אבל בחב"ד: הרב שמעון אליטוב ע"ה, זקן מועצת הרבנות הראשית

בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתו של הגאון הרב שמעון גד אליטוב ע"ה, שנפטר הבוקר והוא בן 86.

ששימש כזקן חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, כרב העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין. היה מחשובי רבני חב"ד בירושלים וראש ישיבת 'עוז מאיר' חב"ד.

הבוקר (רביעי) עבר החייאה בביתו ופונה לבית הרפואה, שב השיב את נשמתו לבוראה.

מסע הלוויתו של זקן רבני חב"ד בארץ הקודש תצא בשעה 14:30 בצהריים מבית ההלוויות סנהדריה לעבר צומת בר אילן, בדרכה להר המנוחות, שם ייטמן.

ויהי רצון שתיכף ומיד יקויים הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והוא בתוכם.

לתולדות חייו מתוך אתר חב"ד פדיה

נולד בי"ד באדר ה'תרצ"ז בעיר העתיקה בירושלים לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. בשנת תש"ח התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק בחדרה. בתשי"ב הצטרף לחב"ד ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד בשנותיו בישיבה ולאחר מכן זכה לקבל עשרות הדרכות אישיות מהרבי. בשנת תשט"ז החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.

בישיבה היה מקורב מאד למשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

בין השנים תשי"ז לתשי"ט שימש כמחנך בכפר חב"ד.

בי"ג באב תשי"ח התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה, בפרדס בחצר הישיבה ובשנת תש"כ החל לשמש כמחנך בקריית גת.

בשנת תשכ"ח נסע לשלוש שנות שליחות למטרות שחיטה ביוגוסלביה וברומניה הקומניסטית, ובשנת תשל"א נסע לאותה מטרה בארגנטינה, לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" בבואנוס איירס.

בשנת תשל"ט שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור הנוער חרדי במצוקה וכולל אברכים בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב מאיר אליטוב, שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).

במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי שיעורים ברדיו.

בשנת תש"נ שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה חב"ד המקומי.

בשנת תנש"א שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם עוז מאיר חב"ד בשכונת סנהדריה בירושלים.

בסוף שנות הנוני"ם נבחר לשמש כרב המועצה האזורית מטה בנימין.

בשנת תשס"ח נבחר למועצת הרבנות הראשית, והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת תשע"ד נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.

בשנת תשע"ב התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובשנת תשע"ד התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר ירושלים לקראת שנת השמיטה למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.

הותיר אחריו את יבחלט"א –

בניו; הרב שאול משה אליטוב – ראש ישיבת חב"ד בכפר סיטרין, העיתונאי החב"די יוסף יצחק אליטוב – ביתר עילית,

בנותיו; מרת נחמה אסולין – מנהלת מכללת 'תובנות', מרת שטערנא שרה שוויכה – מנהלת בית ספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד,

חתניו; הרב אליהו אסולין – רב ושליח הרבי בשכונת בית אליעזר, חדרה, הרב יעקב שוויכה – מראשי ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ורב בקריית מלאכי,

וצאצאים רבים מקושרים לרבי בלו"נ.