-
נבואתו של הרבי שליט"א מלך המשיח שעוררה יהודי לאחר עשרות שנים, כשלומדים את תורת החסידות משתנה המהות הפנימית, ואז כל החיים שונים לגמרי – בגשמיות וברוחניות • נאומו המעורר של הרב פנחס טאלר, מתוך הוועידה השנתית של ארגון יפוצו שנערך בבני ברק • לדברים המלאים
חבר המערכת|ז׳ בשבט ה׳תשפ״דהחיות לחיים
כתוב בספרים הקדושים שעצם הלוז לא נהנית מדברי מאכל של כל השבוע, חוץ מהסעודה של מלווה מלכה, שזוהי "סעודתא דדוד מלכא משיחא", ולאחר מאה ועשרים נרקב כל הגוף, שהוא כן נהנה משאר הסעודות, ורק עצם הלוז נשארת וממנה יקומו המתים לתחיה במהרה בימינו.
ואם המתים מקבלים חיות מהסעודה של מלווה מלכה, בוודאי שהחיות מגיעה גם לחיים, ובפרט בסעודת מלווה מלכה כזו – ההילולא קדישא של בעל התניא.
למה חסר לי חסידות?
בסעודת מלווה מלכה נהוג לספר סיפורי צדיקים, אז נפתח בסיפור:
בקראון הייטס מתגורר יהודי, גאון עצום בחסידות שזכה להיות ה'חוזר' של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח, בשם ר' יואל כהן – בוודאי כולכם שמעתם עליו.
לר' יואל היה שיעור חסידות קבוע בלייקווד. אמנם זה היה שיעור מחתרתי וסודי, אך היו בו משתתפים רבים. יום אחד אמרו לר' יואל שבישיבה הגדולה בלייקווד יש בחור מיוחד מאוד, 'עילוי' של ממש בשם יענקל, שכדאי לנסות ולהביא גם אותו לשיעורים.
אחד מהמשתתפים עשה לר' יואל היכרות עם יענקל, שאכן התגלה בפניו כגאון עצום, ושניהם נהנו מאוד מהשיחה התורנית שהתפתחה – אך הבחור לא היה מוכן לשמוע בשום אופן על לימוד החסידות. במהלך השיחות אמר יענקל לר' יואל שיש לו כמה קושיות עצומות שאף אחד לא הצליח לתרץ לו, והוא רוצה לנסות את מזלו, אולי הרבי שליט"א יוכל ליישב את דעתו.
ר' יואל אכן סידר לו יחידות אצל הרבי, ובאמת במהלך היחידות תירץ לו הרבי את כל קושיותיו אחת לאחת. לקראת סוף היחידות שאל אותו הרבי שליט"א מלך המשיח, מה עם לימוד החסידות? אך יענקל שוב התחמק, הוא טען שהוא עסוק בלימוד התורה כל היום כולו, בכל כך הרבה חלקים של התורה, ולא חסר לו דווקא את לימוד החסידות.
פניו של הרבי שליט"א מלך המשיח התרצנו, והוא אמר לו: "חסידות משנה את המידות של היהודי. יכול להיות בחור גאון שימסור 'חבורה' בישיבה, בנויה לתלפיות, אך לאחר זמן מה יתגלה שהפלפול הגדול שלו נדפס כבר בספר עתיק, וכולם יאשימו אותו שהוא העתיק מאותו הספר, ולא הגיע אליו בעצמו – ואף אחד לא יאמין לו שהוא אכן עמל והתייגע על הפלפול. הדבר הזה יגרום לו לשברון לב, והוא יעבור ישיבה בעקבות זה, וגם שם הוא לא יסתדר וכך הוא יתגלגל עד שיעבור לאוניברסיטה, ושם הוא ימצא איזה שיקצע ויתחתן איתה רח"ל, ולא ישאר אצלו דבר מהיהדות".
יענקל לא כל כך הבין מה הרבי רוצה ממנו. היה נראה לו מוגזם כל העניין, וביציאתו הוא אמר לר' יואל שכל הסיפור הזה לא נראה לו, והוא לא מעוניין להמשיך להיות איתו בקשר.
"מי זה האלוקים שלנו?"
כמו שבטח אתם מנחשים, לאחר כמה שבועות מסר יענקל 'חבורה' בישיבה, פלפול מפואר שהוא השקיע עליו רבות, ולאחר מספר ימים התגלה שהפלפול נכתב בכתב יד עתיק שעדיין לא בא לדפוס – ואף אחד לא האמין לו שידיו נקיות והוא לא העתיק מאותו ספר.
הסיפור התגלגל ממש כפי הרבי שליט"א מלך המשיח ניבא: מהישיבה בה למד הוא עבר לישיבה אחרת, ומשם התגלגל בעוד כמה ישיבות עד שהחליט לעזוב את עולם התורה ולעבור לאוניברסיטה. שם הוא מצא גויה והתחתן איתה, ונולד להם ילד.
ריחוקו מהיהדות היה גדול כל כך שאחד מתנאיו לחתונה עם אותה גויה היה שבביתם לא תהיה שום נוכחות לקב"ה רח"ל, אך למרות כל זאת יום אחד הגיע אליו הילד עם שאלה מוזרה: "אבא, מי זה האלוקים שלנו?".
