-
"מה אנו עושים כדי שנעבור את תשרי בשלום?" העסקן החב"די וסמנכ"ל מד"א-הצלה דרום ר' מאיר אשכנזי שנמצא בשנים האחרונות במירון בל"ג בעומר כחלק מהמערך הרפואית של מד"א ושהה במקום גם בל"ג בעומר האחרון באסון הנורא, בטור נוקב על המצב בציבור החב"די • לקריאה
מנחם|ט׳ בסיון ה׳תשפ״אהרב מאיר אשכנזי סמנכ"ל מד"א-הצלה דרום
בימים שלאחר ל"ג בעומר, כשהמראות הקשים ממירון עדיין צרובים עמוק, שוחחתי עם ידיד על האסון הגדול אותו חווינו במירון ובמהלך השיחה נשאלה השאלה: האם אנחנו בסדר? האם המצב ב-770 לא מסוכן ומסכן מאות ואלפי אנשים?
חשבתי לשבת ולכתוב בעניין, אך המאורעות ברחבי הדרום השכיחו את העניין מליבי, עד לחג השבועות האחרון, עת החלו להגיע הדיווחים על האירוע הקשה בחסידות קרלין בירושלים.
בכל שנה בשנים האחרונות, כאשר הירח כבר ברקיע השמים ואלפי אנשים עוזבים את מתחם הרשב"י במירון אחרי ההדלקה האחרונה במוצאי ל"ג בעומר, היינו יושבים, אנשי רפואת החירום אשר איבטחו רפואית את מאות אלפי העולים למירון לשמוח בשמחתו של רשב"י ומודים להקב"ה שעוד שנה הסתיימה ללא אסון גדול.
עשרות ומאות אנשים היו נפגעים ונפצעים בכל שנה במירון כתוצאה מהעומס הרב, הדוחק ובעיות התשתית במקום אשר לא בנויות לכמות כזו של אנשים.
"לא בכל יומא ויומא איתרחיש ניסא" אמר רב זירא לרבה, ובמירון וגם בקרלין, השנה, לא התרחש הנס, אותו נס שהתרחש בשנים האחרונות ובזכותו עברנו את האירוע 'בשלום' יחסית.
השנה לא התרחש הנס, והתוצאות שוכבות ב-45 קברים ומאה וחמישים פצועים במירון ו-2 קברים וקרוב ל-200 פצועים בקרלין.
כן, גם השנה היה נס, נס גדול, כי אילולי סייעתא דשמיא, האירוע הזה היה מסתיים עם מספרים הרבה יותר גבוהים ל"ע, אבל עדיין…. 47 קברים ולמעלה מ 300 פצועים בשני אירועים.
בימים שלאחר מכן, כאשר משחזרים את האירוע, ואת כל חגיגת ההילולא בשנים האחרונות, אני שב ושואל את עצמי: הרי הכתובת הייתה על הקיר במשך שנים, כולם
ידעו שיש פה סכנה גדולה, ומה עשו כדי למנוע אותה?
ובעיקר, שואל אני את עצמי: מה אנו עושים כדי למנוע את האסון הבא?
ובכל פעם שעולה השאלה הזו בראשי, אני מפליג ישר לבית רבינו שבבבל.
כל מי שהיה ב-770 בחודש החגים בכלל ובשמחת תורה בפרט מכיר ויודע על מה אני מדבר.
אין צורך להאריך בהסברים ובתיאורים, על הצפיפות הגדולה שיש במקום בכל חודש החגים ובעיקר בהקפות בליל שמיני עצרת ושמחת תורה.
"המכבסה" כך קוראים כולם לאותו קטע בתוך 770 אשר במהלך ההקפות נהפך למכבסה אנושית, אנשים מבוגרים ובחורים צעירים נופלים שם על הרצפה תוך כדי הריקודים, ולוקח פחות משניה מהרגע שהאדם הראשון מועד במקום ועד שזה נהפך לערימה של אנשים שנופלים עליו.
בכל שנה בה זוכה אני להיות אצל הרבי בהקפות אני מסתכל על המקום הזה, כמה מטרים לפני ארון הקודש, רואה את הרוקדים והשמחים בשמחת התורה ומתפלל ומבקש מהקב"ה שישמור עליהם שאף אחד לא ייפגע במקום ח"ו וח"ו.
וכן, היו כבר בעבר 'פצועים' בהקפות ב 770 אבל הריקודים ממשיכים.
לזה אפשר להוסיף את ההתוועדות במוצאי שמחת תורה בה 770 מלא עד אפס מקום ואברכים וצעירי הצאן נתלים ונתפסים על כל זיז ובליטה בקיר על מנת לטפס גבוה יותר, וגם באירוע זה כבר היו בחורים שנפלו מגובה ובניסים זה נגמר בפצועים קל בלבד.
