ביום ט' שבט, זעקו כותרות העיתונים: הפטריוט יירט את הסקאד

בבוקרו של יום ט' שבט (24/01), זעקו כותרות העיתונים:

"פטריוט השמיד את הסקאד מעל חיפה"1. בשעות הערב של היום הקודם נורה המטח הרביעי לעבר ישראל. מטח זה כלל טיל אחד בלבד, ששוגר לעבר חיפה. בחסדי ונסי ה' לא היו אבדות בנפש מטיל זה, והוא גרם לנזקים בלבד. בכלי התקשורת, דיברו על כך שהפטריוט יירט את הסקאד, והרבו בשבחים לצוותים ולביצועי הטיל.

אולם, במסמכים של צה"ל, שהותרו לפרסום בשנים האחרונות, לא נמצא כל זכר לכך שטיל הסקאד אכן יורט, ואדרבא, מובא שם במפורש שהפטריוט כשל לחלוטין!

כידוע, ככל שעוברות השנים, מאפשר צה"ל גישה למסמכים מסווגים שונים הנוגעים לאירועים בטחוניים חשובים. בשנים האחרונות הותרו לפרסום מסמכים מסווגים רבים על מלחמת המפרץ. מחקר גדול שהתפרסם בנושא הינו בספרו של אלוף משנה שמעון גולן – "טילים על ישראל"2. אל"מ גולן הינו ראש התחום לחקר "הרמה האסטרטגית" במחלקה להיסטוריה של צה"ל, ומכיוון שכך, ניתנה לו גישה למסמכים מסווגים שעסקו במלחמה.

בין הבולטים שבמסמכים הוא הרישום וההקלטות המקיפות של כל תקופת המלחמה ע"י אל"מ בני מיכלסון, שהיה צמוד לרמטכ"ל דן שומרון במשך כל המלחמה. כמו כן, קיבל אל"מ גולן לידיו הקלטות של מוצב הפיקוד העליון של צה"ל במלחמה, וכן חומר רב מלשכת הרמטכ"ל וסגנו, לשכת שר הבטחון, ומסמכים רבים נוספים.

מסמכים יחודיים אלו מאפשרים לנו הבנה עמוקה, אמיתית ורחבה של אירועי מלחמת המפרץ. יוזכר כי גם כותב שורות אלו ערך מחקר גדול על מלחמת המפרץ, ובמיוחד על הנשק הכימי וביולוגי של עיראק, וההכנות לשימוש בו נגד ישראל.

מה באמת קרה לטיל שנורה על חיפה?

כבר בדיווחים הראשונים של צה"ל על מטח זה, המובאים בספרו של אל"מ גולן, מובא שהטיל "נפל בחיפה ולא גרם כל אבדות"4.

מדברים אלו נראה שהטיל לא יורט, אלא נפל בחיפה.

יש לציין כי המערך הצה"לי שתפקידו היה לאתר את מקום הנפילה היה נרחב ובעל יכולות מגוונות, וכלל מסוקים, ובכללם מסוק גילוי וזיהוי, תצפיות, חמ"ל של פיקוד העורף, מידע מהמערכות האמריקניות, ומידע ממערכות המכ"ם של סוללות הפטריוט.

יתירה מזו, בשיחה שנערכה בין ראש אגף התכנון בצה"ל לבין סגן המפקד של פיקוד יוקו"ם האמריקני – הגנרל מקארתי, נאמר במפורש שהטיל לא יורט, וזאת למרות שנורו לעברו 4 טילי פטריוט !!!

להלן יובאו עיקרי הדברים בשיחה:

השיחה נערכה יומיים לאחר ירי הטיל הנ"ל על חיפה, ונושאה המרכזי היה הגעת סוללות פטריוט וטילי ירוט נוספים. גנרל האמריקני מקארתי עדכן את ראש אגף התכנון של צה"ל בכך שלמחרת יגיעו 80 טילים מדגם 1 –PAC.

כמובא בשיחה, ראש אגף התכנון של צה"ל הביע את אכזבתו מהגעת הטילים הללו, מכיוון שדגם זה מתאים לפעולה נגד מטוסים, ולא נגד טילים.

גנרל מקארתי אמר שההחלטה על אספקת הטילים מהדגם הזה התקבלה בדרגים גבוהים ואינו יודע את טעמה. בכל מקרה, אמר, לפטריוט הבסיסי אין יכולת נגד טילים, אבל לדגם שיגיע כן יש יכולת כזו, אם כי דגם 2-PAC אכן עדיף עליו.

