"הגורם העיקרי שמתנגד לשלושת השלמויות בשנת תשע"ט?"

ממומן על ידי מפלגת איחוד מפלגות הימין

בהמשך למאמר הקודם נבוא לסכם את הדבר החשוב ביותר במאבק על ערכי היהדות ושמירת הדת בכנסת הקרובה שתתחיל את פעולתה כבר מחר, כדאי לקרוא עד הסוף – הפעם כל מילה חשובה.

מול מי נאבקים על שלושת השלמויות כיום?

המאבק האמיתי על שלמות העם שלמות התורה ושלמות הארץ בימים אלו שונה משמעותית מהגורם שנגדו היה נדרש להיאבק בשנות השמונים והתשעים.
בעוד שבשנות השבעים והשמונים המאבק התנהל בעיקר בין נבחרי הציבור בכנסת כאשר צד זה סבר כך וצד אחר סבר אחרת והיו מתקוטטים ביניהם בדוכן הנאומים והייתה משמעות רבה להצבעה בצורה כזו או אחרת.

לאחר שאדם אחד שהיה שופט ונשיא בבית משפט העליון בשם אהרון ברק שהחיל את ההיגיון המשפטי שבו "הכל שפיט" ונתן לבית המשפט את הסמכות שמעולם לא ניתנה לו להחליט ולהתערב ואף ליצור וליזום חוקים שגורמים לכך שהכנסת שהיא הרשות המחוקקת לא תוכל להתחיל אף צעד חקיקתי מבלי שתהיה החלטה מקדמית של היועצים המשפטיים המתבססים בייעוץ שלהם על החלטות של בתי המשפט ובכך חוסמים כל דבר מלהתקדם אם הוא לא נמצא באמות קנה המידה של מערכת המשפט בישראל.

מאז אותו הרגע התחולל השינוי הגדול ומאז המאבק על שמירת שלושת השלמויות כלל לא נמצא בין חברי הכנסת בינם לבין עצמם אלא בין שתי הרשויות הרשות המחוקקת והרשות השופטת.

השופטים באים עם ערכי ילדות לתוך הגלימה

השופטים היושבים בירושלים לא נולדו בתוך כותלי בית המשפט וכולם (כמו כל אדם) מביאים יחד איתם מתחת לגלימותיהם את ערכי החיים איתם הם נולדו. בתוך ערכים אלו מסתתרים שנים של חינוך וגיבוש דעה אישית של השופט. ובפעמים רבות מדובר על גיבושי דעה שנעשו במסגרת מקצועית משותפת ויש בה חלוקת עולם וערכים דומים.

ערכים אולי חשובים לכשלעצמם אך לאו דווקא משקפים את רצון העם שמבטא את רצונו בעיקר בבחירות לכנסת, ומרגע שהחלה המהפכה המשפטית מעטים ידעו לעמוד על גודל הסכנה שבדבר.

אפשר לומר שהדבר המפתיע הוא שככל שהיא הלכה והתרחבה התמעטו הלוחמים כנגדה.

במקום שחברי הכנסת האחראים על החקיקה יבינו את גודל האחריות שיש עליהם לשמור על רצון העם בבחירתו ולאזן את הרשות השופטת ולהחזירה למקומה שהוא המקום בו היא אמורה להגן על המיעוט מפני עריצות הרוב קרה דבר שבו הרוב מתגונן מפני עריצות המיעוט. וחברי הכנסת לא השיבו (ברובם) מלחמה השערה.

הפעם זה שונה

בבחירות הקרובות יוכרע עתיד הרשות השופטת. בית המשפט שסינן את מועמדי הימין ובחר להחיל על חבר הכנסת לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי את הפסילה האישית היחידה בהיסטוריה הישראלית ובו זמנית מתעלם מפסק הדין התקדימי שיצר ולא הסכים לאפשר את ייצוגה של עוצמה יהודית בכנסת הב אה כפי שהתחייב מתהליך ההסכמה בין המפלגות השונות.

מהלך שכזה הוציא את השד המשפטי מהבקבוק ובעצם גזר במו פיו את המאבק שהחל בו בצלאל סמוטריץ' לצאת לדרך.

הפעם משנים את המערכת

בעוד חברי הכנסת מהשמאל וחברי הכנסת הערבים מסתמכים על בתי המשפט שישמרו את עריצות המיעוט ויגרמו לרוב העם להיות בעמדת התגוננות ובעוד ששרת המשפטים איילת שקד הודיעה בצורה ברורה שהיא תבצע שינויים במערכת המשפט אך ורק בתוך גבולות גיזרה של המערכת. הופיעו מולה שני מועמדים רציניים ובעלי וותק וניסיון והודיעו שהם מתכוונים לאתגר את המערכת המשפטית כמחוקקים. חקיקת חוק של פסקת ההתגברות תכריח את מערכת המשפט לשקול היטב היכן היא רוצה להשקיע את המרץ הנוגעת לפסילת חוקים של הכנסת.

הודאת חבר הכנסת מקלב שפרסמנו במאמר השלישי כמוה כאלף עדים אין הנציגות החרדית יכולה לעסוק במאבק מול מערכת המשפט

מהפכה כזו יכולה להתקיים אך ורק בידי חברי הכנסת מרשימת איחוד מפלגות הימין.

מערכה שכזו היא החשובה ביותר לשמירה על כל שלושת השלמויות.

מהפכה שכזו תביא בהכרח למהלך חקיקתי רחב שישקף את רצון רוב העם הנמצא בימין.

בכדי שהמהפכה הזו תצליח מוכרחת הצבעת כל איש חרדי החרד לדבר ה' זו הלכה להצביע רק ואך ורק עבור רשימת איחוד מפלגות הימין.

יעקב מיוחס הינו יו"ר המטה החרדי במפלגת האיחוד הלאומי של איחוד מפלגות הימין.