חוק הגיוס של בני גנץ ואביגדור ליברמן יוצא לדרך, והוא טומן בחובו בעיות רבות לחברה החרדית: אחרי שבימינה היללו את הצלחתם להוריד את גיל הפטור ל-21, כדי לשחרר בחורים שאינם לומדים ונמצאים בישיבה לשוק העבודה, טענו גורמים במפלגתו של ראש הממשלה נפתלי בנט כי "חוק הגיוס הוא חוק הפטור מגיוס", אבל על פי החוק, שהונח היום (רביעי) על שולחן הכנסת – התמונה שונה.
יעדי הגיוס של ממשלת בנט-לפיד פוצלו לראשונה בין שירות בצה"ל לשירות לאומי-אזרחי, סעיף רע עבור החברה החרדית. נניח בשנה הקרובה, יעד הגיוס הוא 2,123, כאשר 1,566 מתוכם צריכים להתגייס לצה"ל.
לפי סעיף זה – גם אם לשירות הלאומי יתגייסו 2,300 בחורי ישיבה, זה מהווה חריגה מהיעדים. בשנת 2036 היעד כבר עומד על 6,715 בחורים לשירות בצה"ל ו-2,390 לשירות לאומי.
דבר שיחסית מקל על החברה החרדית היא העובדה שבני 24 ומעלה שיתגייסו לשירות בצה"ל – יכללו ביעדים, ולא תתקיים דרישה לקיים דווקא בני 21 ומטה.
מבחינת שיעור המתגייסים לכל ישיבה הרי שהוא יעלה מהשנה הקרובה ועד 2035 בשיעור של מ-15% עד 35%.
בחמש השנים הקרובות, כולל 2026, היעד יהיה 15% כדי להיחשב "ישיבה העומדת ביעדים". אח"כ בכל שלוש שנים תעלה החובה ב-5%, עד 35% כאמור.
באשר לעיצומים שיוטלו על ישיבות שיחרגו מ-95% ממספר הבחורים הנדרשים, מהשנה השנייה תקציב הישיבה יירד ל-80%; בשנה אח"כ יירד ל-60%, בשנה הרביעית כבר ל-40%, ומהשנה החמישית והלאה – ל-20%.
במפלגות החרדיות, שתחילה הניחו כי החוק יהיה מרוכך יותר, טוענים: "החוק גרוע, זה חוק הגיוס במלוא עוצמתו. גם הגדילו את העיצומים הכלכליים, וגם תוקף החוק הוא לתקופה ארוכה יותר".
בכיר ביהדות התורה אומר כי "לא רואה מצב שנעמוד ביעדים בשנים הקרובות. זה חוק הגיוס במלוא עוצמתו – הגדילו את העיצומים הכלכליים, והאריכו את תוקף החוק".