בצער רב התקבלה הידיעה הכואבת על פטירתו של הרב מנחם בן ציון גרוסמן ע"ה ממגדל העמק, והוא בן 80 בפטירתו.
היה גרוסמן נולד בי"א אב תש"ה בירושלים, לאביו הרב ישראל גרוסמן (לימים – ראש ישיבת תומכי תמימים לוד) ולאימו מרת גוטע פערל (פנינה).
בצעירותו התחנך בעץ חיים בירושלים, ולאחר סיום מסלול הלימודים התחתן עם מרת חיה שרה בת הרב ירחמיאל משה קעניג ירושלים, וקבע את מגוריו בירושלים, והצטרף להנהלה הגשמית של ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד שקמה באותם שנים, ועסק בגיוס משאבים יחד עם המשפיע החסידי ומנהל הישיבה, הרב מוט'ל קוזלינר.
באחת היחידויות שלו אצל הרבי, הגיש רשימה של בני משפחתו, כשהרבי קרא את שמה של בתו לאה, שאל אם היא מדליקה נרות שבת קודש, כשנענה הרבי בחיוב הוציא שטר של דולר עבור הבת, ואמר לו שיגיד להם שהיא צריכה להשפיע על עוד ילדות להדליק נרות, ואכן, הילדה השפיע על אחת משכנותיה להדליק נרות וכתוצאה מזה לאחר מכן כל בני הבית שלה התחילו לשמור שבת, בהמשך הרבי הזכיר את המעשה הזה.
היה מבאי ביתו ומקורביו של רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי).
במשך תקופה היה מחבר צוות המוסד "חסד לאברהם", שהוקם על ידי האדמו"ר אליעזר זוסיא פרטיגול מסקולען, ועסק בהכוונת ילדי משפחות עולים לחינוך החרדי.
עסק בגיוס כספים והקמת מוסדות מגדל אור בשיתוף עם אחיו הרב יצחק דוד גרוסמן, במסגרת זו זכה להיות אצל הרבי ביחידויות ובהתוועדויות רבות ונהיה לחסיד חב"ד. בעידודו של הרבי עבר לגור במגדל העמק, שם שימש תקופה ארוכה כראש ישיבה בישיבה לאסירים. כיום הינו משפיע בקהילת חב"ד, ומוזמן כל העת להתוועדויות והרצאות בכל רחבי הארץ.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה בנצחיות חייו של הרבי והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק לקבלת פני הרבי מלך המשיח.
כששמע שאחד הנואמים בכינוס סיום הרמב"ם בטבריה זלזל באמונת החסידים הכריז הרב גרוסמן יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. הנואם הבא שהיה רב ספרדי שיבח אותו על מעשה זה.
חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח, ואף על פסק דין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.
ויה"ר שתיכף ומיד יקויים היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם.