אירופה העלתה עשן. עשן הכבשנים ועשן המלחמה הנוראה שגבתה את חייהם של מליונים רבים, והנורא מכל, עקידתם של שישה מיליון יהודים במיתות משונות ואכזריות, ה' יקום דמם.
כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, שניצל בניסים גלויים מהתופת הנאצית, מביע את רחשי ליבו וזעקתו מהרגע בו דרכה רגלו על חופי ארצות הברית. בשיחות קודשו, באגרות שהוא מריץ ליהדות העולם, לשלטונות ארה"ב ולכל מי שיכול להשתדל בענין. גם כשוך המלחמה, מקדיש הרבי מאמצים אדירים לטובת אחב"י על האדמה הרוויה בדם יהודי.
מיד כשמתאפשר, הוא מוציא משלחות של חסידים בעלי מרץ, שייצאו לבקר את פליטי המלחמה, השרידים מעיר ועיירה, ואת החסידים שיצאו מעמק הבכא הסובייטי בעקבות ההזדמנות הנדירה בהסכמים בין פולין ורוסיה, ויציאת העשלאונים המפורסמת לפני כשבעים שנה.
על פי הדיווחים שהגיעו משם, ולאור בקשת החסידים לדעת מה דעת הרבי בנוגע להסתדרות בהמשך, מעשה ידיהם ומיקום התיישבותם בעתיד, הגה הרבי את הקמת המוסד המרכזי של חב"ד ליובאוויטש באירופה, שיהווה כתובת לכל דבר וענין, גשמי או רוחני, לעזרת החסידים והפליטים. ולנהל מוסד חשוב ומרכזי זה, מינה את הרה"ג הרה"ח הרב בנימין אליהו גאראדעצקי בתור ה"בא-כוח" שלו, לפתוח בשמו "לשכה" לטפל בכל אותם ענינים.
הרב גאראדעצקי עצמו היה 'פליט' שזה עתה הגיע מעמק הבכא. על גופו חווה את אימי השלטון הקומוניסטי כאשר נאסר והוגלה ב"עוון" הפצת יהדות וחסידות. לאחר השחרור בניסי ניסים ותלאות רבות, הצליח לצאת בדרך לא דרך ולהגיע לצרפת בשנת ה'תש"ו יחד עם בני משפחתו אותם הצליח להציל משם. למרות הסבל הרב והמצוקה הכלכלית הנוראה, לא לקח לעצמו חופש או ימי מנוחה ומיד "זרק" עצמו לתוך עסקנות ציבורית מסועפת בהקמת חדרים וישיבות, סיוע ועזר לאחיו החסידים ולשאר הפליטים.
כאשר זכה והגיע לחצרות קדשנו בניו יורק בראשיתה של שנת ה'תש"ז, קרא לו הרבי הריי"צ ל'יחידות' והורה לו לנסוע לבקר במחנות הפליטים והעקורים בהם שהו חסידים, כדוגמת פוקינג שבגרמניה, ועוד.
בעת ששהה שם, ובעודו ממלא את שליחותו ומדווח בפרוטרוט על פעולותיו, שלח לו הרבי את האגרת בה הוא מטיל עליו את משימת חייו העיקרית, להיות חלק מרכזי בבניית יהדות אירופה, אפריקה וארץ הקודש, וממנה אותו להיות בא-כוחו בפעילות זו. בהכירו את אופיו, את כשרונותיו הארגוניים, ומעל לכל את ההתבטלות המוחלטת וההתקשרות הפנימית, מועיד אותו הרבי להיות ידא אריכתא שלו במסירות נפשו למען תחייתו של עם ישראל המוכה והחבול, לאחר החורבן הנורא של השואה האיומה ביבשת אירופה והדיכוי הקומוניסטי במדינת רוסיה.
במשך ארבעים שנה רצופות (עד שנחלש גופו וכבר לא היה בכוחו להמשיך את מסעותיו) כיתת רגליו במסעות אין ספור, ליסוד או חיזוק וביסוס קהילות יהודיות, להגיש עזר ואחיסמך רוחני וגשמי לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם, בעזרת ארגונים יהודיים בינלאומיים שפתחו קרנות למטרות אלו שם טווה מסכת קשרים מופלאה. במקביל לעבודתו המרכזית ב'לשכה' של רבותינו נשיאינו, שהייתה בעצם משרד הפעילות הראשי של חב"ד ליובאוויטש ביבשות אירופה אפריקה ואסיה, מונה במשך השנים להיות חבר במוסדות הכלליים אותם הקים הרבי הריי"צ בארה"ב "אגודת חסידי חב"ד", "מרכז לעניני חינוך" ו"מחנה ישראל".
במשך כל השנים הללו היה מעורב באופן אישי בהקמתם של מאות מוסדות תורה וחסד, מוסדות חינוך ורווחה, בכל המדינות והערים בהם ביקר או עמם עמד בקשר רציף, תוך שהוא מדווח באופן תמידי אל רבותינו נשיאינו ומקבל מהם הדרכה מפורטת כיצד להתקדם, היכן לפתח ולהתרחב וכן הלאה. כך הוקמו בזה אחר זה, רשת בתי הספר "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" בארץ הקודש ובמדינות אפריקה, סניפים של ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש", בתי חינוך לבנות "בית שרה" ו"בית רבקה", בתי ספר למלאכה בכפר חב"ד, ושכונות ויישובי חב"ד בארץ הקודש.
פירות ההצלחה הכבירה, בחסדי השי"ת ועם כוחות והשפעות שהרעיפו עליו רבותינו נשיאינו, מצויים בכל מקום ומקום, ברחבי מדינת צרפת ובשאר מדינות אירופה, במדינות אפריקה ובארץ הקודש. העבודה המאומצת, עליה מסר נפשו תוך שהוא מניח חיי שעה ומשליך עצמו בשליחות הקודש, ממשיכה ומצמיחה פירות ופירי פירות עד עצם היום הזה.
לרגל חג יובל השבעים להתייסדות הלשכה, מגישה הנהלת הלשכה הכוללת את הרב שלום דובער גאראדעצקי, ובנו השליח הרב יוסף יצחק גאראדעצקי, מסמכים היסטוריים מימי היסוד. מכתבו של הרבי הריי"צ אל הרב גאראדעצקי בו ממנה את ידו להיות ה'בא-כוח', ומכתבו של הרבי הריי"צ אל כלל החסידים המורה להם לפנות אל הרב גאראדעצקי בכל עניני ההסתדרות בגו"ר. וכן תצלום נדיר של מברקים שהגיעו לכתובת של הרבא"ג באותם שנים.
כיום הזה, שבעים שנה לאחר הקמתו, ממשיך המוסד הק' בפעילות מואצת, בהקמת מוסדות חב"ד ובתי חב"ד ותמיכה וסיוע בכל תחום אפשרי, הוצאה לאור של ספרי יהדות וחסידות, פעילות חינוכית לבני ובנות ישראל במסגרת מוסדות החינוך וגם בשעות הפנאי, ועוד.