מרתק: שמירת מצוות המעשר לאורך ההסטוריה

לפניכם סקירה הסטורית על הזכות שניטלה מהלווים. מעשה נורא שמציף העיון ברש"י על מסכת מכות. כיצד הציווי על נתינת המעשר קויים לאורך ההסטוריה היהודית מלאת התהפוכות.

חלק ראשון:

עשרים ותשע שנה מלך חזקיהו המלך בירושלים שנים נםלאות בהם הורמה קרן התורה בישראל. הוא נלחם מלחמת חרמה נגד המחרבים ומסיתים את העם אחר האלילים. עולם התורה בימיו פרח ושגשג, מדן ועד באר שבע ילדים קטנים היו בקיאים בהלכות קשות. פועלו היה כה רב ,עד כדי שביקש הקב"ה לעשותו משיח.

אחת ממלחמותיו נגד עבודת כוכבים התרכזה בלווים. באותם שנים היו מהלווים שהיו עובדי כוכבים ומזלות.

וכך מספר לנו רש"י על מסכת מכות, תוך שהוא מביא לזה סימוכין מפסוקים:

"חזקיהו עשה כמו כן הכין לשכות להביא כל המעשרות בהן כדי שלא יקבלום הלוים שהיו עכו"ם כדכתיב בדברי הימים (ב לא) ויאמר חזקיהו להכין לשכות בבית ה' ויכינו ויביאו את התרומה. ואת המעשר וגם הוא תיקן להעלות לירושלים מעשר ירק ומעשר אילן דכתיב (שם) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר וגו' ומפרש בנדרים (דף נה.) מאי וכפרוץ הא כל הני דאורייתא נינהו ומשני מעשר ירק ומעשר אילן וכתיב בתרי עשר. דקאמר להו נביא לישראל הביאו את כל המעשר אל בית האוצר [וגו] ובחנוני נא בזאת וגו' אלמא דהסכים".

חיזקיהו הכין לשכות שאליהם ניתן להעביר את המעשרות המגיעים מן הדין ללווים וגזר שהלווים לא יקבלו יותר את המעשרות והמעשר יגיע ללשכות המוכנות לכך.

אמנם בפועל לא ידוע מה עשו עם המעשרות שבלשכות. אך שנים לאחר מכן ישנם כמה וכמה עדויות בחז"ל על כך ששוב קבלו הלווים את המעשרות,אם כן מוכרחים אנו לומר שגזירה זו בטלה.

לאחר שנים רבות בתקופת בית שני, שוב נגזרה על הלווים גזירה שלא יקבלו את המעשרות, גזירה הסטורית שנידונית בהרחבה בראשונים ואת ההשלכות שלה אנו לומדים בפוסקים, על כך ועוד בפרק הבא של הסקירה.

לרישום ל'קרן המעשרות חב"ד שע"י יפוצו

(מקורות: רשי מכות כג ב, יבמות פו, מהרש"א שו"ע יו"ד של"א, רמב"ם מעשר א, א, ד ונו"כ)