הדרך לגאולה – לנצח כל רגע מחדש

ראיין: שרגא קרומבי

השבוע ראה אור ספרו החדש של ד"ר יחיאל הררי, לנצח כל רגע מחדש – שיחת נפש עם בעל התניא. הספר, העוסק בבעל התניא ובשיטתו מהזווית של תורת הנפש, יהיה זמין על המדפים רק בסוף שבוע הבא. בינתיים, הררי כבר נמצא בדרכו לכינוס השלוחים. בדרך עצרנו לשיחה על הספר החדש, על תהליך הכתיבה ועל הקשר בין תורת בעל התניא לתורת הגאולה.

אנחנו רוצים לאחל לך הצלחה. אתה חושב שהציבור הרחב ימצא עניין בספר אודות בעל התניא ושיטתו?

אני מאמין ומקווה שהקהל הרחב ימצא עניין בספר מכמה סיבות. לנצח כל רגע מחדש מעניק ערך מעשי לקורא, הקשור לעבודת הנפש שלו. הספר "מוריד" לרמה המעשית תובנות ועצות משיטת בעל התניא הקשורות להתמודדות עם חרדות, ספקנות, סטרס, הלקאה עצמית וכדומה. כך שהקורא לא אמור להימשך רק לתורה אפקטיבית ועתיקת יומין, אלא למצוא עניין גם במה שהספר אומר לו בחייו ובהתמודדויות הפרטיות שלו.

קראתי באחרונה בספרה המרתק של פרופ' חביבה פדיה "קבלה ופסיכואנליזה". פרופ' פדיה היא סופרת, משוררת וחוקרת מוערכת מאוניברסיטת בן גוריון. בפרק שבו היא עוסקת בבעל התניא היא טוענת טענה מרתקת, על-פיה פרויד הושפע עמוקות, לא בהכרח בצורה מודעת, מבעל התניא. אני מניח שאתה יודע עד כמה פרויד השפיע על העולם הפסיכולוגי, המחקרי והטיפולי. ואם בעל התניא הוא שהשפיע עליו, הציבור עשוי להתעניין במקור ההשפעה.

אני רוצה לשאול אותך בנושא הגאולה, שמעניין מאוד את קוראי חב"ד אינפו ואמור להיות מרכז החיים של כל יהודי. מרוח הספר ניכר שהעיסוק המרכזי הוא בתורת הנפש של בעל התניא ובהיבטים המעשיים שלה. אתה רואה קשר בין תורת הנפש לבין תורת הגאולה?

אתה צודק, הספר אכן עוסק בהיבטים של "פסיכולוגיה יהודית" על-פי בעל התניא. אולם ידועים דבריו של בעל התניא שכל ענין החסידות הוא לשנות את טבע מידותיו של האדם. כלומר תכלית החסידות היא שהאדם ישתנה. יעבוד על עצמו, ינצח בקרבות הפנימיים. ואם זו התכלית, אזי מסלול השינוי חייב להיות קשור לתורת הגאולה.

הפסקה החותמת של הספר מזכירה שהמילה גאולה מוזכרת בתניא רק פעמיים, בהקשר של צדקה. גם ביטויים אחרים הקשורים לגאולה, כמו ימות המשיח או אחרית הימים, אינם נפוצים בתניא. אולם בניגוד לכמה סברות מחקריות, הלימוד וההפנמה של תכני התניא, או בלשון הספר, "שיחת הנפש עם בעל התניא" , הישיבה על כורסת "המטופל", הם חלק מהמסע אל הגאולה.

כיצד ניצחון במאבק הפנימי הוא חלק מהדרך אל הגאולה?

התמונה של הנפש הא-לוהית ניבטת דרך הנפש הבהמית היא חלק מתמונת הגאולה. ההשקפה האידיאלית, אותה משרטט בעל התניא ומציע לקוראיו, היא לא רק גילוי הרצון הפנימי אלא גם גאולה מטרדות היומיום. גאולה ממציאות של קושי וייסורים וגאולה ממשברי הנפש. אם הגאולה במובנה הרחב והכוללני היא גילוי כוח הבורא בנבראים, אזי ניצחונות, התגברות על חרדות, כעסים, מתחים, מרמור וכדומה הם הם הדרך לאותה גאולה רצויה.