יענקל, שנקרא עכשיו בשם הגויי "ג'ק", התבלבל לרגע, הרי בבית הילד לא שמע מעולם על אלוקים, וגם בבית הספר הציבורי שבו הוא לומד לא אמורים לדבר איתו על עניינים דתיים – מאיפה מגיעה השאלה הזו?
באותו הזמן חוקק בארצות הברית חוק "רגע של שתיקה", בעידודו ויוזמתו של הרבי שליט"א מלך המשיח. החוק קבע שסדר היום בכל בתי הספר הציבוריים ייפתח עם דקה בה יחשבו הילדים על אלוקים, כל אחד לפי דתו ואמונתו. הרבי שליט"א מלך המשיח הסביר שגם גוי שחושב על הקב"ה, יש בזה עניין עצום, ובפרט עשרות אלפי היהודים שלומדים לדאבון הלב בבתי הספר הללו.
גם בבית הספר הציבורי של בנו החלו ליישם את החוק, אך הילד לא הבין על מי הוא אמור לחשוב באותה דקה בפתיחת היום.
ג'ק הנזעם הלך מיד אל מנהל בית הספר, ודרש ממנו שיפסיק להכניס לבן שלו "שטויות לראש", כלשונו, אך המנהל הסביר לו שלא הוא קבע את זה, אלא החוק האמריקאי. ובכלל, אמר לו המנהל, הרי אתה יהודי – שומעים לפי שם המשפחה שלך; יש רב יהודי גדול בשם רבאיי שניאורסון שהוא מעודד את החוק מאוד, הוא אומר שזה דבר טוב.
שמו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח כמו הלם במוחו של ג'ק-יענקל. הזכרונות מהיחידות עם הרבי צפו ועלו בפניו, ופתאום הוא קלט שמכל דבריו של הרבי אליו באותה יחידות, דבר לא שב ריקם.
"עכשיו צריכים לדבר על אידישקייט"
לאחר מספר ימים של בלבול, הוא החליט לנסוע לבקר בבית המדרש של הרבי, ב-770. כשהגיע, היה זה בדיוק באמצע התוועדות קודש של הרבי, וממש באותם רגעים הרבי האריך בדברים על חשיבות לימוד תורת החסידות. בתחילה הוא לא חשב שהרבי שליט"א מדבר אליו, אך בשבוע לאחר מכן החליט להגיע שוב, וגם אז מיד לאחר שהוא נכנס החל הרבי לדבר על חשיבות לימוד החסידות, וכך היה גם בשבוע לאחר מכן.
לאחר שלושה פעמים הוא כבר לא יכל להתבלבל, והחליט שהוא חייב להיפגש עם הרבי. הוא ניגש לכמה חסידים ושאל אותם כיצד אפשר להתקבל ליחידות – אך הללו השיבו לו שמזה כמה שנים הרבי הפסיק לקבל ליחידות. היה זה עוד לפני שהרבי התחיל בחלוקת הדולרים המפורסמת, ולא היתה באמת אפשרות לדבר עם הרבי שליט"א בפרטיות.
החסידים ב-770 הציעו לו שיגיע בעוד כמה שבועות להתוועדות הגדולה שעורך הרבי במוצאי שמחת תורה, כאשר בסיומה מחלק כוס של ברכה לקהל. "תנסה אז לדבר עם הרבי כמה מילים", המליצו לו.
בהגיע החג התייצב יענקל ב-770, ובסיום ההתוועדות נעמד בתור הארוך בציפיה לראות מה יגיד לו הרבי. בזמן שעמד בתור עבד היצר הרע שלו שעות נוספות, והוא החליט לעשות "ניסוי" – הוא לא יגיד לרבי כלום, ונראה אם הרבי אכן זוכר אותו. אם לא, הוא חשב לעצמו, כנראה שיד המקרה הובילה לכך שבהתוועדויות בהם השתתף דיבר הרבי על לימוד החסידות.
כשהגיע תורו מזג לו הרבי יין לכוס, ולא אמר דבר. בליבו חשב יענקל שזהו, העניין אבוד, אך לפתע קרא לו אחד החסידים ואמר שהרבי קורא לו שיחזור אחורה.
כשנעמד שוב מול פני הקודש אמר לו הרבי: "פעם אחרונה שהיית פה דיברנו על לימוד חסידות, היום אנחנו צריכים לדבר על אידישקייט"…
יענקל הרגיש שעוד רגע הוא מתעלף. בכוחותיו האחרונים יצא מ-770 והתיישב ברכבו, וכך ישב שם מספר שעות, המום.
לאחר זמן מה ראה את ר' יואל כהן יוצא מ-770, מיד הוא פתח את החלון וקרא לו שיגיע. ר' יואל לא זיהה אותו בתחילה עד שהוא הזכיר לו את אותם פגישות שערך איתו, ואת כל אשר קרהו מאז. לסיום הוא פרץ בבכי תמרורים ואמר: "ר' יואל, העלף מיר!".