בהמשך לדברים אלו, עדכן האלוף יתום (ראש אג"ת) בתוצאות של פעילות הפטריוט עד עכשיו. בשיגור לעבר תל אביב [דהיינו הטיל שנפל על רמת גן במטח הקודם – א.אפרגון], אמר ראש אג"ת, הפטריוט פגע בטיל, אבל בכל זאת, הוא לא השמיד את הראש הקרבי שלו, והוא נפל, וגרם לנזק.

ואז המשיך האלוף יתום ואמר לגנרל האמריקני:

"ולגבי הסקאד שנורה לאזור חיפה", אמר האלוף, "נורו ארבעה טילי פטריוט, אחד מהם רץ אחרי אחד משני חלקי הסקאד, אך גם במקרה זה לא הושמד ראש הקרב" !!!

אם כן, המשיך האלוף ואמר, "אם אלה תוצאות פעולתם של טילים

מדגם 2-PAC , הרי שאין לתלות כל תקוות בטילים מהדגם הנחות יותר"!

דהיינו שאלוף יתום הסביר לגנרל מקארתי, שבשני המטחים שהיו (השלישי – טיל לרמת גן, והרביעי – טיל לחיפה) – נכשלו טילי הפטריוט מהדגם החדיש יותר 2 – PAC, ולכן אין לתלות שום תקווה, ב- 80 טילי ה 1- PAC , שכעת ארה"ב רוצה להעביר לישראל, שהרי הם מדגם נחות יותר, ולכן סיכויי ההצלחה שלהם נמוכים עוד יותר.

ולסיכום, על פי הבדיקות שערך צה"ל, הטיל לעבר חיפה לא יורט, וזאת למרות שנורו לעברו 4 טילי פטריוט!

יש להדגיש שבדרך כלל ההנחיה הייתה לשגר 2 טילי פטריוט בלבד, מול כל טיל עיראקי, אולם, בנסיון ליירט את הטיל שנורה לעבר חיפה, שוגרו לעבר 4 טילי פטריוט וכולם החטיאו אותו !!!

במסמך נוסף של צה"ל6, בסיווג "סודי ביותר", ששוחרר לפרסום בשנה שעברה, מופיע בבירור שמול הטיל לחיפה (ששוגר, כפי שמופיע במסמך, ב- 23 לינואר), שוגרו 4 טילי פטריוט. מסמך זה מסכם את מספר טילי הפטריוט שנורו בכל מטח, ועולה ממנו בבירור כי אכן 4 טילי פטריוט שוגרו לעבר טיל הסקאד הבודד (כפי שאמר ראש אג"ת לגנרל מקארתי). ומכאן ברור שגם במקרה זה, כמו ברוב העצום של המקרים, הסקאד התפרק באוויר לכמה חלקים, ולכן שוגרו לעברו 4 טילי פטריוט.

סביר להניח שטילי הפטריוט פגעו בחלקים אחרים של הסקאד, אולם, כפי שאמר ראש אג"ת, הם לא פגעו בראש הקרבי, ולכן היה פיצוץ גדול עם הפגיעה בקרקע, כפי שיובא בהמשך בעדויות של תושבי חיפה.

ישנם מקורות נוספים שגם בהם מובא שאכן הפטריוט כשל גם ביירוט מעל חיפה.

עדויות של תושבי חיפה מהן נראה בבירור שהפטריוט לא יורט

בנוסף לכך, נראה גם מתוך תיאור של עדים לאירוע, שאכן הראש הקרבי לא יורט, אלא נפל והתפוצץ:

"יוסי (36) המתגורר בבניין רב קומות, תיאר…: ישבנו בחדר האטום, עם הילדים, פתאום שמענו את השריקה מתקרבת, היינו בלחץ נורא ואז שמענו פיצוץ אדיר, כל הבית זז. והיינו בטוחים שחטפנו פגיעה ישירה…יצאתי החוצה וראיתי שכל זכוכיות הבית התנפצו, כל המשקופים התרסקו, והתריסים נפלו לרחוב".

תיאור זה, של "שריקה" ולאחריה הפיצוץ והנזק שסופגים הבתים, מתאים לנפילה של ראש קרבי שמתפוצץ בפגיעה בקרקע.

