה' יעזרנו תמיד לעמוד על האמת".