הרב של הכפר • תולדות חייו

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח אייר תש"ג-כ"ג טבת תשע"ה, ‎1943-2015‏) כיהן כרבה של כפר חב"ד וכרב המועצה האזורית עמק לוד, וכחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

הרב אשכנזי נולד בכ"ח באייר תש"ג בתל אביב לאביו הרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב, ולאמו הרבנית דבורה אשכנזי. בילדותו חונך בתלמוד תורה 'בני תמימים' בתל-אביב ובבחרותו בישיבת אחי תמימים תל אביב. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים לוד, בניו יורק ובמונטריאול, ולמד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-‏770 במסגרת שנת ה'קבוצה' בשנת תשכ"ד.

כבחור הורה לו הרבי סדר בלימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה מתחיל מהקיצור שולחן ערוך עם המסגרת, סידור (פסקי אדמו"ר הזקן בסידור תורה אור) עם הדרך חיים ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (לבית הרב יצחק זאב וולפא), למד בכפר חב"ד ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק. תקופה קצרה גם היה לו קביעות יומית ללימוד עם סבו הרב אליעזר קרסיק. שימש גם כמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

לאחר פטירתו של הרב שניאור זלמן גרליק, רבה הראשון של כפר חב"ד, מונה הרב נחום טרבניק לרבו של כפר חב"ד והרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב נחום טרבניק מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

קיבל תואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת תשנ"ד התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה.

מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן

בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו הרבי ביחידות לערוך את הספר "מראי מקומות לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השלחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לנ. י., הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל770, באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת הר' בנימין קליין לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר הנהג יודל קרינסקי שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מא"י.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של הרבי מהצד הפנימי של הכריכה: "נתקבל ות"ח").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו לשז"ר ולרב זווין. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל האנציקלופדיה תלמודית, לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא". כשחזר לארץ הודיע כמובן על אי יכולתו.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים לסידור אדמו"ר הזקן, ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים בשבועון כפר חב"ד אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".

פטירתו

ביום רביעי כ"ג טבת תשע"ה נסע לצפון ארץ הקודש להשתטח על ציון אביו הרב משה אשכנזי שיום פטירתו חל באותו יום ולמסור שיעור בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת בראשה עומד גיסו הרב יוסף יצחק וילישאנסקי כפי שנהג מידי שנה בשנה, וכן להשתתף בכינוס השלוחים לארץ הקודש שהתקיים בטבריה. בדרכו לקה בליבו והובהל לבית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, שם נקבע מותו, והוא בגיל 71.

ספריו

מראי מקומות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן
מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה
שערי תפילה ומנהג, כפר חב"ד, תשע"ד
ביאור על הלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

משפחתו

אחיו: 

הרב חיים אשכנזי, רב קהילת חב"ד בתל אביב ומשפיע בישיבות חב"ד בארץ הקודש
הרב נתן אשכנזי, תושב כפר חב"ד

גיסיו:

הרב יוסף יצחק ווילישאנסקי, ראש רשת ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
הרב נחמן יוסף טברסקי, חבר הסגל החינוכי של ישיבת אהלי תורה (קראון הייטס)
הרב שלום בער וולפא, רב וסופר חב"די ופעיל פוליטי בנושא שלימות הארץ
הרב מנחם וולפא, שליח הרבי בנתניה

בניו:

הרב מאיר אשכנזי – ר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
הרב חיים אליעזר אשכנזי – ר"מ בישיבת תומכי תמימים מונטריאול ומ"צ בקהילת חב"ד המקומית.
הרב עזריאל זליג אשכנזי – שליח ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
הרב מנחם מענדל אשכנזי – עורך "ביאורים בתורת רבינו", כפר חב"ד.
הרב שניאור זלמן אשכנזי – שליח, ורב בית הכנסת המרכזי ראשון לציון.
הרב שלום דובער אשכנזי – עורך מאמרי אביו, נתניה.
הרב יוסף אשכנזי – עורך סדרת "אוצר החסידים", קרית-מלאכי.
הרב ישראל אשכנזי – משפיע בתומכי תמימים חולון.
הרב יהודה לייב אשכנזי.

חתניו:

הרב אליעזר יעקב ברוד – רב היישוב כרמי יוסף.
הרב יוסף יצחק קפלן – רב ושליח ביישוב סתריה.
הרב לימא וילהלם – ראש ישיבת תומכי תמימים דטרויט.