בהמשך של אותה כתבה, מובא: "מתיאורי התושבים עולה, כי בתחילה שמעו פיצוץ חלש, ולאחר מספר שניות שמעו קול נפץ חזק יותר. 'הפיצוץ הראשון היה כנראה הרעש של הפגיעה בטיל העיראקי, ואחר כך זה נשמע כמו פגיעה בקרקע" – זאת אומרת שהפיצוץ הראשוני אכן פגע בחלק כלשהו של הטיל, אולם הראש הקרבי לא הושמד, אלא המשיך בדרכו, וגרם לפיצוץ חזק בפגיעתו בקרקע [אם הראש הקרבי כן היה מושמד, אז לא היה פיצוץ חזק בפגיעה בקרקע, אלא רק קולות רעש של חלקי הטיל שנחבטים בקרקע].

כך עולה גם מתיאורים נוספים בכלי תקשורת אחרים:

"אילן, בן 45, היה עד לאירועים: …חבשנו את המסכות, לא הספקנו להדק אותן, ושמענו שריקה ומיד אחריה התפוצצות עזה. זה היה ממש קרוב. מבהיל. כשאני אומר קרוב, אני מתכוון ממש ליד הבית… בכל השכונה היו נזקים… ברבי הקומות שממול הנזקים היו קשים יותר…".

גם מתיאורו הנ"ל של אילן נראה שהיה פיצוץ גדול מפגיעת הטיל בקרקע, כאשר נפל בחיפה.

לפי אחד המקורות העיתונאיים, נגרמו מטיל זה נזקים משמעותיים, ועשרות נפגעו ממנו, אם כי כולם טופלו במקום, או הופנו לבתי הרפואה ואחר כך שולחו לבתיהם – דבר המעיד על רמת פציעה קלה.

ובשורה התחתונה, גם במטח זה כשלו טילי הפטריוט ולא יירטו את הראש הקרבי, וכך עולה בבירור הן מהמסמכים של צה"ל, הן מתיאורי התושבים באזור הסמוך, ולפיהם היה פיצוץ חזק בנפילת הטיל, והן ממקורות נוספים.

רק בנסי וחסדי ה' יתברך הטיל הזה לא גרם לאבדות בנפש, למרות שהוא התפוצץ באזור מאוכלס בצפיפות בחיפה.

חיפה – מטרה אסטרטגית עבור עיראק

כמובא גם בכתבות הקודמות, הירי לעבר חיפה בוצע לא רק בשל היותה מרכז אוכלוסין צפוף, אלא גם בשל העובדה שהיו בה מטרות אסטרטגיות – מתחם גדול של בתי זיקוק, מטרות צבא ובראשן הנמל המרכזי של חיל הים, וגם מפעלים שבהם מוצבים מיכלי ענק של חומרים רעילים. במטח הראשון לעבר ישראל, כוונו 3 טילים לעבר חיפה. אחד הטילים שנורו לחיפה נפל במרחק של 400 מטר בלבד ממיכלי הברום הענקיים, שכל פגיעה בהם יכולה להביא לאסון כבד ח"ו.

לכן, כאשר נערכו בישראל לקליטת הסוללה החמישית, הוחלט בדיוני המטכ"ל, שהיא תוצב באזור חיפה, וזאת בשל הימצאותם שם שלש מפעלים רבים "שפגיעה בהם עלולה ליצור תוצאות דומות לפגיעה של טיל נושא חומרי לחימה כימיים".

זאת אומרת, שהיה צורך חיוני למנוע פגיעה במיכלים רבים שהיו פזורים באזור חיפה שהכילו חומרים רעילים (אמוניה, ברום וכו'), משום שפגיעה במיכלים אלו יכלה להוביל להתפזרות של כמויות עצומות של חומר רעיל, ולאסון כבד ח"ו. ולכן, בהמשך אכן הוצבה בחיפה סוללה נוספת.

בחסדי ונסי ה' יתברך, כל הטילים שנפלו בחיפה, לא פגעו בשום מטרה אסטרטגית, למרות שחלקם אכן היו קרובים לבתי הזיקוק ולמפעלים, וחלקם גם גרמו נזקים קלים לבסיס חיל הים.

