רחובות: ר' בנימין גורביץ ע"ה

בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתו של ר' בנימין גורביץ' ע"ה. היה איש ישר דרך, ירא אלוקים, חסיד חב"ד, נחבא וצנוע אל הכלים.

ר' בנימין נולד להוריו ר' גרשון שלום ומלכה לאה גורביץ בכ"ד שבט תרצ"ב בעיר לנינגרד שברוסיה.

כשהיה בן 4 פרצה מלחמת העולם. אביו גוייס למלחמה, והוא ואחיו ואימו נשארו במצור הידוע של הגרמנים על העיר.

בחורף כשהאגם שצמוד לעיר קפא, אימו לקחה אותו ואת אחיו, וברחו מהעיר דרך האגם הקפוא.

בשנת תשכ"ח התחתן. אחד העדים בחתונתו היה שמואל נימוטין הי"ד, (מזכיר הרבי הריי"ץ).

בשנת תשל"ד – באמצע מלחמת יוה"כ עלו לארה"ק, ובשנים הראשונות התגוררו בחבל-ימית, אחרי הפינוי המשפחה עברה לקרית גת, ובהמשך לרחובות.

במשך שנים היו בשליחות הרבי במוסקבה וקייב.

נפטר בן 84 ממחלה קשה ובשיבה טובה.

הותיר אחריו את רעייתו אילנה תחי', אח ו4 ילדים, אחיו – ר' זושא גורביץ, גבאי בבית כנסת הגדול פטרבורג.

ילדיו: אלקע אינה מרקוביץ – קייב, ר' דובער גורביץ – נה"ח קרית מלאכי, דינה כהן – כפ"ח, ר' משה גורביץ – יצהר, הותיר אחריו צאצאים רבים ההולכים בדרך התורה והחסידות, מקושרים לרבי מלך המשיח.

ויה"ר שתיכף ומיד יקויים הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והוא בתוכם.

*

לפני מספר שנים סיפר לאתר "הקשר הרב דורי", על תלאותיו במלחמת העולם השניה:

שמי בנימין  גורביץ. נולדתי להוריי גרשון שולם ולמלכה לאה בשנת 1932 בעיר  סנט פטרבורג  שברוסיה.

סנט פטרבורג היא העיר השנייה בגודלה במדינה. העיר שוכנת בצפון מערב רוסיה, על שפת הים הבלטי בשפך נהר הנבה. היא משמשת כעיר נמל ופתח למסחר עם מדינות אירופה.

בתקופה זו הייתה סנט פטרבורג עיר הבירה של רוסיה ונקראה אז בשם לנינגרד, על שמו של השליט הקומניסטי, ולדמיר לנין. העיר נחשבת לאחת הערים היפות ביותר בעולם בשל הנהר שעובר בה  וארמונות הפאר ששוכנות בה.

דם רב נשפך בעיר בצל מלכותם של הצארים והמלכים השונים, בתקופתם אזרחי נחשבו כעבדים בעיני הצארים.

אירועים רבים התרחשו בעיר פטרבורג – לנינגרד בהיסטוריה העולמית ובהיסטוריה היהודית והחב"דית.

הרבי הריי"צ – רבי יוסף יצחק גר בעיר הזאת עד למאסרו בשנת תרפ"ז (1927) על ידי השלטונות הקומניסטים ב"עוון" הפצת היהדות והחסידות. בעיר  זו גרו  רבים מחסידי חב"ד וביניהם משפחתנו, אבי גרשון שולם היה חסיד ומקושר לאדמו"ר הריי"צ. כשנולדתי הרבי כבר עזב את ברית המועצות  לריגה בירת לטביה.

הייתי ילד כבן ארבע כשפרצה מלחמת העולם השנייה.

בזמן מלחמת  העולם השנייה,העיר לנינגרד  הייתה נתונה תחת מצור קשה., על ידי כוחות הוורמאכט של גרמניה הנאצית, מספטמבר 1941 עד לינואר 1944, לאורך 29 חודשים רצופים. היטלר ימ"ש הורה באופן מפורש להחריב את העיר עד היסוד ולא לקבל כניעה – כלומר להביא למותם של מיליוני תושבי העיר.

מפקדי הוורמאכט במקום לא הסתייגו כלל, אלא הרחיבו הנחיות כלליות אלו לפקודות מפורשות ומפורטות: פגיעה באספקת המים, המזון והדלק בכוונה להביא לרעב, לצד פקודות לא לקבל שום כניעה מצד אזרחי העיר, ולירות על מנת להרוג אזרחים המבקשים להיכנע או לברוח מהעיר הנצורה.

העיר הייתה נתונה תחת הפגזות קשות ביום ובלילה ללא הרף. פחדנו לצאת מהבית, כל יציאה הייתה מלווה בסכנת חיים. מעלינו חגו מטוסים ללא הרף והשליכו פצצות בתוך רחבי העיר ללא הבחנה.

הייתי בן 13 בערך כאשר  המלחמה הסתיימה, ובחסדי ה' ניצלתי ושרדתי את השואה האיומה.

וזה עוד סיפור ארוך בפני עצמו.