ספר קצת על תהליכי הכתיבה

הספר התבשל הרבה לפני שעלה על הכתב. אני מגלגל את המתכונת של הספר הזה כבר קרוב לעשר שנים, ובעצם מאז שהתחלתי ללמוד תניא. עבורי הכתיבה היא הדרך שאני מכיר כדי להטמיע רעיונות, לעבד אותם טוב יותר. אני כותב ראש לכל בשביל עצמי ולאחר מכן מקווה שיהיה בכתובים גם ערך לקורא.

השנתיים האחרונות היו אינטנסיביות ותובעניות. כל הזמן הייתי נתון במתח בין להעמיק לבין לשמור על מקצב של קריאה רצופה, שהיא חוויית הקריאה אליה רציתי להוליך את הקורא. כתוצאה מכך נמחקו ושוכתבו שוב ושוב לא מעט טקסטים.

מה המטרה של הספר?

המטרה היא ברורה, והיא אותה המטרה של ספר התניא. לעזור לקוראים להכיר את עצמם, ולנצל הכרות זאת כדי לדעת להתמודד טוב יותר עם מצוקות נפשיות שונות. אנסח את זה אולי ביתר דרמטיות. המטרה של בעל התניא היא שאנשים ישתנו. ינצחו את המאבקים הפנימיים בכל רגע ורגע. לא יישארו באותו מצב שבו הם נמצאים.

אתה באמת מאמין שאנשים יכולים להשתנות?

חייבים להשתנות. הרי זהו האתגר המרכזי של החסידות, וכמו שאמרנו בפתיחה – של הגאולה אליה אנחנו כה כמהים. זוהי גם במידה רבה תכלית החיים.

דיברתי השבוע במסגרת קורס של JLI  – מדעי האושר. זהו קורס מרתק שבגרסה האנגלית זכה להמלצות רבות. דיברתי שם בין היתר על התגברות על מתחים וחרדות. אחד השליחים שאל אותי שאלה דומה. אתה באמת מאמין שהאדם יכול לדחות מעליו את אותן הטרדות. עניתי לו שהחסם הראשון שהרבי מצביע עליו ושמונע מאיתנו לנצח במאבקים הוא האמונה שהדאגות הן חלק מאיתנו, שאנחנו לא יכולים בלעדיהם. אנחנו לא מאמינים שמותר לנו לחיות חיים אחרים. מסיבה זו הרבי אמר שיהודי הוא "מרה שחור'ניק". ואת זאת הוא רצה לשנות.

מה הייחודיות של שיטת בעל התניא?

אפשר להרחיב בשאלה זאת רבות. אדגיש אולי נקודה אחת. בראש השנה התארחתי אצל הרב וילישאנסקי. הוא אמר לי משהו שהתחבטתי בו זמן רב במסגרת הכתיבה. הוא הסב את תשומת לבי לכך שבתניא כמעט ולא מפורטות כל עשר הספירות. אדמו"ר הזקן מתאר את השכל ואת מידות האהבה והיראה. גם מי שיחפש במנועי החיפוש בכל מאמרי ושיחות הרבי ימצא מעט מאוד ביאורים מקיפים לעשר הספירות. מדוע? אחת התשובות היא שהדרך לטיפול בנפש היא שהמידות מיתקנות מאליהן. כפי שהרב וועכטר אומר – החסידות לא מתעסקת עם המחלות הנפשיות, אלא מבקשת לשנות לאדם את זווית הראייה ואז הוא ממילא מחלים. המטרה הטיפולית היא להזיז את האדם מזווית ראייה אחת דרכה הוא רואה את המציאות, לזווית אחרת, פנימית עמוקה ונכונה יותר.

כדי לעמוד במשימה זו אין צורך לנתח את המחלות האנושיות, אלא להציע את השינוי והדרך אליו. באופן הזה גם מושגים בספרות הקבלה והחסידות אינם מוצגים בצורה אנציקלופדית אלא כחלק מתמונת חיים.