לסיכום, למרות שלפי דיווחי התקשורת, היה נראה שהפטריוט יירט בהצלחה את הטיל, האמת היא שהוא כשל לחלוטין גם במבחנו השני (לאחר כשלונו הראשון ברמת גן), וארבעת טילי הפטריוט ששוגרו לעבר טיל האל-חוסיין, לא פגעו בראש הקרבי, שנפל בחיפה.

לאחר המלחמה, אמר יצחק רבין, שהיה בעברו רמטכ"ל ושר בטחון: "לפטריוט היו יחסי ציבור אדירים, אך ביצועיו היו עלובים".

בכתבה הקודמת הובאו דבריו של הרמטכ"ל דן שומרון, על כך שמלכתחילה העריך שתועלתו של הפטריוט תהיה שולית, ודברי דובר צה"ל דאז, תא"ל נחמן שי, שכינה את הפטריוט "גלולות הרגעה" (ואמר שהוא לא היה פתרון לבעיה משום שהוא היה טיל נגד מטוסים, ולא נגד טילים, וגם כי הסקאד היה מתפרק באוויר).

כאמור לעיל, ראש מחלקת היסטוריה בצה"ל, אל"מ בני מיכלסון, היה צמוד לרמטכ"ל לאורך כל המלחמה, ותיעד את דבריו ופעולותיו. במחקר מקיף ומעמיק שפרסם אל"מ מיכלסון על מלחמת המפרץ, הוא כותב על ביצועי הפטריוט:

"בדרך כלל לא הושמדו ראשי החץ, ושברי הטילים פגעו, וגרמו לנזקים".

זאת אומרת שאכן, בדרך כלל ראשי הקרב – שנשאו את חומר הנפץ – אכן לא הושמדו, אלא נפלו על מרכזי האוכלוסיה אליהם שוגרו. והוא ממשיך וכותב:

"טילי הפטריוט הוכחו כבלתי מתאימים לחלוטין לטפל באיום ואף הוסיפו לנזק".

תא"ל (מיל') עזריאל נבו, מי שהיה בזמן המלחמה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה יצחק שמיר, אמר בראיון עיתונאי, שבאותה תקופה הייתה בדיחה נפוצה:

"פטריוט וסקאד נפגשים בשמים, הסקאד שואל את הפטריוט: 'תגיד לי, איפה רמת גן?'

והפטריוט אומר לו: 'סע אחרי'…

וזה כי, מסביר תא"ל נבו, "מה שקרה בהרבה מקרים זה שהפטריוט היה הטיל שנפל ועשה את רוב הנזק. לפעמים יותר נזק מהסקאד.

רק בחסדי ונסי ה' יתברך, עשרות הטילים שנפלו בישראל וגרמו לנזקים רבים (ביחד עם טילי הפטריוט שגם הם גרמו לנזקים), כמעט ולא גרמו לאבדות בנפש.

מלחמה של נסים ונפלאות

הגמרא במסכת נדה (דף ל"א) מפרשת את הפסוק בתהלים:

"לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו" – מדוע כתובה המילה 'לבדו'?

מהי משמעותה בהקשר של הנפלאות המוזכרות בפסוק?

והגמרא מבארת – "שאין בעל הנס מכיר בניסו". זאת אומרת, שישנם נסים ונפלאות רבים, שהקב"ה עושה לנו אותם, ואנו כלל לא מודעים להם, אלא רק הקב"ה 'לבדו' יודע עליהם. נסים נסתרים אלו מלווים את כולנו, והקב"ה עושה אותם לכל אחד ואחת מאיתנו. לעיתים, אנו זוכים לכך שהנסים הללו גם מתגלים. כך קורה גם לגבי מלחמת המפרץ, כאשר עם השנים מתגלים עוד ועוד נסים שהיו חבויים "מאחורי הקלעים".

לאחר סיום מלחמת המפרץ, כתב הרבי מליובאוויטש מכתב מיוחד ובו הוא תיאר את הנסים של המלחמה, והוסיף:

"יתרה מזו: אלה היודעים את המתרחש 'מאחורי הקלעים' – המודעים לפרטים חסויים רבים שאינם מגיעים לידי פרסום, משיגים עוד יותר ויותר את פלאי הנסים והנפלאות בזמן הזה, בימים האלה".

מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת 'דרכי תמימים' ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון

כותב שורות אלו שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, וגם ערך מחקר מקיף, בהוראת גדולי ישראל, בנושא נסי מלחמת המפרץ