כל ה'פירמידות' הפיראטיות שנבנות ב-770 להתוועדויות ולפעמים גם לתפילות, מתקנים רעועים אשר בנויים משולחנות וספסלים ועליהם עשרות ומאות אנשים ובחורים אשר רוקדים צפופים ויוצרים מסת משקל אדירה.
כל מי שהיה ב-770 מכיר טוב מאוד את התמונה הזו של אדם בראש הפירמידה שמסיבה כזו או אחרת מועד או מחליק ויוצר אחריו שרשרת אנושית של אנשים הנופלים אחד על השני.
קהילת חב"ד גדלה ברוך השם משנה לשנה אבל עד שבית רבינו שבבבל יתחבר עם בית המקדש השלישי בירושלים המקום לא ישתנה בגודלו, והעומס משנה לשנה הולך וגדל.
בשנת תשל"א הפסיק הרבי להתוועד בחול המועד סוכות בסוכה בגלל ששנה קודם לכן נפל אברך (הרב מארלאוו ע"ה) במהלך ההתוועדות ושבר את רגלו.
ביום שני של חג סוכות תשנ"ג, הפעם היחידה בה ירד הרבי ל-770 למטה לאחר האירוע בכ"ז אדר תשנ"ב, היה שם בחור שכמעט וקיפח את חייו בגלל הדחיפות והבלאגן שהיה שם.
בחודש תשרי הקרוב, באם ח"ו וח"ו הרבי לא יתגלה עד אז, יגיעו ל-770 רבים מאנ"ש בכל רחבי העולם ובכמות גדולה יותר משנים עברו.
בשנה שעברה, הקורונה השאירה את רובנו בבית, והגעגוע ל'שבתי בבית השם' גדול ויגרום לרבים להגיע השנה לתשרי לרבי.ומה אנו עושים כדי שנעבור את תשרי בשלום?
מה אנו עושים כדי שאף אחד לא יחזור לביתו מחודש החגים כשהוא חבוש/מגובס או פצוע?
מה אנו עושים כדי שחס וחלילה וחס ושלום 770 לא יהיה בראש הכותרות כעוד מקום שבו הצפיפות והדוחק גרמו לאסון ל"ע?
כשהייתי ילד בן 8, לקח אותי אבי, המשפיע הרב חיים ע"ה אשכנזי לרבי לחג סוכות ושמחת תורה בשנת תשמ"ח.
לא זכור לי שהיו ריקודים בהקפות ב-770.
אני לא זוכר שמאות ואלפי אברכים ובחורים רקדו מסביב לבימת הקריאה.
כולם עמדו במקומם, ושמחו בשמחת התורה יחד עם הרבי.
אם חשבנו שאירוע מירון הוא אירוע חד פעמי אשר נוצר מהצפיפות האיומה שהייתה במקום ואינה קיימת בשום מקום אחר, אם ניסינו ורצינו לעצום קצת את העיניים ולא להסתכל על תמרור האזהרה שהוצב לנו במירון, בא האירוע בחסידות קרלין בערב חג השבועות להגיד לנו שאי אפשר לעצום יותר את העיניים, אסור לעצום את העיניים, חייבים לעשות בדק בית ולטפל בסכנות הקיימות ויפה שעה אחת קודם!
הגיע הזמן שגבאי בית רבינו שבבבל יחד עם רבני השכונה ישבו יחד ויביאו אנשי מקצוע אשר יסייעו בתכנון והכנת המקום לחודש החגים בצורה הטובה, הנכונה ובעיקר הבטוחה!!!
תגיות: 770, אסון גבעת זאב, בית חיינו, מאיר אשכנזי
עלינו כחסידי חב"ד לשמש דוגמה , ולקדש שם שמים, ובנידו"ד לגייס את כל המומחים בתחום שינהלו את תשרי הבעל"ת בצורה הבטיחותית ביותר!
אכן. בהתוועדות של מוצאי שמח"ת הבחורים בונים באופן פיראטי פרמידות מאולתרות לכל האורך של הקיר הדרומי. וניסים גדולים שהיא לא קורסת מעומס הבחורים שעומדים עליה. צריך תיקון דחוף שלא יחזרו המקרים שקרו ר"ל. וד"ל.
יישר כוייח גדול על הדברים , אכן. כהורים בוודאי לא נצליח להשאיר את ילדנו בבית, למרות הפחד שנכנס ללב. ולכן חובה לעשות מעשה ולארגן את 770 באופן בטוח לאלפים שמגיעים… עד ההתגלות תיכף ומיד ממש…. יחי המלך המשיח
כמה אתה צודק. צריך שכל הנוגעים בדבר בשכונה יתאחדו סביב הנושא. כי החיים מעל כל חילוקי הדעות
יישרכח!
מזדהה מאד עם כל הנאמר כאן!
צריך לעשות מעשה!!
"ונשמרתם מאד לנשפותיכם"
הפתרון היחיד זה להרחיב את 770!!!!
Privacy