חסידות עושה את החיים טובים יותר
חסידות זה לא סתם עוד משהו, חסידות משנה את המידות. יהודי שלומד חסידות יש לו חיים טובים יותר – לא רק ברוחניות, אלא בגשמיות. השלום בית שלו יותר טוב, היחס שלו לחברים בישיבה, הקשר עם המשגיח, הוא מתנהג יותר טוב לעובדים שלו – הכל משתנה מן הקצה אל הקצה, כי המידות שלו השתנו. הוא נהיה בן אדם אחר לגמרי.
יש יהודי שאני מכיר שהתחיל ללמוד חסידות ובתחילה הוא הסתיר את זה מאשתו, כי הוא פחד מה היא תגיד. יום אחד אשתו שואלת אותו, מה קרה איתך לאחרונה? השתנית! מה עובר עליך? לאחר כמה גמגומים הוא סיפר לה שהתחיל ללמוד חסידות, וכשהיא שמעה את זה פניה אורו. "תמשיך", היא אמרה לו, "אני ממש רואה את השינוי בבית, כל ההתנהלות נהיית טובה הרבה יותר".
לא להישאר בני כפר
בישיבת תומכי תמימים בראשון לציון היה משפע מפורסם בשם ר' חיים שאול ברוק, והוא סיפר פעם על גביר גדול שנסע ליריד, לבוש במיטב המחלצות, כשבאמצע הדרך חיפש מקום ללון בו. הוא ראה מרחוק איזה כפר נידח, ומצא בו בית בודד של יהודים.
הגביר נקש על הדלת, ואז הוא שמע התלחשויות של בעל הבית ורעייתו: "מי זה שם? הוא לא נראה בן אדם נורמלי! אולי זה שד?". הכפריים הללו מעולם לא ראו בן אדם שלבוש בבגדים נאים כל כך, עם עניבה וחליפה מפוארת, עד שהוא לא היה נראה להם כבן אדם מן היישוב.
לאחר כמה דקות שהוא מתחנן בפניהם שיפתחו לו, הם אזרו עוז לשאול אותו מי הוא ומהיכן הוא מגיע. "שמי הוא בערל, ואני מוויטעבסק", הוא השיב להם. "מה זה וויטעבסק?" נשמעה השאלה מעבר לדלת הסגורה. "וויטעבסק זה עיר גדולה", הוא השיב. הכפריים תמהו, אף פעם הם לא שמעו על המושג הזה "עיר". הגביר ניסה להסביר להם – "בעיר יש הרבה אנשים, רחובות גדולים, מפעלים וחנויות, בתים עם מספר קומות…" כאן זה כבר היה נשמע לכפריים מוגזם. בתים עם כמה קומות? מי שמע על דבר כזה! בטוח שהוא לא בן אנוש אלא שד.
בנסיון אחרון לברר, הם שאלו אותו לאן מועדות פניו. "למוסקבה", הוא השיב, ולאחר שהם ביררו מהי אותה מוסקבה עליה הוא מדבר, השיב להם שזו עיר גדולה. "תפסנו אותך", אמרו לו הכפריים, "מקודם אמרת שוויטעבסק היא העיר הגדולה, ועכשיו אתה אומר שזו מוסקבה – אין לנו עוד ספק בכך שאתה שד…".
אם רק היו שומעים הכפריים הנבערים על מציאותם של הערים הגדולות, על מציאות חיים אחרת מלבד חיי הכפר בהם גדלו משחר ילדותם – חייהם היו שונים לגמרי. היו להם מושגים אחרים וחלומות אחרים.
איך אפשר לחיות בלי חסידות?
אמר לי פעם דיין מפורסם מירושלים, שמאז שהוא גילה את שיחותיו הקדושות של הרבי שליט"א מלך המשיח בלקוטי שיחות, הוא לא מבין איך אפשר ללמוד רש"י בלי השיחות הללו.
אחרי שלומדים חסידות מבינים ששבת בלי חסידות היא לא שבת, תפילה בלי חסידות היא לא תפילה – חסידות פשוט משנה את כל נקודת ההסתכלות של יהודי.
כל יהודי מוכרח שתהיה לו קביעות בנפש בלימוד חסידות – לא סתם עניינים קצרים, אלא לימוד באופן של העמקה והרחבה.
כמו שאמר פעם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שיש שלושה דברים שמוכרחים להשפיע על האדם – כסף, משקה וחסידות, מי שיש לו הרבה כסף מוכרח להשתגע, ואם רואים מישהו עשיר שלא השתגע – תוסיף לו עוד קצת כסף והוא ישתגע… כך גם משקה, שמי ששותה מוכרח להשתכר, ואם הוא עוד לא השתכר, תוסיף לו עוד.
חסידות משנה את מהותו של היהודי, ואם ישנו יהודי שעדיין לא השתנה מלימוד החסידות – שילמד עוד חסידות וכולם יראו מיד את השינוי.
ובזכות הלימוד וההעמקה בתורת החסידות, שהיא טעימה מתורתו של משיח, נזכה תיכף ומיד לשמוע את תורתו של משיח בפועל ממש. לחיים!
תגיות: ארגון יפוצו, הרב פנחס טאלר