בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתו של זקן האדמו"רים, חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, האדמו"ר מערלוי שהלך לעולמו, זאת לאחר שמצבו התדרדר בימים האחרונים.
האדמו"ר היה ידיד חב"ד, וזכה להיפגש עם הרבי מלך המשיח מספר פעמים, במהלכן אף ביקש ממנו הרבי לפסוק שמשיח צריך לבוא תיכף ומיד.
שושלת ערלוי הינה שושלת רבנים, צאצאיו של החתם סופר.
החתם סופר היה חתנו של הגאון רבי עקיבא איגר, שנפגש עם אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי והיה עמהם בידידות גדולה והערצה הדדית, ואף למד את ספר התניא.
החתם סופר עצמו היה מקורב לתנועת החסידות, בשל היותו תלמידו של רבי פנחס הורביץ בעל ההפלאה, ורבי נתן אדלר, תלמידו של בעל ההפלאה. הוא אף מזכיר בספרו חתם סופר את ספר התניא.
את כסא הרבנות בעיר פרשבורג, בה הוא כיהן כרב, המשיך לאחר פטירתו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל הכתב סופר, שנודע מאוד בזכות גאונותו המפליאה וספריו שו"ת כתב סופר, וכתב סופר על מסכת גיטין.
נכדו של הכתב סופר היה רבי משה סופר, מחבר ספר היד משה ורבה של ערלוי. הוא נודע בשיטתו על שלימות הארץ, וסבר כי על כל ארץ ישראל להיות ביד יהודים בדווקא.
הוא אביו של האדמו"ר מערלוי הנוכחי רבי יוחנן סופר, הממשיך את מלחמתו למען שלימות הארץ, ומקורב ביותר לרבי.
למרות שבמקורה ערלוי הינה קהילה הונגרית שאינה משתייכת לתנועת החסידות אם כי נחשבת מאוהדיה, למרות זאת בדור האחרון מתפתחת קהילת ערלוי לתנועה חסידית, ובבתי מדרשותיו של ערלוי ברחבי העולם, כמו בשכונת גבעת משה בירושלים, בני ברק, ביתר, ואלעד, מתפללים בנוסח ספרד. רק בישיבה שבקטמון, שם היא מרכז החסידות ומקום משכנו של האדמו"ר עצמו, מתפללים נוסח אשכנז כמנהג אבותיו.
האדמו"ר וחסידיו אף לבוש במלבושים חסידיים. חלק גדול מקהילת ערלוי הינה מבתים חסידיים, וחלקם ממשפחות מהונגריה. הוא עצמו הסתופף בצילם של אדמור"ים חסידיים, כמו רבי אהרן רוקח מבעלזא שבהוראתו המפורשת שוכנת הישיבה בקטמון, וכמו רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא שבעקבות מנהגו נהוג גם בערלוי לומר את התהילים בשבת לפני התפילה. האדמו"ר עצמו אף עורך שולחנות בימי ההילולא של רבותיו אלו.
חשובי יוצאי קהילת ערלוי מתפללים בבית מדרשו של האדמו"ר מערליו ונמנים על קהילתו. רבי משה פרקש, נחשב לאחד מחשובי הקהילה וחבר מכון חתם סופר להוצאת ספרי החתם סופר. הוא ביקר אצל הרבי, ובביקוריו אף מסר לרבי דרישות שלום מרבו, גאב"ד ערלוי.