הסקירה על מצוות המעשר לאורך ההסטוריה • חלק שני

קריאתו של  עזרא הסופר הביאה עימו יהודים רבים לקיים את דברי הנבואה ולעלות לאארץ הקודש, לבנות את בית המקדש השני. עזרא פנה ליהודים להצטרף אליו לבניין המקדש אך היו מהלווים שמטעמיהם שלהם סרבו להצטרף לעלייה הגדולה לארץ ולבניין ירושלים. משכך גזר עזרא על הלווים שלא יקבלו את המעשרות ואת המגיע להם יתנו לכהנים. יש מהמפרשים שלמדו כי המעשרות צריכים להנתן או לכהנים או ללווים וגזרת עזרא העמידה את דברי התורה בכך שהמעשרות ינתנו אך ורק לכהנים.

בעוד לגבי זמן הבית הראשון ידוע לנו על לשכות, אליהם היו מביאים את המעשרות, לגבי זמן בית שני, לא ידוע לנו מה היו עושים עם המעשרות. [אך לפי המוזכר שגם הכהנים יכולים לקבל מעשרות אלו, יתכן ואליהם הם ניתנו, אמנם עדיין דרוש ביאור, מדוע לא נעשה כן גם בימי בית ראשון].

אמנם במשך הדורות, שנים לאחר גזירתו של עזרא שלא לתת את המעשרות ללווים, על פי המסופר בגמרא, יש עדות בכמה מקומות לנתינת המעשר ללוי ואם כן דרוש ביאור האם בטלה אותה גזירה שגזר עזרא ואם כן מתי נתבטלה הגזירה ובפועל האם כיום המעשר צריך להנתן ללווים.

ישנם דעות (המהרש"א, הר"י קורקוס והכפתור ופרח) שהעדות על נתינת המעשר ללוי היא על לויים עניים שעליהם לא חלה הגזירה ותמיד המשיכו לקבל מעשרות. ואם כן כך לכאורה צריך להיות גם בזמן הזה. לדבריהם מובן מדוע לא סופר על מקום אליו היו מביאים את המעשרות, שכן הם ניתנו ללווים, אך לא לכולם.

אמנם, יש דעות שמלכתחילה עזרא לא קנס את הלווים כלל (ורק לשיטה אחת "דעת יחיד" הוא קנס אותם ושיטה זו היא זו שנידונית בגמרא ביבמות בה מסופר אודות גזירתו של עזרא) אמנם לדעת רוב חכמי ישראל מעולם לא גזר עזרא גזירה על הלוויים שלא יקבלו את המעשרות.

להלכה פסק הרמב״ם שבזמן הזה המעשר ניתן ללווים, וטעמו הוא, שנכון אמנם שהלווים נקנסו ועזרא גזר עליהם שלא יקבלו את המעשרות, אך קנס זה היה לזמן מוגבל, ומשלב בהסטוריה בימי בית שני הקנס בטל ונתבטלה הגזירה ומאז חזרו לתת מעשר ללוים.

השולחן ערוך פסק כדעת הרמב״ם שיש לתת את המעשר ללויים והרמ"א מוסיף על דבריו שיש אומרים שניתן לתת מעשר זה אף לכהנים כל חסיד חייב שיהיה לו מנוי!

לרישום לקרן המעשרות חב"ד שע"י יפוצו

(מקורות: רשי מכות כג ב, יבמות פו, מהרש"א, שו"ע יו"ד של"א, רמב"ם מעשר שני א, א, ד ונו"כ)