אבידה גדולה: הרב שלום דובער דובראווסקי ע"ה

בצער רב הננו להודיע על פטירתו בשיבה טובה, של הרה"ת ר' שלום דובער דובראווסקי ע"ה, שזכה לסייע לאביו של הרבי באלמא אטא.

הרב שלום דובער דובראווסקי (ר' בערל) היה מזקני חסידי חב"ד, ומבעלי מאפיית המצות של ליובאוויטש בקראון הייטס.

אביו נפטר בהיותו רך שנים, ולכן גדל אצל סבו הרב משה חיים דובראווסקי, שהיה גר באלמא אטא, לשם נשלח לגלות לאחר שנרדף על ידי השלטונות בלניגרד, לאחר יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה.
הם התגוררו בסמיכות לדירה של ר' לוי יצחק, וראה אותו כמה פעמים. ואף נשלח בשליחות סבו, לשאול שאלה על כשרות של עוף.

לימים סיפר:
"כאשר רבי לוי יצחק היה רתוק למיטתו, הוא היה זקוק לתרופות מסויימות. אולם לא היה ניתן להשיגם בדרכים המקובלות, מכיון שבאותה תקופה השתוללה ברחבי אירופה מלחמת העולם השניה, וכל מלאי התרופות הולאם על ידי הממשלה לטובת הצבא.
לסבי, שכאמור היה סוחר, היו קשרים עם האנשים הנכונים, ביניהם גם רופא יהודי בשם קופרמן, שדרכו הצליח סבי להשיג את התרופות החדשות לרבי לוי יצחק.

מכיון שהיה מסוכן ללכת לביתו של רבי לוי יצחק, מחשש למעקב של המשטרה החשאית – החליטו לשלוח אותי, שהייתי אז ילד קטן, שאביא לו את התרופות. אינני זוכר כמה פעמים נשלחתי, ואם זכיתי באותן הזדמנויות לראות את זיו פניו של רבי לוי יצחק.
רק ביקור אחד חקוק היטב בזכרוני, במהלכו בוודאי זכיתי לראותו. היה זה כאשר התעוררה שאלה הלכתית לגבי כשרותו של עוף, וסבא שלח אותי לרבי לוי יצחק עם השאלה.
אני זוכר, שכאשר הגעתי הוא שכב על מיטתו, מוסתר בווילון. הרבנית חנה ישבה על כסא ליד שולחן קטן סמוך לחלון. בהגיעי עם העוף, הוא התיישב על מיטתו, הסיט את הווילון ובדק את העוף.
ממרחק השנים אינני זוכר מה הוא פסק לגבי השאלה, למרות שאני מניח שהוא הכשיר את העוף, שכן אילו היה פוסל את העוף, באותה תקופה של רעב ומחסור, זה בוודאי היה יוצר 'רעש' כזה, שהייתי מוכרח לזכור.
לאחר הסתלקותו בכ' מנחם אב, לא לקחו אותי להלוויה שכן הייתי ילד קטן. אבל סבי, שהיה מהחברה קדישא, זכה להתעסק בקבורתו. מאז, בכל שנה בכ' מנחם אב, אני אומר קדיש לעילוי נשמתו.

כאשר הגעתי לניו יורק, עברתי פעם ליד בנין 1418 ברחוב פרזידנט, שם התגוררה הרבנית חנה. היה זה בשבת, וכאשר ראיתי את הרבנית עומדת מחוץ לבנין, אמרתי לה גוט שבת. היא התעניינה מי אני, וכאשר אמרתי שאני דובראווסקי, היא הגיבה בשמחה ואמרה, אוהו, אני זוכרת אותך כילד קטן ושחרחר, שהיית מביא את התרופות לבעלי!

באחת מהתוועדויות כ' מנחם אב, כאשר הרבי ביקש שכל אלו שעזרו לאביו יעלו לקחת בקבוק משקה, עליתי וסיפרתי לרבי מה שאמו הרבנית הזכירה לי, בקשר לתרופות שהייתי מביא לאביו.
הרבי נתן לי בקבוק משקה, ובירך אותי: שתהיה לך אריכות ימים ושנים טובות, ותראה נחת מהילדים שלך!

נולד בשנת תר"צ, ונלב"ע ביום שני בלילה, ח"י תשרי ה'תשפ"ז.

זכה לראות בנים ובני בנים, נינים ובני נינים, וברכת הרבי קויימה במילואה.

תנצב"ה